מה עושים???????

[מ א ת ג ר ת]

מה עושים???????

היי לכולם, פעם ראשונה בפורום הזה וממה שהספקתי לקרוא כאן כנראה הגעתי למקום הנכון. אז ככה: יש לי בת מתבגרת בת 15 וחצי. מזה כחודשיים יש לה חבר שנראה כבן 15 אך למעשה הוא בן 24 !!! מלכתחילה סיפרה לי בן כמה הוא, והאמת שכשראיתי אותו היה קשה לי "לתפוס" את גילו היות ונראה מאוד מאוד צעיר ואפילו צעיר יותר ממנה . יש לציין שהוא בחור נחמד מאוד. חם, לבבי, ביתי. הוא מתגורר עם אביו כמרחק שעת נסיעה ממקום מגורינו שזה די רחוק, ובתחילה ישן אצלנו פעם או פעמיים ולאחר מכן כאילו שניהם הפכו זאת למן דרך קבע. הבחור ישן אצלנו רוב ימות השבוע ורק כשצריך להגיע למקום מגוריו לצורך העבודה (יום בשבוע) הוא נוסע לשם וחוזר למחרת. בתחילה לא הפריע לי כי אני חושבת שעדיין לא קלטתי מה קורה כאן בעצם. היום מאוד מאוד מפריע לי הענין. הבת שלי בכתה י´, אני בטוחה שרוב שעות הלימודים (והיא לא מהתלמידים המצטיינים) חושבת רק על הרגע של לחזור הביתה לחבר. מזניחה את השיעורים למרות שטוענת שלא. הוא ישן בבקרים, מתעורר בצהריים כשהיא מגיעה. הם הולכים לישון מאוחר ואז אני מוצאת אותו באינטרנט בשעות הלילה עד השעות המוקדמות של הבוקר. וכך חוזר חלילה. חיים בלי תכלית. הוא בבית. היא יוצאת מהבית ללימודים. במשך השבוע הם "תקועים" בבית. בסופי שבוע יוצאים קצת לבלות וזהו. זה מרגיז, מעצבן, מרתיח אותי!!!! אני לא מעונינת שהוא יישן כאן ואני מתכננת עכשיו שיחה עם שניהם אך היות והוא מאוד רגיש אני מנסה לבנות שיחה שלא תפגע בו. מה עושים? מה אומרים? עלי לציין שאני חד הורית ולכן אין כאן אב בסביבה שיכול לעזור לי בכך. החבר שלי בוחר לייעץ לי אבל לא רוצה לקלקל מערכת יחסים עם בתי ולכן הוא לא עורך איתה את השיחה וגם משום שאני אימה והתפקיד הוא שלי בעצם. אנא ייעוצכם הדחוף.

 

[vered4]

לדעתי, קודם תבררי עם עצמך

מה בדיוק מפריע לך. האם זה שאדם זר התנחל אצלך בבית, בלי סיכום מראש. האם זה שאת לא מעריכה אותו (ואם זה היה בחור מסוג אחר זה לא היה מפריע לך). או הירידה של הבת בלימודים. אחר כך לדעתי, עדיף שתדברי עם הבת לבד, בלי ביקורת על הבחירה שלה (מה שידחה הקשבה). יותר על איך את מרגישה ומה מפריע לך בבית שלך.

 

[אחותו של שקספיר]

חד הוריות אינה קשורה לחבר של הבת

לדעתי. ילדה בכיתה י שהחבר שלה לן אצלה באופן סיסטמטי? שווה חשיבה רעננה על הבוקר. למרות שאני די פתוחה ומאפשרת, יש כל מיני חוקים משונים אצלי כמו שעד גיל 18-הם אמורים ללמוד במוסדות האלו. שחבר יכול לישון אצל...בסופי שבוע ולא להקים התנחלות (יולה , מה שלום המתנחלת שלך?) ובגיל 15- ממש לא. אבל אולי בבוקר, אני אהיה עירנית יותר ואגיב אחרת. בגלל הדחוף - מיהרתי. שתדעי שיש מי שקורא וחושב עלייך וברוכה הבאה.

