מה עכשיו

[oinbal]

מה עכשיו

אחרי ארבעה חודשים ביחד הגיע השלב שאין על מה לדבר איתו... אין תכנים משותפים. מה עושים עכשיו?

 

[על האש]

חסרים לי כאן כול כך הרבה פרטים...

כמו אם בכלל מהתחלה היו תכנים משותפים,אם נושא ההתעניינות היה זהה והכול אבד?. קשה להאמין ולא תמיד דווקא נושא שיחה ותכנים משותפים זהים הם המתכון להצלחת קשר. נתקלתי גם בניגודים ללא קשר ועיניין לתחומי השיחה וההתעניינות שלהם זה פשוט הצליח. לפעמים מהתחלה אין נושא שיחה משותף ולוקח לעיניין זמן להגיע לאותם תחומי התעניינות וכו´ ולפעמים זה גם לא מגיע אבל לא למצוא נושא שיחה שיתופי אחד?!. זה כבר מוזר מה הכוונה אין לכם על מה לדבר מה קרה למה שהיה לאן זה נעלם?. אם בכלל היה?!. תמיד ניתן להתגבר על קשיים של נושאים לשיחה ולמצוא תמיד דברים חדשים ותחומי עיניין שיעניינו את שניכם.אבל אם את מרגישה שכבר פשוט אין לכם על מה לדבר,את צריכה לברר את טיב הרגשתך כלפיו בהתאם לכך לפעול,אם את רואה שאין תקווה ואינך מרגישה מה שהרגשת כלפיו בעבר פשוט להמשיך הלאה.אם את עדיין מרגישה כלפיו משהו,ונושאי השיחה המשותפים הם הדבר היחיד שמטריד אותך נראה לי שאפשר וצריך לפתור את זה וזה לא אמור להיות קשה כול כך.

 

[MemphisRaines]

מתחילים בלדבר

על זה איתו לדבר ולנסות להבין מה קרה יכול להיות שזה רק משהו זמני ויוכל להיות שהקשר מיצה את עצמו יכול מאד להיות שיש תחושות גם אצלך וגם אצלו שאם תדברו עליהן הכל יראה אחרת פתאום יהיה קל יותר , דברים נוספים יצוצו ויהיה כיף להמשיך הלאה יכול להיות שיקרה ההפך ואז באמת ממשיכים הלאה , כל אחד לדרכו בלי לדבר שניכם תסבלו אז קדימה לדבר שרון

שהיה בסיטואציה הזו

והמשיך הלאה

 

[אלדד26]

השאלה האמיתית היא,

מה מסתתר מאחורי השאלה שלך. את מבינה - "תכנים משותפים" זה משהו מאוד גמיש. אפשר לייצר תכנים משותפים על ידי הליכה לפעילויות משותפות (למשל, להתחיל ללמוד לרקוד ביחד, או ללכת לעשות קורס צלילה ביחד, או אלף דברים אחרים). ומעבר לזה, נדמה לי שמצב כזה של "אין תכנים משותפים" לא נובע באמת מחוסר בתכנים משותפים, אלא ממשהו יותר עמוק. יש לי הרגשה שאולי - כמו שאמר שרון - הקשר מיצה את עצמו. אולי אתם פשוט לא מרגישים צורך לדבר. אולי אתם עומדים ככה ביחד באיזשהו מצב שכבר אין לכם חשק לדבר על שום דבר - כי זה משעמם, כי זה מעצבן - לא משנה מה הסיבה. אז אני מצטרף לעל האש; חסרים לי פה פרטים. על השאלה של "מה עושים" אני אגיב בשאלה משלי - מה את רוצה לעשות? תפרידי את זה לרגש ולהגיון... מה הרגש שלך רוצה, ומה ההגיון שלך רוצה.

 

[oinbal]

אני אחדד את השאלה

עד עכשיו היינו עסוקים בלהכיר האחד את השניה ובדברים אחרים וגילינו שכמעט אין לנו תחומי עיניין משותפים. חמור מזה, הדברים שעושים לו את זה הם לרב דברים שעושים לי רע, והדברים שעושים לי את זה פשוט לא מעניינים אותו. קצת עצוב לי לוותר עליו בשלב הזה, כי בזמן הקצר שאני מכירה אותו ראיתי בו דברים שלא ראיתי באחרים לפניו... הוא פשוט עושה לי משהו... להמשיך הלאה זה לוותר... לדבר זה להכיר בבעיה כזוג... אני לא יודעת אם אנחנו שם...

