מה עושים?

[שששאנל]

מה עושים?

אני מצטערת אם זה לא המקום אבל צריכה להוציא את זה.. אני מהבוקר בתחושת חרא(סליחה על הביטוי) לא רוצה/יכולה לקום מהמיטה. לא יוצאת מהבית. לא מפסיקה לבכות. עד שקמתי למחשב קצת דיברתי עם חברות/ידידים וזה התחיל בשמעת על ההוא? ועל ההוא? ואין לי כוח יותר לזה. אני כבר כמה שעות טובות מנסה לתפוס את המרכזיה של ההתנדבות לצבא כי לא קוראים לי ואני רוצה להתנדב. בקיצור יש לי תחשוה רעה והמון שעות של בכי ודכאון ,ובעיקר חוסר חשק לצאת מהבית. מה עושים? אני מפחדת שתגיע הודעה שאני לא רוצה לקבל התחושות שלי אף פעם לצערי לא טועות. מה עושים? תושיעו אותי אין לי כוח לזה יותר,אין לי כוח לאבד את כל החברי ילדות שלי וכל המכרים שלי והחברים של החברים שלי ואני לא יודעת מה לעשות כבר....

 

[פנה קוטה]

יש פורומים של תמיכה פסיכולוגית

או לגשת לדבר עם מישהו על המצוקות שלך. הורים או רופא או משהו כזה.

 

[מאקי]

שששאנל...

קראתי מה שכתבת פה ובדף הקודם... אני חושבת שהיות ואינך יכולה להסמך על בני ביתך... את חייבת לפנות לקופת החולים שלך.. ךאחות שפנה אותך לרופא מתאים.... מעבר לשיחות ולתמיכה שלהם את זקוקה.... כמו כולם במצב כזה.. את גוררת איתך מטען לא פשוט... פני מתוקה לעזרה... אולי ירשמו לך כדורים נגד דכאון.. אולי שיחות..... אינני יודעת.. אבל ככה כמו שאת קשה לי להאמין שתתגברי לבד לבד... למרות שמחת החיים שפורצת ממך. שיהיה לך בהצלחה מאקי