 

[מ א ת ג ר ת]

תודה על ההתייחסות והאיחולים ../images/Emo39.gif

 

[גלי®]

יקירתי , בהנחה שלא פתחת מלון ,הכולל

ארוחות ואינטרנט ושאר שרותים , אני מצטרפת לקודמותי בהצעה לפתור את הבעיה בשיחה עם המתבגרת וישא"ק...

 

[AYELET1]

היה מפריע לי מאד

לו אדם זר היה מתנחל בביתי. לא הבנתי גם מה זאת אומרת שהבחור נוסע לעבוד יום אחד בשבוע. למה? ומצטרפת לקודמותי- דברי עם הבת. וברועכה המצטרפת

 

[מ א ת ג ר ת]

היי איילת תודה על הברכות,

ובכן, הבחור נוסע ליום אחד היות ויש להם מסעדה והוא יכול לעבוד שם יום אחד בשבוע. זה מספק את המשפחה וכנראה גם אותו. ודווקא חשבתי לגבי שיחה לשוחח עם שניהם שלא יחשוב חלילה שאני נגדו, או שהדברים לא ייצאו מהקשרם. אין לי בעיה להיות ישירה וכנה אבל הכל יהיה מהול ברגישות רבה כדי לא לפגוע בהם. המאתגרת.

 

[עמית המכשף]

בלי נושא

התעוררתי בשעה כזו אז לא הכי מאופס אבל קראתי את החלומות שלך וזה נראה מאד מציאותי. לא חושב שיכול להגיד לך איזו אמירה מאד החלטית על המצב (גם בגלל שלא ברור מה בדיוק מרתיח אותך) אבל רוצה להגיד שבכל מה שתעשי נסי לא לרתוח כל כך. עצם הרתיחה על האהוב של הבת שלך מעבירה אליה מסרים בלתי נראים (אבל מורגשים) של כאב. חסרה לי עדיין תמונה יותר שלמה מה הילדים עושים בדיוק אולם מלבד ההתנחלות שלו אצלך וחוסר העבודה (אולי הוא מרוויח המון מיום אחד של עבודה) נראה שהמצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. דמייני לך שבמקום הבחור החביב בן ה- 24 היית מקבלת בחור לא חביב בן 30. הוא לא היה מתנחל לך בבית אלא הילדה הייתה מתאהבת בו והם היו נפגשים בסתר. גם במקרה הזה לא הייתי מציע לך לרתוח על הבת (עליו לא היית יכולה לרתוח כי הוא לא היה בהישג ידך) נכון לכרגע לא ברור שהילדה עושה משהו לא בסדר. לגבי ההתקדמות בלימודים זה לא משהו שכל כך ניתן לשלוט בו מבחוץ אלא מבפנים, מתוכה. אפשר לעזור לרמת הלימודים שלה עם תמיכה נפשית והכוונה בשיעורי הבית (מצידך). גם למתבגרת במשפחה מושלמת זו סיטואציה אפשרית וצריך להתמודד איתה בקור רוח (עם הסיטואציה ולא עם המתבגרת) ולבת שלך לפי התיאור שקראתי ב"פרק שני" (נדמה לי) יש צורך מיוחד בחבר. נסי לדון עם החבר של הבת על העתיד שלה ועד כמה הלימודים חשובים לה. אם הוא אוהב אותה הוא אמור להבין ולנסות לעזור. (אולי הוא יכול לעזור ממש בחומר הלימודי). אל תרגישי מרירות על חוסר יכולתך לטפל במצב בגלל חוסר אב. גם האב הממוצע לא היה יכול לעשות הוקוס פוקוס. בקיצור, המסר שאני מנסה להעביר הוא שיותר משהחבר שלך צריך לדאוג לא לקלקל יחסים עם הבת את צריכה לדאוג להעביר לה מסר של אהבה ואמון. אח"כ תוכלי גם לדון איתה על העתיד.

