מה עושים?

[אני2312]

מה עושים?

שלום לכולם,
מתנצלת מראש על המרמור הרב שההודעה הזו מכילה, אבל באמת שאני זקוקה לעזרתכם.
נבחנתי לראשונה במרק"ם לפני שנה, וקבלתי ציון מאכזב של 197, שכמובן לא הספיק לקבלה לשום מקום. לאחר שנשארתי אובדת עצות ולא יודעת מה ללמוד במקום המקצוע היחידה שבאמת מעניין אותי, החלטתי לקחת את הזמן לעצמי ולטוס לחו"ל. וכך יצא שהעברתי חצי שנה בצד השני של העולם, בטיול עצמאי לחלוטין, מתמודדת עם מצבים שבחיים לא חשבתי שאתקל בהם ועושה הכל בעצמי. חזרתי לארץ ביוני, כדי לעבור שוב את מבחני הקבלה לרפואה, בתקווה שהשנה שעברה עליי ביגרה אותי, עיצבה אותי ופיתחה אותי בתור בן אדם, מה שאולי ישפר את סיכויי במבחנים הנ"ל. מה גם, שגיליתי שלאחר כל ירידות הסכם למיניהן, הייתה למעשה רחוקה רק 6 נקודות מקבלה לטכניון, מה שהפיח בו עוד קצת תקווה...
ניסיתי לשפר את מה שחשבתי שפגע בציון שלי בשנה הקודמת, ולהביא לידי ביטוי תכונות שנראות לי חשובות כרופא. לא יצאתי בהרגשה הכי טובה, אבל אמרתי לעצמי בלב שאי אפשר לדעת מה יקרה. ואז הגיע הציון. לא רק שלא שיפרתי אותו, אלא קבלתי ציון מביך ונמוך בלמעלה מ- 20 נקודות מזה של שנה שעברה.
חשוב לי לציין שבאחת הסימולציות במו"ר השנה, בשלב התחקיר הבוחנת שאלה אותי אם אני חושבת שהצורה בה התנהלה הסימולציה פגעה בתפקוד שלי. לאור השאלה התמוהה, היא הסבירה לי שעכשיו, אחרי שהשחקן יצא מהחדר ונגמרה "העמדת הפנים", היא רואה בן אדם אחר לגמרי ממי שהייתי במהלך הסימולציה. היא אמרה שהיא מתחננת בפני (השתמשה במילים אלו בדיוק!) שאנסה להיות מי שאני באמת, כי הוא רואה שיש לי מה להציע. כנראה שלא בדיוק הצלחתי ליישם את מה שהיא אמרה, מה שגם שזה קרה כשמחצית מהתחנות כבר היו מאחורי...
אני פונה אל הלב שלכם - בבקשה, עזרו לי להבין איך מתמודדים עם המבחנים האלה. איך לעזאזל קרה שהורדתי לעצמי את הציון באופן כל כך משמעותי?! אין לי מושג מה אני עושה לא בסדר, מה הבוחנים מחפשים לשמוע או איך לשפר את סיכויי בשנים הבאות.
תודה

 

[RBD1]

