מה פירוש "יוצר ספיח"

[u r i el]

מה פירוש "יוצר ספיח"

לאחרונה רכשתי גיירדיה ( Gaillardia ).
על צמח זה נכתב במרשתת שהוא "יוצר ספיח".
למה הכוונה ?

 

[א ב י ב ן]

זורע את עצמו עוד ועוד ועוד ועוד ועוד. ועוד.

 

[u r i el]

תודה. ואני חשבתי שכל צמח זורע את עצמו. לא ?

כלומר, וכי מה תפקיד הזרעים אם לא להרבות את בעליהם ?

 

[א ב י ב ן]

צודק. אבל כשזה נובט בכל פינה בכמויות... זה מטריד לפעמים

 

[סגור לרגל שיפוץ]

לא כל צמח בכלל יוצר זרעים

וגם אלו שכן - נבדלים זה מזה בכמות הזרעים, באורך החיים של הזרעים ובחיוניות שלהם.
צמחים ש"יוצרים ספיח" האם אלו שמפזרים הרבה זרעים שנובטים בקלות, ואם לא משגיחים, השטח מתמלא בילדים שלהם (לפעמים זה דווקא רצוי).
רוב הצמחים יוצרים זרעים מפונקים יותר, שהסיכוי שינבטו לבד, ללא תנאים טובים במיוחד, נמוך.

 

[א ב י ב ן]

מעטים הם הצמחים שלא יוצרים זרעים, ואם נבחן את אלה שלא יוצרים

נגלה שכנראה מדובר בצמח דו ביתי, והצמח שמול עינינו הוא זכר. לכן, גם הוא
למעשה שותף פעיל בתהליך יצירת הזרע, גם אם הוא עצמו אינו מניב זרעים.
במקרים מסוימים, בוחרים דווקא בצמח הזכרי, הן משום שלא רוצים את "לכלוך"
הזרעים והן משום שמדובר בזרעים שהם בעלי ספיח מטריד. אז אם יש ברירה...
ישנה העדפה לזכרים. כך לדוגמא שיח האשחר רחב העלים. פריו הוא כדורונים
שחורים. דרכת? עשית כתם על המדרכה. הלכת יחף ודרכת? הכתמת את הרגל.
והוא נובט בכל מקום, גם כי הציפורים הן שותפות פעילות בהפצת זרעיו.

החרוב הזכרי לדוגמא, מפיץ ריח רע בעונת הפריחה, וכאן דווקא תהיה העדפה
לגדל חרוב נקבה. שיניב פרי (אכיל). היה כבר מי ששאל, "האם העבירו את בנק
הזרע לכאן?", כאשר עבר ליד עץ חרוב זכרי בעונת פריחתו...

אז נכון: יש גם צמחים (ממש לא רבים) שמתרבים רק בצורה וגטטיבית, ולהם
אין זרעים בכלל, אבל שוב: הם במיעוט. דווקא נתקלתי באחד כזה לפני מספר ימים,
אבל לצערי, שכחתי באיזה צמח מדובר... חבל - כי "איבדתי" דוגמא לדבריי אלה.

 

[סגור לרגל שיפוץ]

בוא נסכים על "מיעוט לא מבוטל"

למשל: סעידה (ושאר הצמחים שמתרבים ע"י פקעות, מלבד אלו שמתרבים הן ע"י פקעות והן ע"י פריחה)
למשל: דשא (שכמו הסעידה, הוא פורח, אבל לא מצליח להגיע ליצירת זרעים פוריים).
בעצם - כל צמח שכתוב עליו "לא חונט פרי" הוא למעשה גם לא מייצר זרעים*.
&nbsp
אני כמובן לא מתייחסת לצמחים דו בייתים.
&nbsp
* לפעמים צמחים כאלה כן מייצרים זרעים בתנאי אקלים מסוימים, אבל לצורך העניין, נראה לי שמי שלא מייצר זרעים פוריים בישראל הוא שרלוונטי.

 

[א ב י ב ן]

על סעידה היה לנו כבר דיון וסוכם שהיא כן נובטת בארץ.

אבל כוונתי הראשונית הייתה דווקא לאותם צמחים שבשום מקום אינם מתרבים
מזרעים. קחי לדוגמא את צמח השנף (זה שממנו מפיקים את הוניל). זהו סוג
של אורכידאה, שזרעיה קטנטנים ונביטתם תלויה בקרן שמש שתאיר עליהם
וקצב גידולם איטי מאד. הצמחים עצמם גם הם לא יהיה אחידים, ולכן, מגדלי
השנף יעדיפו להבות את השנף בריבוי וגטטיבי, הן אם יהיה זה בתרבית רקמה
והן ע"י ריבוי מייחורים. אבל השנף עדיין נחשב כצמח זריע. נקודה.
וסתם כך בשביל הקוריוז... אורכידאה מהיכן שמה? שמה נגזר ממראה השורש,
שמזכיר את האשכים של הגבר ומכאן שמה.
וצמח הוניל? פריו מזכיר נרתיק ו... שמו הלועזי של הצמח, מקורו במילה
הספרדית vaina, שנגזרה מן המילה הלטינית vagina במשמעות "תרמיל"
או "נרתיק", שכן זרעי הצמח שוכנים בתוך נרתיק. שמו העברי "שנף" לקוח מן
הערבית, ובה יש למילה זו (שִנף) אותו מובן.

