אוי, איזה ימים איומים. קשה להתרכז.
סיימתי את מלכוד 22. אכזבה עמוקה. היה לי מה להגיד על הספר אבל עבר קצת זמן ויש כל כך הרבה עניינים אחרים, שאני כבר לא זוכרת.
בעיקרון החלק הראשון הרגיש סתם מוגזם ולא מצחיק. בחצי השני זה כבר היה בעיקר מתיש ומעצבן. אין בספר שום התפתחות עלילתית ושום פיתוח של הדמויות. רק אוסף של אירועים ומצבים עם קפיצות בסדר הזמנים, מה שאותי קצת בלבל. האמת שלא זכרתי כלום מהספר. בשורה התחתונה, היום אני לא ממליצה עליו.
אחר כך קראתי בשביל הנפש את פו הדוב, שהיה באמת תענוג וכיף גם בקריאה חוזרת ונוספת.
עכשיו התחלתי את מסע אל תום האלף של א"ב יהושע. בינתיים מרגיש לי מליצי מידי ועמוס, אם כי השפה העשירה בהחלט מרשימה. מרגיש לי שעודף הפאתוס פוגם ברצף הקריאה. מקווה להצליח להיכנס לסיפור.
האם כולם במקום בטוח