מה פה קורה פה?

[meira]

מה פה קורה פה? ../images/Emo2.gif

אתמול מסיבות שונות של לימודים/בדיקות/סידורים יצא לי לדלג על שאיבה אחת ועל הנקה אחת. כלומר הנקתי/שאבתי ב-7 בבוקר ואחר כך רק ב-6 בערב ו... לא גודש, לא הרגשה של מלאות ולא כלום!!! אני לא חוששת שפתאום נגמר לי החלב, אבל בכל זאת - מה קורה??? אם הגוף רגיל לשעות וכמויות של הנקה איך זה שמשבשים לו והוא לא מגיב??

 

[שירלי של נועה]

גם ל ליסה2

שלום, אני נכנסת לתפוז מפעם לפעם, ופחות מגיבה, בכל אופן, אני מתנתקת מנועה כ- 8 שעות ביום, ולא קורה כלום. היא יונקת לפני ויונקת אחרי, ובין לבין מקבלת מזונות גמילה, מרק, פירות ו כ- 60 סיסי מטרנה עם הרבה דיסה, שהיא מקבלת בכפית, כך שהיא לא מתרגלת לבקבוק. בסופי שבוע וחופשות גם זה לא, כי אז היא יונקת יותר. אני כבר כמעט לא שואבת, מרוב שהגוף התרגל לתת את הכמות הנכונה. לפעמים, אם אני חוזרת מהעבודה והיא ישנה, אז הציצי "מתפוצץ" ואני מרוקנת אותו, ואז כמובן שומרת במקפיא, משתמשים בזה כאשר אנחנו יוצאים בערב, ואז נועה מקבלת מנה מבקבוק. בחודשיים הראשונים שלי בעבודה אמנם שאבתי מדי יום, אך עם הזמן הוצאת פחות ופחות, כדי שלא אצטרך לטרוח על זה בכלל. מאירה, סליחה שאני מערבבת עניין אחר בענינך, רציתי לספר לך שאצלי, בתהליך ארוך והדרגתי, הגוף התרגל לתת את הכמות הנדרשת, לא יותר ולא פחות. זו הדעה שלי, לא אוהבת שאיבה, אלא כצורך לרוקן..., ואני ממש פריקית של הנקה, נהנית מכל רגע, אך לא כ"כ משנה לי אם, כאשר אני לא נמצאת נותנים לה משהוא אחר.

 

[meira]

תודה, אבל הכוונה שלי

שזה היה יום חד פעמי כזה. כל יום בחודשים האחרונים אני כן מניקה בשעות האלה. כלומר - מניקה ב-7, שואבת ב-12, מניקה ב-4 ושוב בסביבות 6-7 לכן אני מתפלאת. ברור לי שהגוף הרגיל את עצמו לשעות/כמויות האלה אז איך זה שיום אחד שזה לא היה ככה, לא "הציק" לציצי שהם לא התרוקנו כמו שהם רגילים?

 

[שרון של אייל]

הגוף שלנו חכם...

החלב, בערך שלושה חודשים אחרי הלידה, עובר להיות "אוחסן" יותר לאחור. היניקה של התינוק הופכת להיות יותר יעילה וכך גם רפלקס שחרור החלב. ברגע שהתינוק נמצד לשד - מיד מגיע אליו החלב, למרות שהוא לא מאופסן כל כך קדימה. התופעה הזו מאפשרת מקרים כמו שתיארת. וכפי שכתבת - אין ספק שלא נגמר לך החלב