 

[מ א ת ג ר ת]

תגובה

עמית, ביני לבין הבת שלי שוררים יחסים מאוד פתוחים. נכון שיש מורכבות במערכות יחסים בין אמהות לבנות אך אנו מנסות לפשט את העניינים ופתאום אני מוצאת את עצמי בסיטואציה מאוד לא ברורה ולא נעימה. אני חושבת שבתי יודעת ואני גם "טורחת" ליידע אותה שאני אוהבת ומאמינה בה, אך בתי, שהיא מתבגרת חסרת גבולות, שרוצה לחיות על פי כלליה ולא על פי הכללים שלי, לא טרחה אפילו לשאול אם הוא יכול ללון אצלנו באופן קבע. רק לאחר כחודש לינה בבית היא ניגשה אלי ושאלה אם הוא יכול לגור אצלנו. התשובה שלי היתה חד משמעית "לא"!!! אינני חושבת שנערה בת 15 וחצי אמורה לחיות עם החבר שלה באותו בית. אינני חושבת שהיא אמורה לוותר על החברים והחברות שלה למענו. אינני חושבת שהיא צריכה להיות כציפור כלואה בכלוב שמוציאים אותה פעם בשבוע. הוא מוצא את חייו החברתיים באינטרנט. הוא חי לו חיים וירטואלים. לבת שלי זה לא מספיק ובטח לא מספק. יש הרבה מריבות, ומה לעשות שהקירות בבית אינם קירות פלדה ושומעים את המריבות והכל מתבסס על אי יציאה או על חייו הוירטואלים. למשפחה של החבר שלה יש מסעדה ולכן הוא עובד שם פעם בשבוע וכנראה שזה מספיק לו ולהם. אינני יודעת. אני יודעת שבחור בן גילו צריך לבסס את עצמו אם בעבודה, לימודים או כל דבר אחר. אני מודעת לכך שהרצון ללמוד צריך לבוא ממנה, מתוכה, אך מה לעשות שכאם דואגת, שלא מצפה שבתה תביא עשיריות הביתה, אני רוצה שהיא תסיים את שתים עשרה שנות הלימודים לפחות עם חצי בגרות? אני חושבת שהיא חצתה את הגבולות, שהוא חצה את הגבולות ואני נשארתי קצת חסרת אונים בעקבות כך. אני מחבבת אותו מאוד, אני אוהבת את בתי מאוד, אך לא מקבלת את לינתו אצלנו כדבר מובן וברור מאליו. לגבי חד הוריות - כמובן שלא התכוונתי לכך שבגלל שאני גרושה ואביה של בתי לא בסביבה, הבעיה שלי עמוקה יותר, או פחות פתירה מבעיות של מתבגרים למשפחות שלמות. רק רציתי להדגיש שאני בבית קול א´ וקול ב´ ולכן קשה מאוד לבצע החלטות לבד. בסך הכל אני אם מאוד פתוחה וריאלית. לא טומנת את הראש בחול, יודעת בדיוק גם ללא מילים מה עובר על בתי, ואני מודאגת. הכל מדאגה וכאב לב קל. הבת שלי חברותית והיא כלואה במין מערכת יחסים שלא מתאימה לה. לא אמרתי ולא רמזתי ולו במילה שאני לא מרוצה ממערכת היחסים הזאת. בסך הכל היא נמצאת בגיל שרק מתחילים, ועוד הרבה מים יעברו בנהר. בכל אופן תודה על ההתייחסות והתגובה ושמחה שהחלומות נשמעו לך מציאותיים. שיהיה לך יום טוב. המאתגרת.