 

[אלדד26]

אולי זה רק אני,

אבל טיפה מוזר לי שאתם 4 חודשים ביחד ועוד לא הגעתם להגדרה של מה אתם. אמרת "הוא פשוט עושה לי משהו". אם אין לכם שום דבר לדבר עליו, אז על מה המשהו הזה מתבסס בדיוק?

 

[על האש]

אהמ...

נראה לי שאת צריכה לחדד את רגשותייך ולגלות מה בדיוק את מרגישה כלפיו. מצד אחד את אומרת שהוא עושה לך משהו ואת לא רוצה לוותר(הנה כבר משהו משותף

) מצד שני את אומרת שאת לא רואה בעצמך כזוגתו כי את לא יודעת אם את שם..לפי דעתי תני לעיניין עוד הזדמנות ותנסו למצוא נושאים משותפים יחדיו אין דבר כזה שאין ובמידה ותראי וזה לא זה פשוט תמשיכי למשהו אחר שאולי יראה לך יותר .

 

[oinbal]

למה שלילי?

תראו, בארבעה חודשים האלה קרו הרבה דברים בחיים של שנינו שהעסיקו אותנו יותר ולמדנו להסתדר עם השינויים ואחד עם השניה, דיברנו הרבה על דברים שהיו על סדר היום, הציבורי והאישי, למדנו את צורת החשיבה, הגישה לדברים, האישיות והפערים הגדולים שקיימים ביננו, זה לא סותר את העובדה שהוא מקסים בעיניי, הוא מצחיק אותי, הוא גורם לי לחשוב על דברים בצורה שלא הייתי רואה קודם, הסקס סבבה, אבל כשזה מגיע להווי משותף- פשוט אין. אנחנו שונים מאוד, בהעדפות בילוי, בתחומי עיניין, בסוג האנשים שאנחנו נהנים מחברתם... בסוג האנשים שאנחנו... תארו לעצמכם איך הייתם מגיבים לסיצואציה כזאת אם הייתם בנעליים שלי. הכרתם בחורה מקסימה וטוב לכם איתה בדברים הקטנים והיומיומיים אבל בגדול אתם מוצאים חללים גדולים ריקים בינכם. נכון שלוותר ולהמשיך הלאה זה פיתרון. אבל לברוח תמיד יותר קל מאשר להתמודד, לא?

 

[על האש]

אז אני חושב שענית לעצמך על השאלה..

למה לברוח? את נהנת בחברתו,הוא מצחיק אותך,אחלה סקס,והדבר השלילי היחידי שמצאתי הוא חוסר הגורמים המשותפים,אני מוצא לפי מה שמנית יותר צדדים חיוביים מאשר שליליים. וחוץ מזה אני חושב שלפעמים ניגודים יכולים להשלים אחד את השני פשוט תנסי להתרכז יותר בדברים שאת אוהבת אצלו,אני בטוח שגם העיניינים המשותפים ביניכם יגיעו

 

[נקודת מוצא]

רות עבור

תודה על תשומת הלב. אני מעריכה את זה. צ´או.

 

[אלדד26]

אז ככה -

אני לא מסכים איתך בכמה דברים. קודם כל, ניגודים נמשכים אבל לא מסתדרים. שנית, אני חושב שעם פערים כאלו גדולים, זה בלתי אפשרי להחזיק קשר. ענבל, אם יש לך אפשרות לפתח ביחד איתו נושאים משותפים, כמו שציינתי כבר קודם, אז go for it. אבל אם גם זה בלתי אפשרי, אז לא נראה לי שיש עתיד יותר מדי מזהיר לקשר כזה.

 

[ילדה גדולה 24]

מי צריך עתיד מזהיר??

נשמע לי שהבחורה נהנת בסה"כ, וגם רוצה להיות עם הבחור. אז למה להרוס דבר טוב מעיקרו ? כל עוד טוב לך תשארי. לא יהיה עתיד מזהיר? אז מה? נהנת לא?? ואם כן יתפתח משהו , תפתחו הווי ועניינים משותפים מתוך הקשר - מה טוב.

 

[אלדד26]

דעתך - כבודה במקומה מונח

אני אישית מחפש יותר מהנאה רגעית בקשר רציני.

 

[ילדה גדולה 24]

אלדד תראה,

גם אני מחפשת יותר מזה והאמת אתה כבר אמור לדעת את זה אבל, הפוואנטה היא שאם היא נהנת ולא רוצה לעזוב סימן שיש בסיס חיובי ויש סיכוי שייצא מזה משהו טוב. חוץ מזה שבין סטוץ של הנאה רעגית לבין אהבת חיינו יש סקלה די נרחבת של זמן ואופי קשר . אני לא חושבת באופן אישי שכל קשר צריך שקול בשאלה האם הוא , כן או לא החתן המיועד. אני באופן אישי לא מחפשת חתן.

