מה הפואנטה שלך?
כאילו- מה את מנסה להגיד? תראי, אי אפשר שכולם יהיו מורים, בדיוק בגלל מה שתמר אמרה. צריך גם מי שיבנה בתים, ומי שיהיה מוכר במכולת ומי שיהיה נגר וכו' כי צריך לחיות וחוצמזה- לא לכולם מתאים להיות מורים. [אני ניסיתי להעביר שיעורים פרטיים לילדה בכיתה ג' וירדתי מזה ממש מהר, כי סבלתי. ואני בטח לא בנויה ללעמוד מול קבוצה.] אפשר למצור שליחות גם בדברים אחרים, להיות איש ציבור בכל מיני תחומים, למשל, או לעבוד בפוליטיקה או בתקשורת. וגם ברפואה למשל. אבל זו לא הנקודה, כי אפשר גם להיות מהנדס ולחיות אידיאלים. למשל בחינוך שאתה נותן לילדים, במקום שבו אתה גר, בתרומות ובהתנדבויות, בזמן ללימודי תורה, בללכת למילואים או להשאר בצבא קבע [הכל תלוי באידיאלים שחשובים לך ובאלה שאתה חי אותם, או לא...]. אפשר לעשות ולהיות אכפתיים ואפשר שלא. הרי גם בפוליטיקה או בתקשורת אפשר לעבוד מתוך שליחות ואידיאלים ואפשר שלא. אפשר שיהיה אכפת לך ותשנה, ואפשר שלא. הכל תלוי בך. בכנות, בימים אלו בחיי אני נמצאת בהתלבטות מאוד גדולה שברור לי שתשפיע על איזה מן אדם אני אהיה בעתיד. יש רצון פנימי, יש לחצים מהסביבה ויש מציאות, שלפעמים לא נותנת לך להגשים את מה שאת רוצה. זה פשוט לא מתאפשר. מה אני רוצה להגיד בכל זה? שזה קשה. זה קשה להמשיך לחיות אידיאלים ולהיות אכפתיים ולהתנדב ולהרגיש את האש בוערת בתוכך ולא להשאב לתוך החיים ולהסתכל על הצעירים האלה בתור שרוטים שחיים בסרט ו'זה יעבור להם'. זה קשה לשאול ולברר וללמוד ולקבוע זמן ללמוד תורה, ולא לתת לימים לעבוד ולשגרה לשחוק. אני זוכרת שבשמינית שמעתי את מי שהדריכה אותי במעלות-מעפילים מדברת במן צחוק על הילדים המתלהבים האלה, מלאי האידיאלים, ושזה יעבור להם, זה תמיד עובר. וזה כאב נורא לשמוע את זה ממי שהעבירה לי פעילויות חשובות בלהט. ממי שהייתה קומנרית בבנ"ע, והדריכה במרכז להעמקת יהדות. זה כואב לי לראות איך שהיא מתלבשת היום. וזה קורה, זה קורה לאלפי אנשים. לפעמים אני מוצאת את עצמי מתקרבת למקום ההוא בצעדי ענק. אז אפשר וצריך להלחם בזה, צריך להיות מודע ולרצות, ואפשר לחיות חיים מלאי שליחות, והלוואי שזה לא יעבור לך כשתצאי מבנ"ע. אבל לא- זה לא סיבה ללכת להוראה. את צריכה לחשוב איפה את יכולה לתת הכי הרבה ומה מתאים לך! כן, מה מתאים לך, גם אם זה מתמטיקה, או כל מקצוע אחר שנראה לא תורם, כי התרומה שלך יכולה להיות במקומות אחרים. לחיות ערכים לא תלוי רק במקצוע אלא בדרך חיים, למשל, באיך את מתנהגת לאנשים בעבודה [תחשבי מזה לעבוד במפעל הייטק ושדרכך אנשים יתקרבו ליהדות...] וכל מיני דברים כאלה. הרי אפשר ללמוד מקצוע שנראה ונשמע לא תורם וחסר אידיאלים ובסוף להמציא משהו בעל משמעות שיעזור לאנושות. החיים קצת יותר מורכבים מחינוך והוראה והעולם בנוי על יחסי גומלין, צריך שיהיה מהכל בעולם, לא להתרכז במשהו אחר. לכן נבראנו שונים ולכל אחד יש מה שמתאים לו. אני מניחה שהנקודה שלי ברורה, אז אני אפסיק פה. תכננתי לכתוב משהו קצר ויצאה מגילה...
