עדיין "חיים אחרים" מאת קייט אטקינסון. יש לי עוד פחות מרבע ספר בן משהו כמו 550 עמוד.
בדיוק סיימתי את אחד החלקים האינטנסיביים, חוויות המלחמה של הטייס וצוותו, כולל ההפצצה הגדולה של המבורג ב-43.
אני סחוטה.
זה נרטיב מזהיר.
כמו השאר בספר, רק אני לא בטוחה עד כמה הם מתחברים. אחד מהם דומני מרפרר לספרים כמו "אוליבר טוויסט" בגוללו את תלאותיו של ילד בן 7 הנתון במלתעות סבתו באחוזת המשפחה שירדה מנכסיה. ובית ספר סיוטי.
את החלק שאך זה קראתי מסיימת חוויית ההתעלות ברויאל אלברט הול בקונצרט של ה-9 של בטהובן, עם "אודת השמחה" החותמת את הסימפוניה.
אני תוהה אם זו אלוזיה לקונצרט מצולם של אותה היצירה, שקיים בטיוב, מגרמניה של 42, בו נכחו בכירי המשטר הנאצי.
יש בספר תיאור מזהיר של ניסיון המלחמה במטוס קרב, ההצלחות, הכשלונות, המוות. כל מה שאת רוצה מתיאור כזה. שוב, נרטיב מזהיר.
