גרציה וראזאני, La vita com'è, "החיים כפי שהם".
ספרה היפה של וראזאני, שיודעת לכתוב, שהוא סיפור אוטוביוגרפי - ככל הנראה אבל מי יודעת עד כמה - של קיץ אחד חם בבולוניה.
מעצור כתיבה, ספק מחזר ספק מטריד שהוא סופר צעיר שמתעקש שתקרא את כתב היד של הרומאן הראשון שלו, סיפורים מהימים הראשונים שלה ככותבת, כשקיבלה תמיכה ועידוד אבל גם הצעות מיניות בתמורה לאותה תמיכה מכמה אריות כתיבה מזדקנים שחיו באותה עת, לפני 40 שנה, עם רמיזות לזהותם. השבוע במקרה ביקרתי בגן כפרי, שנשתל בעקבות רעיון של אחד היוצרים האלה, להחיות מינים נשכחים של עצי פרי. אלה אפיזודות אמיתיות כנראה, כי בצעירותה אכן ניסתה את מזלה כשחקנית ותסריטאית ברומא.
וראזאני כתבה די הרבה ספרים, רובם ספרי בלשית עם גיבורה בלשית. או אפילו יותר מסדרה אחת כזאת.
היא חדה, אירונית אבל גם כנה ולא מיזנתרופית. והספר הזה מושלם לשפר את השליטה באיטלקית, כי הוא זורם, בעל פרקים קצרים, דפוס גדול, והשפה עשירה ומורכבת. וגרציה וראזאני היא פשוט סופרת טובה. Grazia Verasani.
