Returnto Innocence
New member
מה עושים?
אני מרגיש תקוע. קשה לי... אני מסיים עכשיו י"ב, בן 18+. אני לא בטוח אם אני הומו או דו. אני לא בטוח אם אני נמשך לבנות משום שאף פעם לא יצא לי להתנסות (למרות שהיו לי חלקיקי הזדמנויות בעבר). אפילו לא נשיקה... אני בפנים, ואפשר להגיד שבערך טוב לי. כלומר, רוב הזמן טוב לי עם זה, ובמצבים כמו עכשיו רע לי עם זה. אז, אני לא יודע אם הטוב החלקי הזה באמת שווה משהו... אף אחד לא יודע עליי חוץ מידידה אחת. עכשיו, יש לי מספר בעיות: *יש לי חברים (סטרייטים) שלא יודעים עליי כמובן וגם לא חושדים בכלום מסתבר. בזמן האחרון אני מרגיש שמה שהיה לי איתם פעם במשותף כבר לא תקף לעכשיו, ושכאילו זה שהם לא יודעים על זה גורם לי להרגיש הרבה פחות מחובר אליהם...עזבו את הקטע של להעמיד פנים במצבים מסויימים, זה כל הקטע שצריך לחשוב פעמיים לפני שאתה אומר משהו- האם זה מחשיד? מצד שני, אני גם לא רוצה להגיד להם. אני בספק אם הם יראו את זה באור חיובי. כלומר, החשיבה שלהם לפי דעתי לא בוגרת, במיוחד לא בקטעים האלה. אני מחפש אנשים שאני יוכל להיות איתם פתוח לגמרי, בלי לחשוב על כל מילה שנייה שלי. שאני ארגיש איתם משוחרר מהבחינה הזו, זה מאוד חשוב לי. איך מגיעים למצב הזה? הרי לחברים שלי אני לא אספר. יש לי רק את הידידה שיודעת אבל קשה לי להגיד שזה מספיק לי... אני רוצה להכיר אנשים "כמוני" . איך עושים את זה? איפה מוצאים אותם? למה הם מסתתרים? וכן, ניסיתי להכיר אפילו דרך הפורום הזה. אבל לא הלך...הכל מרגיש רחוק, לא קשור, ותקוע... בקיצור, אני מתוסבך. מצד אחד טוב לי עם המצב הקיים כי לפעמים כיף לי עם החברים שלי (מצחיק איתם, לא שיחות נפש - ממש לא). מצד שני, בא לי משהו מעבר לזה ואני לא יודע איפה למצוא את זה. עזרו לי...תודה
אני מרגיש תקוע. קשה לי... אני מסיים עכשיו י"ב, בן 18+. אני לא בטוח אם אני הומו או דו. אני לא בטוח אם אני נמשך לבנות משום שאף פעם לא יצא לי להתנסות (למרות שהיו לי חלקיקי הזדמנויות בעבר). אפילו לא נשיקה... אני בפנים, ואפשר להגיד שבערך טוב לי. כלומר, רוב הזמן טוב לי עם זה, ובמצבים כמו עכשיו רע לי עם זה. אז, אני לא יודע אם הטוב החלקי הזה באמת שווה משהו... אף אחד לא יודע עליי חוץ מידידה אחת. עכשיו, יש לי מספר בעיות: *יש לי חברים (סטרייטים) שלא יודעים עליי כמובן וגם לא חושדים בכלום מסתבר. בזמן האחרון אני מרגיש שמה שהיה לי איתם פעם במשותף כבר לא תקף לעכשיו, ושכאילו זה שהם לא יודעים על זה גורם לי להרגיש הרבה פחות מחובר אליהם...עזבו את הקטע של להעמיד פנים במצבים מסויימים, זה כל הקטע שצריך לחשוב פעמיים לפני שאתה אומר משהו- האם זה מחשיד? מצד שני, אני גם לא רוצה להגיד להם. אני בספק אם הם יראו את זה באור חיובי. כלומר, החשיבה שלהם לפי דעתי לא בוגרת, במיוחד לא בקטעים האלה. אני מחפש אנשים שאני יוכל להיות איתם פתוח לגמרי, בלי לחשוב על כל מילה שנייה שלי. שאני ארגיש איתם משוחרר מהבחינה הזו, זה מאוד חשוב לי. איך מגיעים למצב הזה? הרי לחברים שלי אני לא אספר. יש לי רק את הידידה שיודעת אבל קשה לי להגיד שזה מספיק לי... אני רוצה להכיר אנשים "כמוני" . איך עושים את זה? איפה מוצאים אותם? למה הם מסתתרים? וכן, ניסיתי להכיר אפילו דרך הפורום הזה. אבל לא הלך...הכל מרגיש רחוק, לא קשור, ותקוע... בקיצור, אני מתוסבך. מצד אחד טוב לי עם המצב הקיים כי לפעמים כיף לי עם החברים שלי (מצחיק איתם, לא שיחות נפש - ממש לא). מצד שני, בא לי משהו מעבר לזה ואני לא יודע איפה למצוא את זה. עזרו לי...תודה