נדמה לי שהמונגרובים אינם מתרבים מזרעים. אבל זה רק מזיכרון ולא מבדיקה.
אז... אל תתפסי אותי אם שגיתי.

 

[u r i el]

כלומר - ההערה הזו "יוצר ספיח" משמעה אזהרה.

על כל פנים זה לא נכתב באתרים בנימה של אזהרה ואני הייתי מוסיף להערה כזו הסבר עממי או מציע קיטום הפרח לאחר פריחה.

 

[א ב י ב ן]

הצחקת... יש צמחים בהם כל פרח בגודל מלמליאן ואז אפשר להסירו.

אבל יש צמחים שפורחים באשכולות, כשכל פרח בודד גודלו מילימטרים ספורים,
וכמו להכעיס. צבע הפרח וצבע הפרי בהתהוותו הוא ירוק..
ומה אז? תקצץ כל ענף וזרד, כדי להיפטר מ"כל" הפירות? בחיים זה לא יעבוד!

 

[u r i el]

תראה ...

השאלה היא מה מטרת ההערה "יוצר ספיח".

אם זו הערה בוטנית למביני-דבר שממילא איננה מעניינת את הלקוח הרווח במשתלות שקונה לחגים ללא מחשבה וללא תכנון - זה עניין אחד.
אבל אם זו הערה שיש בצידה אזהרה, למשל שיש לקחת בחשבון שכל הגינה תוצף בצמח הזה, הייתי חושב שיש מקום להזהיר קונים שמשקיעים מחשבה בגינתם, ואם אין זה ראלי לקטום פרח זעיר - פשוט בוחרים צמח אחר. יש מספיק מבחר.

קוריוז - בישוב שלי נטעו לפני 20 שנה אלביציות. אם הפקיד העירוני המטומטם שישב באותה ישיבה שהוחלט על כך היה יודע עד כמה העץ הזה אגרסיבי ומלכלך ( כן ! מלכלך ממש ) את הרחובות והחצרות והגגות והמרזבים ... ואילו היה יודע עד כמה העץ הזה הוא האימ-אמא של יוצרי הספיחים שבכל מטר מרובע הוא מזריע אתת עצמו בחצרות, בגינות, במדרכות, בערוגות הציבוריות ... אילו ידע את כל הדברים האלה .... אפשר שהיה מחליט על עץ אחר "אנושי" יותר.

 

[א ב י ב ן]

אלביציה נחשבת כעץ בעל "3 עונות לכלוך", גם אם תבוא מיכל

יקירתנו ותאמר שעלים או פרחים שנופלים אינם לכלוך.
לעץ עונת נשירה. עונת הפלת פרחים ועונת הפלת תרמילים. דהיינו: "3 עונות".
אז כן. לעץ הזה יש ספיח והנה הזהרת. וכך גם לעוד עץ שרווח מאד בשדרות
והוא הקולרוטריה הדו נוצתית. גם הוא, משיר עלים, משיר פירות ומשיר גם
פריחה, שבעת עונתה היא גם מושרת ים של דבורים. אז?

 

[מיכי 10]

בעיני זה עדיין לא לכלוך. למשל, חניתי השבוע מתחת לעץ שהזכרתם

אתמול, אבל אני לא זוכרת את שמו. יש לו פרחים ורודים סגורים, המזכירים בצורתם המשולשת את פרחי הבוגנוויליה. הגזע שלו מסוקס כזה, ויש בו קצת אגלֵי שרף מיובש. אז האוטו שלי, שנרחץ לפני כמה ימים, התכסה בלא מעט פרחים, וזה בכלל לא הפריע לי. זה נראָה לי חמוד כזה, והשארתי אותם. חלק עפו ברוח תוך נסיעה, והשאר - שיישארו בכיף.

אולי רק אם העלים שנשרו לאלביציה מתערבבים עם מי גשמים, אז זה בכל זאת משדר מראה מלוכלך.

