לא הייתי כאן בשבוע שעבר
מסכמת שבועיים
בצד המומלצים:
"
נדנדת חבלי הכביסה" מאת אחמד דני ראמאדן, מספר ברגישות ובסגנון יחודי ומושך על ההיסטוריה הקרובה של סוריה ועל קורותיו של זוג הומוסקסואלים שחיו שם ונמלטו לקנדה.
"
עדות" מאת סקוט טורו הוא דרמה משפטית המתרחשת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ועוסקת במצב בבוסניה ובמגורלם של בני הרומה (הצוענים).
"
החוליה" הוא קובץ של שלושה סיפורי מתח מאת שולמית הראבן. זהו ספר משנות ה-80, הרואה כעת אור חדש לרגל עיבודו לקולנוע של אחד הסיפורים. הסרט "מסתור" בבימויו של ערן ריקליס יעלה למסך בשבוע הבא.
"
בין העולם וביני" מאת טא-נהסי קואטס הוא מכתב מאת הסופר אל בנו, ובו הוא פורש את תפיסת עולמו באשר למצבה של הקהילה האפרו-אמריקאית. קיצוני אך מעניין.
בצד ה"בסדר":
"
לימסול" מאת ישי שריד הוא סיפור על איש שב"כ המארגן תרגיל עוקץ. כתוב יפה אבל העלילה שטוחה מדי.
בצד ה"לא אהבתי":
"
טלוויזיה" מאת ז'אן-פיליפ טוסן הוא סיפורו של גבר בלגי שמפסיק לראות טלוויזיה, ומנסה להתרכז בכתיבת עבודת מחקר אודות הצייר טיציאן. פטפטני ושטחי, לדעתי.
"אחותו של פרויד" מאת גוצ'ה סמילבסקי - סיפור בדיוני על האחות שפרויד נטש באוסטריה כשמצא מקלט באנגליה. השתעממתי ונטשתי.
שבת שלום