"המפתח מתחת לאבן", בנג'מין בלאק. שהוא למעשה ג'ון באנוויל וכותב בפסוידונים סדרה בלשית. זה החלק השלישי, שמצאתי בספריה שכונתית באחת הגינות. אחרת לא הייתי קוראת אותו כי אני לא קוראת תרגומים מאנגלית. טוב שמצאתי, זה ספר מצויין. רגיש, מעניין, פרוזה טובה.
לפני כן ניסיתי לקרוא את "שעות הערב" של חרארד רייווה ולא הצלחתי לעבור 3-4 עמודים.
ולפני כן, קראתי את הסיפור הקצר המקסים "טוהר המידות של קקינה", מתוך קופת הקצרים של "תשע נשמות", סיפור שהתיישן היטב.
והסוף של "מבוסס על סיפור אמיתי" מאת דלפין דה ויגאן היה קצת פושר, ללא פואנטה אבל...זה מה שזה. כי אחרת הספר היה מגיע לטורי הרכילות, בהתחשב בסיפור שמסופר בו. הסוף היה פתוח, ללא פיתרון. אבל אולי כאלה הם החיים ממילא.
ומה אתם קוראים בשבת