 

[עמית המכשף]

בזהירות

אנסה להתייחס לנקודה אחת כי לגבי המכלול קצר הזמן. את מתחבטת בין שני לאווים לגבי החבר של הבת. קשה להבין איזה מהלאווים גדול יותר או אולי שניהם כאחד. את אומרת שהחיים הוירטואליים שלו אינם לרוחך. והרי זה לאו גדול מאד לגבי אישיותו, "המקסימה". את גם אומרת לאו גדול לגבי לינתו בביתך. ניחא, גם זו צרה ואת התשובה הנחרצת שלך כבר אמרת והילדה כבר התעלמה. אני מציע להשאיר את הסוגיה הזו לסוף כי היא כרגע תקועה. את גם אינך מרוצה מעצם התרועעותה של ביתך עם בחור שישן בביתה. דהיינו הלאו השלישי הוא על השילוב המוחץ של הבת עם בחור שישן אצלה, ולא חשוב איזה בחור. הלאו הרביעי הוא לגבי הבחור ועבודתו, דהיינו מטרותיו בחיים אינן ברורות לך, דרך התנהלותו אינה לרוחך ועבודתו אינה לרוחך. בקיצור, מה שעולה מדברייך הינה סתירה אחר סתירה למילים הברורות שאמרת בהתחלה: "שהוא בחור מקסים ואני מאד מחבבת אותו" (ציטוט מקורב בלבד), ונחזור לבת. המצב הוא כפי שאני מבין שאת ממש לא סובלת (עכשיו אלו מילים) את החבר של הבת שלך. מנקודת מוצא כזו את תרגישי יותר אמיתית עם עצמך, וכעת גם יהיה לנו יותר קל להתמודד עם הסוגיה. כי היא לא מסתתרת מאחורי האהבה והחיבה הלא אמיתיים שחשבת שאת רוחשת לבחור. וסליחה אם לא העליתי כרגע פתרונות. אני מאמין שהפיתרון יימצא.

 

[מ א ת ג ר ת]

עמית...

אין קשר לכך שהוא מקסים לבין כך שהחיים הוירטואלים מספקים לו את כל מה שנחוץ עבורו כרגע לחיי חברה. הוא אכן מקסים היות והוא בחור מאוד רגיש, חייכן, בעל חוש הומור, לב טוב וכדומה. זה שאני לא מרוצה מכך ומתנגדת נחרצות שהוא ילון אצלנו לא קשור לאישיותו. נכון שעולות שאלות לגבי תכליתו בחיים, אך מאוד ברור לי שהוא עדיין צעיר ואם הוא חי בצורה כזו כנראה שזה מה שנחוץ לו כרגע. מאוד קשה לי האמירה שלך - "שאת ממש לא סובלת את החבר של הבת שלך" אויש כמה שזה לא נכון. אני לא סובלת את המצב שבתי מעמידה אותי בפניו והוא הלינה הקבועה שלו אצלנו, אך הוא בהחלט נסבל !!! הענין הכי בוער לי כרגע זה שאני לא מעונינת או יותר נכון ממש לא רוצה שהוא ילון אצלנו דרך קבע אלא רק בסופי שבוע . כמובן שגם ענין הלימודים של הבת שלי הוא חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים . גם אני הייתי מתבגרת וגם אני העדפתי חברים וחברות על פני לימודים ואני חושבת שאם הייתי יודעת שבכל יום, בסוף יום לימודים, חברי מחכה לי בחדרי, לא הייתי טורחת ללמוד אלא רק לפנטז על הרגע שאגיע הביתה. מכאן מובן שלינתו אצלנו גורמת לה לרצות להיות איתו ולא ללמוד יתר על המידה. מאוד קשה לי עם האמירה שאינני רוחשת חיבה לבחור וכי אני מסתתרת מאחורי אהבה וחיבה לא אמיתיים - הדבר אינו נכון. שוב אני טוענת שאין קשר בין המצב הקיים שלא נראה לי ואני לא מקבלת אותו לבין כך שהבחור הינו בחור מקסים שאולי נמצא כרגע על פרשת דרכים כמו כולנו בשלב זה או אחר.

