התחלתי שניים, נראה לאן יתקדמו.
"הקנון המדעי", סוף סוף, אני מנסה לקרוא את ספרה של נטלי אנז'ה (או אנגייר, לעולם לא אתרגל לתעתיקים מאונגלזים של שמות צרפתיים) בפעם השניה, כדי קצת להכנס לנבכי המדע, נראה לי שאצליח. אמנם כרגיל אני מזהה את המלאכותיות המסויימת בעברית שמתורגמת באנגלית - ועוד ספר שפונה לקהל אמריקאי - אבל מ-30 העמודים הראשונים נהניתי מאוד.
אני מנסה גם לקרוא את ספרו של ונסן בורל, "בטיסט", Baptiste, שמו האמצעי של ז'אן-בטיסט לולי, המלחין והרודן המוזיקלי של צרפת של המחצית המאה ה-17, שעל פי נשק דבר בתקופה הזאת. הספר הוא ביוגרפיה חופשית כמיטב הדמיון של בורל, והוא מתחיל במותו של לולי, מוות שבא כתוצאה מהרעלת דם שנגמרה לו כאשר בטעות היכה את עצמו במוט ששימש אותו להוראת הקצב כל אימת שהיה מנצח על ביצוע מוזיקלי בחצר המלך לואי ה-14. הספר מתחיל באבל המופגן של אנשי ונשות החצר ומהר מאוד מתדרדר להטחת עלבונות במנוח ומשם לדברי המנוח עצמו, שמשיב מלחמה שערה היישר מהפרנסוס, לשם כמובן עלה מייד עם מותו.
זה הפרולוג והוא "נדיב" מאוד ופטפטני, ארכאי וקשה לקריאה בצרפתית.
אבל אחר כך בורל מתחיל לספר את סיפור חייו של לולי החל מילדותו בפירנצה, כבנו של טוחן, וכאן הנרטיב מאופק יותר. נראה לאן זה ימשיך. יש לי רעב גדול לקרוא בצרפתית, אני פחות אוהבת להשתמש במילון הווירטואלי שהוא היחיד שיש לי כרגע, ואני לא רוצה לוותר על שימוש בו. אז נראה.
נטשתי אחרי כשבוע את "גשם הכוכבים" של ימסארס, למרות שקראתי יותר מחציו והספר קצר. נגמר לי. לא היה לי כוח להגיגים האלה והסיפור לא עד כדי כך מעניין להחזיק את תשומת לבי בקריאת קורותיו של המספר. חבל כי שלושה ספרים קודמים שלו קראתי בתרגום לעברית.
