זהו, ביום שישי סיימתי את "חיים אחרים" של קייט אטקינסון. איך נהניתי מהקריאה. מעניין שהיא בחרה שלא לספר את הסיפור של השבי של הגיבור שלה אצל הגרמנים במלחמת העולם השניה. זה כנראה היה יותר מדי.
אני ממשיכה לקרוא את חוכמת המנופאוזה, מהדורת 2021, The Wisdom of Menopause, של ד"ר נורת'רופ, פרקים נבחרים בהתאם למה שמתאים לי, קראתי את כל הספר בגרסה הקודמת ואין ספק שיש כאן שיפורים, לפחות בכל הנוגע לקשר גוף נפש. ספר שאין לו מחיר, ידיד אמיתי לחיים בשבילי, ומלווה.
והתחלתי ספר בצרפתית, אחרי חצי שנה, שוב דולפין דה ויגאן, אחרי "מול הלילה" שלה המאוד אינטנסיבי, גם הספר הזה "מבוסס על סיפור אמיתי" לפחות זהו התרגום המילולי של שם הספר בצרפתית - הוא תורגם גם לעברית בשם זהה או דומה - כבר נקרא אינטנסיבי, מן ההתחלה. וכמו ההוא, אני מתחילה ב-9 בערב כשאני כבר עייפה ובקושי מצליחה להניח. אז זו הולכת להיות קריאה זורמת. איזה כיף.