 

[אלדד26]

זה עניין הגדרתי

כשאומרים "חתן" זה ישר נשמע רע. אני לא מתכנן להתחתן מחר בבוקר, אבל בהחלט חשוב לי שהבחורה שאיתי תהיה כזו שאני ארגיש שזה לא הולך להסתיים יום אחד. אם אני יודע, במפורש, שעם הבחורה הזו זה לא יישאר "לנצח", אז אין טעם למשוך את זה סתם. זו דעתי. וגם אם חשובה לי ההנאה הרגעית שלה ושלי, חשוב לי גם לא לבזבז את הזמן שלה ושלי על קשר שאני יודע בוודאות שיסתיים יום אחד.

 

[נקודת מוצא]

אלדד, שחקת אותה

זהו עצם העניין (לא, זו עצם של הכלב) איך מוצאים את אותם נושאים משותפים שיגרו את שנינו? ושוב אני חוזרת, נושאי פרווה משעממים נורא וברב התחומים שנגענו העמדות שלנו מנוגדרות. אני לא מחפשת חתן. הייתי שם. עשיתי את זה. אני לא ממהרת לשום מקום. מצד שני, חשוב לי לא לבזבז את זמני על קשר כשאני יודעת שאין מצב להמשכיות. אני לא מחפשת "לנצח", אבל גם לא עוד דף שיחלוף עם הרוח. אני בעד להנות מהקשר כל זמן שהוא נמשך, אם לא כיף אז לא שווה את זה, אבל זה כמובן מותנה בציפיה לעתיד לבוא. ידיד טוב אמר לי אתמול שזה משבר שרב הזוגות עוברים (או לא עוברים) באיזה שהוא שלב, שנושאי השיחה הופכים בנאליים. האם?

 

[אלדד26]

בבקשה

1. קורס בישול 2. קורס צלילה 3. הרצאות כלליות באוניברסיטה 4. קורס טיס (אם יש לכם כסף) 5. טיולי שטח על אופנועים (אם אתם אופנוענים

) 6. מצנחי רחיפה 7. טיפוס על קירות 8. ספרים שתעבירו ביניכם 9. איסוף מוסיקה (כן, כן, שבו ביחד על המחשב וחפשו שירים חדשים וכאלה, תשקיעו זמן באיסוף וכו´) 10. טיולים בארץ (כולל הכנות לטיול מראש, תכנונים מעמיקים וכו´ - למשל, כמו בניווט תחרותי) ויש עוד מלא. רק צריך להפעיל קצת את הראש

אגב, יש הבדל בין "נושאי השיחה הופכים בנאליים" לבין "אין לי על מה לדבר איתו" או "אין לי חשק לדבר איתו". אני בספק אם זוג אחרי 20 שנה מגלים נושאי שיחה חדשים, אלא אם הם יוצרים אותם בעצמם.

 

[babe10]

ברור שכן.

