מה עשית לי, מה עשית?!
הייתי אדם שמח ומאושר, חייתי לי את חיי בשקט ובשלווה... "קיר אחד לבן..." וכו´... ואז פתאום, ביום בהיר אחד... I felt a great disturbance in The Force (המשפט האחרון היה מיעוד לאוהדי מלחמת הכוכבים) ננסה שוב: ואז פתאום, ביום בהיר אחד אני מקבל מסר במערכת הכרויות מסוימת. מערכת, שחודשים לא נכנסתי אליה, אפילו שכחתי על קיומה. ופתאום... "ראיתי את הפרטים שלך וזה מאוד הזכיר לי את עצמי". כמובן, זה היה מפתה ביותר! התחלנו להתכתב, המשכנו במשך כחודש - אי-מייל, אי.סי.קיו, SMS... הכל היה מאוד מעניין וטוב ויפה ואפילו עם פוטנציאל גדול (לדעתי לפחות)... עד שנפגשנו... זה לא שהפגישה היתה רעה (לדעתי לפחות), וגם היא אמרה שנהנתה (טוב, כך היא אמרה, אבל זה לא אומר כלום...). פשוט כשהפגישה הסתיימה היא ברחה לי מהאוטו כמו טיל בליסטי! "תודה על הכל, להתראות...". זה נשמע כל-כך... סופני. פעם אחרונה שמישהי ברחה ממני ככה, היא גם לא ענתה לטלפונים שלי אח"כ. טוב, הבנתי שכנראה שגם זאת לא ממש נהנתה ושזה נגמר. טוב... "לא רוצה - לא צריך" - זה המוטו שלי. התבאסתי כמה ימים. הייתי בדכאון קל, חברים הרגיעו אותי, יצאתי מזה. חזרתי לשלווה שלי. באתי לעבודה היום בבוקר - ומה אני רואה: אי-מייל ממנה. "...ולגבי הפגישה המוזרה שלנו, אני חושבת שאנחנו פרטנרים הרבה יותר טובים בכתב מאשר במציאות". אוקיי, אני מודה - זה לא שהפגישה לא היתה מוזרה, אבל זה כל היופי (לדעתי לפחות). אבל עכשיו היא רוצה מה?... שנתכתב כרגיל ושום דבר חוץ מזה? טוב, גם זה לגיטימי, אבל אני לא בטוח שאני רוצה להשקיע בקשר הזה אם אני יודע שעתידו להיות וירטואלי לנצח. כן - היא צודקת, להתכתב איתה זה מאוד מעניין. אבל עכשיו אני מבולבל. אני עדיין רוצה יותר. היא בחורה מדהימה, מכל הבחינות! האם יש דרך מוצא? דרך לשכנע אותה להיפגש שוב, לנסות שוב?... כן, זה נגד המוטו שלי "לא רוצה - לא צריך", אבל אבל... לא יודע, לא יודע מה לעשות. אני יודע שאם זה ישאר וירטואלי, זה ידאך וימות בסופו של דבר, כי לא תהיה לי מוטיבציה להשקיע בזה. בלבלתי אתכן/ם?! טוב מאוד! אשמח לקבל עצות מבלבלות לא פחות... שלכן/ם, אלכס.
הייתי אדם שמח ומאושר, חייתי לי את חיי בשקט ובשלווה... "קיר אחד לבן..." וכו´... ואז פתאום, ביום בהיר אחד... I felt a great disturbance in The Force (המשפט האחרון היה מיעוד לאוהדי מלחמת הכוכבים) ננסה שוב: ואז פתאום, ביום בהיר אחד אני מקבל מסר במערכת הכרויות מסוימת. מערכת, שחודשים לא נכנסתי אליה, אפילו שכחתי על קיומה. ופתאום... "ראיתי את הפרטים שלך וזה מאוד הזכיר לי את עצמי". כמובן, זה היה מפתה ביותר! התחלנו להתכתב, המשכנו במשך כחודש - אי-מייל, אי.סי.קיו, SMS... הכל היה מאוד מעניין וטוב ויפה ואפילו עם פוטנציאל גדול (לדעתי לפחות)... עד שנפגשנו... זה לא שהפגישה היתה רעה (לדעתי לפחות), וגם היא אמרה שנהנתה (טוב, כך היא אמרה, אבל זה לא אומר כלום...). פשוט כשהפגישה הסתיימה היא ברחה לי מהאוטו כמו טיל בליסטי! "תודה על הכל, להתראות...". זה נשמע כל-כך... סופני. פעם אחרונה שמישהי ברחה ממני ככה, היא גם לא ענתה לטלפונים שלי אח"כ. טוב, הבנתי שכנראה שגם זאת לא ממש נהנתה ושזה נגמר. טוב... "לא רוצה - לא צריך" - זה המוטו שלי. התבאסתי כמה ימים. הייתי בדכאון קל, חברים הרגיעו אותי, יצאתי מזה. חזרתי לשלווה שלי. באתי לעבודה היום בבוקר - ומה אני רואה: אי-מייל ממנה. "...ולגבי הפגישה המוזרה שלנו, אני חושבת שאנחנו פרטנרים הרבה יותר טובים בכתב מאשר במציאות". אוקיי, אני מודה - זה לא שהפגישה לא היתה מוזרה, אבל זה כל היופי (לדעתי לפחות). אבל עכשיו היא רוצה מה?... שנתכתב כרגיל ושום דבר חוץ מזה? טוב, גם זה לגיטימי, אבל אני לא בטוח שאני רוצה להשקיע בקשר הזה אם אני יודע שעתידו להיות וירטואלי לנצח. כן - היא צודקת, להתכתב איתה זה מאוד מעניין. אבל עכשיו אני מבולבל. אני עדיין רוצה יותר. היא בחורה מדהימה, מכל הבחינות! האם יש דרך מוצא? דרך לשכנע אותה להיפגש שוב, לנסות שוב?... כן, זה נגד המוטו שלי "לא רוצה - לא צריך", אבל אבל... לא יודע, לא יודע מה לעשות. אני יודע שאם זה ישאר וירטואלי, זה ידאך וימות בסופו של דבר, כי לא תהיה לי מוטיבציה להשקיע בזה. בלבלתי אתכן/ם?! טוב מאוד! אשמח לקבל עצות מבלבלות לא פחות... שלכן/ם, אלכס.
