מה עושים???
אנשים- אני בבעיה. אני יודעת שזו אשמתי, שכבר שנתיים אני חיה חיים כפולים, דתיה אצל ההורים וחילונית מחוץ לבית. במעונות גרתי בקומה דתית (כי רציתי לגור עם חברות) אבל כולם שם ידעו שאני לא דתית ועשיתי מה שרציתי. עכשיו אני מוכנה לצאת מהבית, מחפשת דירה בירושלים. לקחתי על עצמי עבודה חדשה שדורשת המון, אבל אני אוכל לשלב אותה בלימודים ולהרוויח קצת כסף- מספיק לשכר דירה וקצת לחסוך לטיול או משהו בחו"ל בשנה הבאה בסוף התואר. ההורים שלי אמרו לי שהם יעזרו לי עם השכר דירה. לא המון, אבל מספיק כדי שאני אוכל לחסוך קצת. היום שאלתי אותם מה יהיה אם אני אמצא דירה שאני ממש אוהבת אבל הם לא ישמחו מזה (נניח לגור עם שותף בן, רחמנא ליצלן). אז זהו, כאן נגמר הסיוע שלהם. אבא שלי אמר שאני צריכה ללמוד לחיות עם הבחירות שלי בחיים. והוא צודק. אשמתי שמרחתי את זה- נכון. אני קצת מפונקת ורוצה את העזרה שלהם- נכון (למרות שלא בניתי על עזרה בהתחלה והם במפתיע הודיעו שכן, ואז רק אם הם מאשרים את הדירה). אבל, אבל...אני מרגישה קצת לבד עכשיו. כאילו אם אני לא עושה את מה שהם רוצים אז אני עוברת להיות סוג ב? מה אם אני לא יעמוד בהוצאות? במה עוד התנאים האלה יפגעו? אני לא רוצה לשקר להם, קצת נמאס לי מזה כבר- אבל זה כל כך קשה. עם כל השינויים הצלחתי להתמודד- למה רק עם ההורים שלי אני לא??? למה אני לא יכולה להיות מה שהם רוצים? ולמה הם רק רוצים אותי אם אני כמוהם?
אנשים- אני בבעיה. אני יודעת שזו אשמתי, שכבר שנתיים אני חיה חיים כפולים, דתיה אצל ההורים וחילונית מחוץ לבית. במעונות גרתי בקומה דתית (כי רציתי לגור עם חברות) אבל כולם שם ידעו שאני לא דתית ועשיתי מה שרציתי. עכשיו אני מוכנה לצאת מהבית, מחפשת דירה בירושלים. לקחתי על עצמי עבודה חדשה שדורשת המון, אבל אני אוכל לשלב אותה בלימודים ולהרוויח קצת כסף- מספיק לשכר דירה וקצת לחסוך לטיול או משהו בחו"ל בשנה הבאה בסוף התואר. ההורים שלי אמרו לי שהם יעזרו לי עם השכר דירה. לא המון, אבל מספיק כדי שאני אוכל לחסוך קצת. היום שאלתי אותם מה יהיה אם אני אמצא דירה שאני ממש אוהבת אבל הם לא ישמחו מזה (נניח לגור עם שותף בן, רחמנא ליצלן). אז זהו, כאן נגמר הסיוע שלהם. אבא שלי אמר שאני צריכה ללמוד לחיות עם הבחירות שלי בחיים. והוא צודק. אשמתי שמרחתי את זה- נכון. אני קצת מפונקת ורוצה את העזרה שלהם- נכון (למרות שלא בניתי על עזרה בהתחלה והם במפתיע הודיעו שכן, ואז רק אם הם מאשרים את הדירה). אבל, אבל...אני מרגישה קצת לבד עכשיו. כאילו אם אני לא עושה את מה שהם רוצים אז אני עוברת להיות סוג ב? מה אם אני לא יעמוד בהוצאות? במה עוד התנאים האלה יפגעו? אני לא רוצה לשקר להם, קצת נמאס לי מזה כבר- אבל זה כל כך קשה. עם כל השינויים הצלחתי להתמודד- למה רק עם ההורים שלי אני לא??? למה אני לא יכולה להיות מה שהם רוצים? ולמה הם רק רוצים אותי אם אני כמוהם?