אם כבר נכנסנו לפולמוס...
אני חולק עליך במשמעות המשפט. קודם כל, הפסוק המלא הוא " חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר.". לדעתי המשמעות הנכונה של המשפט נעוצה בחלקו השני. "שִׁחֲרוֹ מוּסָר" פירושו ללמדו מוסר עוד משחר ילדותו. וכך בעצם ניתן לפרש את "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטו" כמונע מן הילד סמכותיות; כלומר נותן לילד לעשות כרצונו ולא מלמדו משמעת. לדעתי לא מדובר כאן כלל בהכאה.