 

[אחותו של שקספיר]

גם אם תכתבי 100 פעמים בלי שגיאות

אני מאד מחבבת אותו אני מאד מחבבת אותו אני ... אני- לא מאמינה לך. אז בואי נתחיל מההתחלה? עובדות לפני רגשות הבת שלך מחבבת אותו, מזה חודשיים. היא בת 15 הוא בן 24- זה נתון יסוד הוא בטלן בסיסי היא תלמידה (או אמורה להיות) בבית ספר. הוא לא איש חברה, הילדה-כן. הם יחד חודשיים(או גר אצלך חודשיים) שלב ראשון היה התנחלות שקטה של חודש- לא פצית פה, למרות שלא נשאלת בכלל שלב שני הייתה שאלה- ותשובה שלילית שלך. שלב שלישי הוא ממשיך להתגורר בביתך. הם רבים. את מרגישה לא נוח עם הנוכחות שלו בבית(בצדק) את לא חושבת שזה אורח חיים לילדה בת 15(גם בצדק לדעתי) ואז... מתחילה לשיר בשני קולות של מקהלה, קול א וקול ב? הבעיה עם הילדה שלך, לא ממש "החבר" נכון? אלא זה שהיא מצפצפת בקשת עלייך ואת מלאת מבוכה, התלבטות,ומרגישה חסך הורי- והיא משתמשת בזה. כאשר לבן שלי(היה בן 16) הייתה חברה בת 26 נבחתי בקול הכוח (אני נובחת סופרן, אבל צווחני). אני לא הייתי מרוצה מעצם הקיום שלה. אני דאגתי כל דקה פנויה ביממה שידע מה דעתי על העניין. והוא- עשה מה שהוא רצה איתה, כמובן. אבל דעתי הייתה חדה וברורה. את חושבת שזה לא אורח חיים מתאים לה?-תגידי לה! את חושבת שהיא צריכה ללמוד ולבלות עם החברות- תגידי לה! זה בכלל לא קשור לבטלן המתנחל, אלא לילדה עצמה ומה דעתך על חייה והצרכים שלה. אז אולי תפסיקי להרגיש מבולבלת כל כך, כי את יודעת בדיוק מה את מרגישה כלפיו, וכלפי אורח החיים שכפה עליה ותגידי לה ירוק בעיניים ככה אני חושבת!! שתעשה עם זה הילדה ,מה שהיא רוצה כמובן. אבל שדעתך תהיה ברורה לה. ממה את מפחדת שם?

 

[מ א ת ג ר ת]

אני לא מרגישה פחד, טעות בידייך,

בואי לא נטעה. אני האם היא הבת. בינתיים היא עושה ותעשה מה שאומר לה לעשות בדרך טובה או רעה. אם לא נכנס לה לראש בפעם הראשונה שאמרתי לא, ייכנס לה במהירות הקול בפעם השניה שאני אומר לה את הלא!!! אני קובעת את הכללים, אני קובעת את החוקים והיא יודעת זאת. זה שהיא מנסה לשנות את ההחלטה, וחושבת שבדרך שהיא בחרה היא תצליח היא טועה טעות גדולה והיא תרגיש זאת כשאוכיח לה מחר כשהוא יחזור לכאן, בשיחה המשותפת. הבחור אולי בטלן, אולי הוא בפרשת דרכים, אני לא רוצה לשפוט אותו. נכון שלפי הנתונים בתי היא אדם חברתי יותר ממנו, והיא יודעת (ממני, משיחה שערכנו) שהיא לא צריכה לוותר על חייה הקודמים עבורו אלא לשלב (כי זאת הדרך של כולנו - שילובים). שוב אני טוענת, אני מחבבת אותו . הוא בחור טוב ומקסים. כמו שכתבתי לעמית, ואין צורך לשנוא אותו או לא לחבב אותו רק בגלל שהוא לן אצלנו או נמצא בפרשת דרכים או סתם בטלן (או מה שלא יהיה).