בתנאי שהקשר תקין בין שני אנשים תקינים. ולמה אני מתכוונת: אין דבר מחליא יותר בעיני מזוג שברגע שהם הופכים לזוג נעלמת לה האישיות הפרטית של כל אחד מהם, ויש רק את שניהם. כמו שאמרתי הרבה פעמים בעבר: זוגיות בריאה לדעתי, היא זוגיות בה שני יחידים חיים זה לצד זה ולא זה בתוך זה. ומתוך הנחת זוגיות זו - לכל אחד נשארים תחומי העניין המשותפים שלו. החברים הפרטיים שלו. העסוקים המגוונים. דוגמא. אם אני פריקית של חתולים בפרט ובעלי חיים בכלל, בנזוגי לא יהיה חייב להיות שותף לעשייה שלי בתחום, אלא מספיק שיכבד את הבחירה הזו שלי. אני אמשיך להתנדב בעבור בעלי חיים. הוא לא. אני אחזור הביתה ויהיו לי המון דברים לספר לו. על הצלחות, כשלונות. סיפורים מרגשים. לבטים. תהיות. כל יום הוא יום ומלואו. הוא לא חייב לאהוב "סרטי בנות" אז אני אלך לבד עם חברה טובה. ואספר לו אחר כך על הסרט, על הקולנוע, על הזוג המצחיק שישב לפנינו, על החוויות מהחניה. יש מספיק על מה לדבר. תמיד. גם אחרי 80 שנה. בתנאי שכל אחד מבני הזוג שומר על מחשבה עצמאית ועל חיים מגוונים גם מחוץ לקשר הזוגי. זה כיף לעשות דברים יחד, שגם אז אפשר להתרפק על הזכרונות והחוויות. לצחוק על הסנפלינג הלא מוצלח. לערוג לאותה פעם שהעזנו לעשות צניחה חופשית וכמעט עשיתי במכנסיים מהפחד, ואח"כ מההתרגשות. לדבר על הסרט שרק ראינו. מה אהבנו בו ומה אהבנו פחות. איך הזוג ההוא שהסיפור מדבר עליו מזכיר אותנו ובמה הוא לא. להתווכח אם זה ששוב לא זכינו באירוייזיון זה בגלל פוליטיקה או שאנחנו פשוט לוזרים גרועים שלא מוכנים להודות שהשיר היה גרוע.. לשמוע יחד מוסיקה שאנחנו אוהבים. ללכת להופעות גם כשהקהל בגיל של הילדים שלנו. להתרגש משיר חדש של להקה שעושה קאמבק ומזכירה לנו את ההתחלה שלנו. לקנות לו אזניות אלחוטיות מקצועיות בשביל אותם שירים שהוא אוהב ואני לא - במקום לבקש ממנו שיחליש. לבקש ממנו שיסביר מה הוא אוהב בשיר. לנסות להתחבר ולא להתבאס אם לא. להיות קשובים למה שהוא אומר. להבין מהנוסטלגיות שלו למה הוא מתגעגע מתחילת הקשר ולשחזר את זה, כהפתעה. לשמור על עניין בקשר זה אפשרי, ובהחלט משתלם. לא סתם אני מחפשת בן זוג שיהיה קודם כל לפני הכל החבר הכי טוב שלי. כי עם החבר הכי טוב - אף פעם לא משעמם. תמיד יש על מה לדבר. נושא שיחה הופך בנאלי כשהחיים נהיים בנאליים. כשאתה נהיה בנאלי. שמור על עניין בחיים הפרטיים שלך והזוגיות רק תצמח מזה. דעתי.

 

[נקודת מוצא]

בייב

כתבתי קודם שעצם הבעיה בזה שכל אחד מאיתנו כפרט הולך לכיוון שונה מאוד מהשני. כיוון שהשני לא מוצא בו עיניין כלל. סתם לדוגמה- יש לי חתול שישן במיטה ליד הרגליים שלי. הוא ממש לא אוהב חתולים ככלל, ולא רוצה את החתול במיטה. הוא אפילו קצת חושש ממנו, מפחד שיתקוף אותו ובצדק, זה קרה בעבר. וכשילד הפלא עושה דבר מדהים חדש ואני משתפת אותו הוא פשוט לא מתחבר. הוא משתדל להגיב כמה שפחות ואז מגיעה שתיקה מעצבנת. אז הפסקתי לשתף. אותו. את החברים האחרים שלי אני משתפת בכיף.

 

[babe10]

אמממ....

מה אומר? החבר האחרון שלי סלד מחתולים. לא רק שלא היה מוכן שישנו אתנו (לי יש שלושה...) הוא היה נכנס הביתה ומהר נכנס לחדר סוגר את הדלת שהם לא יתקרבו אליו בכלל. זה ביאס אותי. אבל עדין - כשהייתי מדברת על החתולים שלי הוא היה מקשיב בשקיקה ואמר שמעולם לא ראה כזה אור נדלק בעיניים של מישהו מחיה. מה שהצגתי זה המקרה האידיאלי שלי לזוגיות. ולא נכנס שוב לדיון הפשרות הטחון עד דק. אבל - אני אתפשר על גובה, על גיל, על מרחק בארץ, על עוד שגעונות. אני לא אתפשר על איכות של קשר, על כבוד ונאמנות. על אהבה. תעשי חושבים מה חשוב לך. תעשי מאזן - בין מה שעושה לך טוב ומה שעושה לך רע. תבדקי מה המשקל של מה שעושה לך רע. לא כמות הדברים אלא המשקל שלהם בעינייך ותחליטי. זה משמעותי בשביל לוותר על קשר טוב? זה בכלל קשר טוב? נעים לי בקשר הזה? נראה לי שלא. האם יש משהו שיכול לשפר את מה שכרגע מפריע לך? האם זה בר תיקון? אם לא - חבל על הזמן של שניכם. אם כן - יאללה לעבודה. אני מאמינה שכשלבנאדם מספיק חשוב מהקשר שהוא נמצא בו הוא הופך עולמות כדי להנעים את הזמן לשני. לא נראה לי שזה המקרה פה. נראה לי שאת די סובלת בקשר הזה. אז בשביל מה את נשארת שם?