"נקודת התחברות", ספרה הנפלא של רונה שפריר. כותרת משנה: "למצוא כיוון בעולם משתנה". זה ספר למי שנמצאים בצמתים בחיים והפרק הראשון, או הצומת הראשון בלשון הספר, הוא "חיפוש". קראתי חלק מהספר עד כה, לפני כשנה אולי. אבל היום אני באמת בתקופה של צומת-דרכים, והתחלתי לקרוא בו שוב מההתחלה ואני חושבת שאקרא שנית את הפרק הראשון. היום, כשהוא רלוונטי ממש לחיי, הוא באמת נפלא כי אני מוצאת שם את עצמי, יחד עם עוד נקודות לחשוב עליהן ולפעול לפיהן.
אני קוראת במקביל, התחלתי, את "ספינות הלב", ספרה של בנואט גרול שתורגם גם לעברית (מי שבמקרה קוראת וגרה בצפון הישן בתל אביב ורוצה לקרוא בו, יש עותק בעברית בספריה בחורשת סוטין, נכון להיום בצהריים). ידעתי על התרגום הזה מזמן אבל בשנה שעברה הזכירה אותו המתרגמת - הוא היה לה מפעל חיים - ואז קניתי אותו בצרפתית ומדי פעם הסתכלתי בו. אז עכשיו אני מתחילה "על באמת". ולמרות שקראתי כמה עשרות ספרים בצרפתית ב-15 השנה האחרונות, תמיד יש בי היסוס לפני קריאה חדשה כי בשפה הזאת אני כן קוראת עם הטלפון ליד כי חשוב לי לעיין במילון; באנגלית, המילים הספורות שאני צריכה, לא מצדיקות את זה . גם בצרפתית את הרוב הגדול אני מבינה אבל פה ושם יש צורך, וכאן במיוחד כי גרול, שנולדה לפני 102 שנה, כתבה את הספר אמנם לפני כ-35 אבל היא משתמשת גם בשפה מעט ארכאית.
סיפורה שלה ושל גבר שנכנס לגופה ולחייה בגיל 18 - והיא לא היתה בת-זוגו הקבועה, בהקדמה היא תוהה איך תקרא לו כדי שאשתו לעולם לא תדע ומכך אני מסיקה שבעת הכתיבה כבר לא היה בין החיים - סיפור אירוטי, לפחות כך ההבטחה בהקדמה, ואחר כך נראה, אני ממש בהתחלה ולצד הספר של שפריר, כך שזה ייקח זמן.
וסיימתי השבוע את "אי", ספרה הנפלא גם הוא, של ג'יין רוג'רס, ואני ממליצה עליו בכל פה. אני זוכרת את הקריאה של הביקורת של טל ניצן כשהוא יצא בעברית, לפני 20 שנה, וזמן קצר אחר כך את המציאה האקראית שלו בסטימצקי, מעט פגום ולכן זול. 20 שנה חיכה בביתי. ואז הגיע הזמן הנכון לקראו. קראתי את הסוף, כמה עשרות עמודים אחרונים, בכמה שעות ביום שני בבוקר ואחר כך הייתי מושבתת במשך חצי יום, בזכות האינטנסיביות הרבה שלו.
או שאולי זה היה יום רגיל - בתקווה שכל יום בשבילכם הוא יום לאהבה