"עין החתול", אטווד.
אני רק ב-60 עמודים ראשונים אז זה ייקח עוד שבועות, להערכתי יש שם איזה 400 לפחות. הכתיב צפוף וזה פורמט גדול אז ייקח זמן וזה גם מלא פרטים ואינטנסיבי אז יהיו בטח ימים ללא קריאה. זה נפלא.
חשבתי זמן רב שאני כבר לא קוראת ספרים ארוכים כאלה, כי הקשב שלי נפגע כתוצאה מרשתות חברתיות. אבל זה ממש לא זה.
פשוט הקשב שלי לזיוף ולספרים לא טובים, אבד. אני היום עוזבת תוך כמה שורות, עמודים ספורים. לפעמים זו באמת אני, כשאין חשק לקרוא בכלל. אבל ספר כזה, שכנראה בילה על המדפים שלי 19 שנה לפני שקראתי אותו - אני חושבת שהבאתי אותו מהולנד ב-2002 - נכנסתי אליו מייד ואין בכלל שאלה לגבי המשך הקריאה. אז זה כך.
אני גם לא מבטלת אפשרות של קריאה כמה סיפורים של פינק באמצע, כאמור זה שואה וגם אם ללא זוועות בדרך כלל, זה כבד רגשית. אז מדי פעם.
גם זה חדש. פעם זה היה קדוש. ספר אחד בלבד בזמן נתון. היום אני יותר גמישה.