 

[אטיוד5]

זה הבית שלך

אם זה יהיה ברור, אז גם ברור שהבית הזה מתנהל לפי הכללים שלך ולפי מה שנוח או מפריע לך. את אפילו לא חייבת להסביר "למה" הוא מפריע לך. תציעי לו שיבוא בסופי שבוע בלבד. את לא מלון.

 

[מ א ת ג ר ת]

תגובה

נכון, זהו הבית שלי ואני יכולה לקבוע את הכללים, אך אינני יכולה להיות נוקשה כל כך וחסרת רגישות כלפי הצדדים הנוגעים בדבר. אינני יכולה מבחינה ריגשית להודיע ללא הקדמה או שיחה שמסבירה את ההחלטה שלי לגבי חוסר רצוני שהוא יגור אצלנו. אני בטח מעצבנת עם התשובה הזאת אבל בכל זאת אני אבחר בדרך של שיחה מאוד זהירה ולא פוגעת (אם אפשר) כי בסך הכל מדובר בבת שלי ובחבר שלה שהוא בחור מקסים לכשלעצמו. המאתגרת.

 

[אטיוד5]

את צודקת ...

כל מה שאמרתי הוא שנקודת ההנחה הראשונית שלך אמורה להיות שזכותך לקבוע מה יהיה בבית שלך. ברור שאינך רוצה לפגוע בו או בבתך. אבל אם הם לא יבינו בדרכי נועם, את חייבת לחזור לבסיס. הוא בן 24 - שיואיל כבודו לעבוד, לשכור דירה, ושם יעשה מה בראש שלו. אם הוא לא מסוגל לעשות את הדברים האלה, כי הוא מובטל או חצי מובטל, הברירה הבאה שלו היא לחיות עם אביו, וזה מה שהוא עשה. אז שימשיך לעשות את זה. את יכולה להסביר, למשל, בצורה הזאת : בחורצ´יק, אתה מקסים ונחמד, ואני אוהבת אותך, אבל לא בבית שלי. עצם הנוכחות שלך מגבילה אותי - אני לא יכולה להסתובב בביתי בחופשיות כשאתה פה. את יכולה גם להסביר לו שהנוכחות שלו מפריעה , לדעתך, לבתך בלימודים. ולא משנה אם זה נכון או לא. זאת דעתך, ואת אמא שלה. את גם יכולה להראות לו את השירשור שהתפתח פה !!

 

[פ י ט ר פן]

תגיד...

אתה תוצרת איטונג ?

 

[yalyul]

גבולות זה מה שאמרו פה

מנסיון עם מתנחלת פתרנו את הבעיה אחרי שיחה, לא ויכוח עמדתי על דעתי, הסברתי שאין לי כלום נגד הקשר, או הבחורה ואין באמת טעם להכנס ליחסים בניהם א-ב-ל אם קשה לך לקום בבקר והלימודים לא משהו סימן שזה מפריע למהלך תקין של חייה ואת התנהלות המהלך התקין את יוצרת יחד איתה, בשיתוף אז אפשר להתפשר על סופשבוע ועוד יום באמצע השבוע או כל סידור אחר שנראה לך בתנאי שהוא נראה לך. אני שוחחתי גם עם בני וגם עם החברה שלו הסברתי לה מדוע נוכחותה הרבה מפריעה וסיכמנו על הסדר דומה לזה שרשמתי סופשבוע אצלו סופשבוע אצלה. בהצלחה.

 

[מ א ת ג ר ת]

אהבתי את הפתרון -נראה לי ../images/Emo13.gif

 

[מ א ת ג ר ת]

תגובתך לרוחי ../images/Emo45.gif