אגב, העץ שתיארתי לעיל, יש לו בגזע כעין צלקות מוארכות קצת עמוקות. (ולא רק לעץ אחד, אלא לכמה עצים הנטועים בשורה על מדרכה).
נשאלתי ע"י ילד בן חמש וחצי מה זה, ואמרתי שאני לא יודעת ואנסה לברר. האם זה קרה כי נכרתו משם ענפים?

 

[א ב י ב ן]

טוף. התיאור שלך מתאים לעץ אחד בלבד ושמו (המסובך) הוא

קולרוטריה דו נוצתית (בגלל העלה הדו נוצתי שלו), או קולרוטריה פנסית, בגלל מראה הפרי
שמזכיר פנס סיני. וכן. העץ הזה הוזכר כאן בקטע של "ספיח" כי הוא זורע את עצמו "לדעת".
משתמשים בעץ זה (בעיקר) בגינון הציבורי בשדרות שונות והוא נדיר (יחסית) בגינון הפרטי.
הפריחה של העץ היא אשכולות פריחה צהובים וצפופים, עם פרחים קטנים. הוורוד סגול שתיארת
הוא בעצם הפרי (או "תרמיל" הפרי, כי הזרעים עצמם הם גרגרים שנמצאים במרכז ה"וורוד" הזה.
קורה לא אחת, שתמצאי על אותו עץ גם פירות וגם פרחים, ואתמול אפילו ראיתי עץ שנמצא במצב
שכזה.

עלי העץ מזכירים מאד את עלי האיזדרכת, ואני התפלאתי על כך שלא הזכרת את העובדה הזו,
כי רבים מתארים את העץ הזה כ"אח" של האיזדרכת, למרות שאין שום קרבה משפחתית
ביניהם. הקולרוטריה היא דווקא קרובת משפחה של הדודניאה (השיח שמפריו עשינו "עגילים"
כילדים).

כשכורתים ענף בצורה נכונה בעץ, מקבלים מעין צלקת עגולה, שאט אט מתאחה ויוצרת
צורה שמזכירה "תחת של חמור". אז החריצים שהזכרת אינם נובעים מכריתת ענפים.
אילו טרחת להכניס לכאן צילום, הייתי מנסה להבין מה קרה לעצים שתיארת. אוכל
(כמובן) גם לבדוק את העצים שאני מכיר באזורי, אבל אוכל לעשות זאת "בקרוב" ולא מיד, וזאת
מבלי שאוכל "להבטיח" שאמצא חריצים שכאלה באזורי. מה שכן, ענפים אינם נוטים "להיקרע"
בעץ זה, כי אינם שבירים. אז... מעניין מה באמת קרה לעצים שתיארת.
מה שכן, אמצא דרך להעביר אלייך את המידע. בכל מקרה, עץ שמפריש שרף הוא עץ שסובל
מדבר מה. זה קורה בד"כ, כאשר איזה נברן גזע פוגע בו והשרף הוא מעין "ניסיון" נואש של
העץ להתגבר על הנברן. באותה מידה, אם קרה שענף נקרע מהעץ, עלול להיוותר חריץ
שמתאחה רע, ואז העץ מגבה את האיחוי בהפרשת שרף.

ככל שאני מכיר את הקולרוטריה, הגזע שלה אינו מכיל שרף "טבעי" כמו האורן, ולכן, השרף
פשוט מעיד על מצוקה.

כעת אכניס כאן קישורים לעץ הקולרוטריה ולשיח הדודניאה, כדי ש"תמצאי את המשותף".
1. עץ פורח (הפריחה בצהוב ומושכת דבורים). http://goo.gl/cv7Sxg
2. עץ עם פרי http://goo.gl/mE226W
3. דודנאה (עגילים)... http://goo.gl/ST1anu (בחרתי בתמונה של הזן ה"וותיק" למרות
שכיום ישנם זנים יותר דקורטיביים, אבל חששתי שלא תזהי אם אכניס אחד כזה (ולדוגמא):
http://goo.gl/hB1HFl או http://goo.gl/pQewZ5

הודעה זו נערכה, אבל... בכל מקרה תקבלי תמיד את הנוסח האחרון, גם אם תראי ששלחתי 3 הודעות "שונות".

 

[מיכל תכנון נוף]

איך הסתבכת עם השם העברי

פשוט מאד, ואין שמות נכונים אחרים, רק שם אחד ויחיד מדעי עברי: פנסית דו-נוצתית

 

[א ב י ב ן]

OK

 

[א ב י ב ן]

זה לא שהסתבכתי... עשיתי סלט בין הקולרוטריה לבין העברית...

התבלינים יבואו על חשבונך...

 

[מיכל תכנון נוף]

יאממי, טעים

 

[מיכי 10]

תודה על השם העברי. כך היה קל הרבה יותר למצוא גם תמונות טובות

 

[א ב י ב ן]

ואגב זה קלרוטריה ולא קלורוטריה... אוף.