דעתי מהניסיון שלי במור ובמרקם

כבר על ההתחלה, אני אגיד שאני לא מבסס את זה על מקור רשמי אלא באמת רק על ניסיון.
&nbsp
המשפט שהפריע לי במה שרשמת הוא "ולהביא לידי ביטוי תכונות שנראות לי חשובות כרופא", אף אחד לא יודע באמת מה מחפשים במבחנים האלה, ולנסות להבליט תכונות מסוימות שאת חושבת שהם חיוניות לרופא ייתכן ונתן להם את הרושם לפי דברייך שאת מזייפת את ההתנהגות שלך וזה מה שגרם לנפילה ביום ההערכה. אני יכול להגיד לך שגם כשעולים לשנה ד' עדיין לא באמת יודעים מה התכונות שמחפשים, כל אחד מהמחזור שלי שונה באופי שלו אחד מהשני. הדבר נום גם לגבי חברים שלי שלומדים באוניברסיטאות אחרות(רפואה).
&nbsp
אני יכול להגיד שבשנה שלי היה במו"ר גם תחנת צוות של 3 אנשים וגם תחנה של כל הסבב שנבחן באותה קומה(לא זוכר אם היינו 8 או קצת יותר) ואם לי בתור מועמד שניגש בפעם הראשונה בחיים שלו ליום ההערכה היה קל לזהות תשובות שבאו איתם מראש מהבית(אנשים שהלכו למכוני הכנה) ומשחק של מועמד אז בטח שגם לבוחנים היה קל לראות את זה.
&nbsp
אני יכול להגיד לך שבמו"ר קיבלתי 182 ועשיתי אותו שבוע אחרי שעשיתי את היום הערכה של המרקם באותה שנה ושם קיבלתי 217 והתשובות שלי ומי שאני לא השתנו בכלל. אני יכול להעיד על עצמי בכנות, שלשני המבחנים לא השקעתי יותר מחצי שעה "הכנה" ביחד לשניהם(יותר השקעתי לראיונות בב"ג) ,כך שהרגשתי אחרי קבלת הציונים שיכולתי להשקיע יותר(מי יודע אם זה היה עוזר או לא עוזר). מה הכוונה להשקיע יותר? אולי הייתי יושב וחושב לעומק על מקרים שקרו לי בשביל התחנות ראיון ובשביל האוטוביוגרפי. קצת יותר לשבת לתרגל שיפוט והחלטה(אולי יחזור שנה הבאה, מי יודע)
&nbsp
דבר אחרון, צריך לקחת בפרופורציה(עם כמה שזה מבאס) שהמבחן הזה הוא מאוד נקודתי לשעה מיון שמסתכלים עליך ולא משקף באמת מי שאת.
&nbsp
שיהיה בהצלחה!
&nbsp

 

[PantherettePitz]

לדעתי

קודם כל, אני מצטרפת לכל מה ש-RBD כתב (כולל זה שאני לא באמת יודעת מה עוזר לקבל ציון גבוה במו״ר וזה רק מהניסיון שלי).
&nbsp
שני דברים ששמתי לב אליהם במה שכתבת:
קודם כל, הניסיון להציג את מה שאת חושבת שהוא התכונות שלך שמתאימות לרפואה. מעבר למה שנכתב מעלי, בסופו של דבר גם אם יש איזושהי תבנית שהם מחפשים, אני לא מכירה אף-אחד שמתאים אליה בדיוק ומניחה שגם את לא כזו. זה תורם לרושם ה׳מזויף׳ שאת מתארת שהבוחנת קיבלה. עכשיו זה החלק שאני אומר לך ״תהיי עצמך״ וזה בעצם לא להגיד כלום כי לכל אחד מאיתנו יש צדדים שונים ואנחנו מורכבים מהמון תכונות ודעות, שחלקן סותרות. כן כדאי לשבת קצת לפני המו״ר ולחשוב מה בך היית רוצה שיעבור כשאת מדברת, אבל זה משהו עדין, שיבוא לידי ביטוי לא בזה שתתנהגי כמו קדושה שמצילה חתולים בזמנה הפנוי ותמיד-תמיד אמפטית לכולם, אלא במחשבה על איך את מדברת בסימולציה ואיזה מסר עובר מהצורה שבה את אומרת דברים. מה שאת אומרת עדיין צריך לשקף, במידת האפשר, את כל מי שאת.
באופן אישי, אני יכולה לספר שאני אף-פעם לא נראיתי לאף-אחד כמו מישהי שמתאימה לתבנית של סטודנט לרפואה, וכשהגעתי למו״ר הראשון שלי אני חושבת שהייתי במגננה מראש - להראות שאני כן. לא התנהגתי בשום שלב כמו עצמי, and sure enough - לא חציתי את קו ה-200. שנתיים אחר-כך הגעתי למו״ר במצב אחר, והיה לי קל יותר להתנהג כמו שהרגשתי באותו רגע. כן, עבדתי לפני כן על סגנון הדיבור שלי ודברים שחשבתי שמכשילים אותי כשאני רוצה להביע את דעתי, אבל כבר לא היה דחוף לי שכולם ידעו שאני אדם מלא חמלה ורצון לתת (יכול להיות שאני כזו, אבל אני גם עוד הרבה דברים) - וכנראה שזה עזר.
&nbsp
הדבר השני שחשבתי כשקראתי את התגובה שלך הוא לגבי הלקחים שניסית להפיק בעקבות הטיול שלך. טיול ארוך זה דבר טוב שיכול ללמד אותך המון על עצמך, ויש בהחלט מה לקחת ממנו, אבל יש גם מגהלות בעניין הזה. לא סתם יש מיליון כתבות והתייחסויות למערכות יחסים שמתחילות בטיול כזה ונגמרות ברגע שחוזרים לארץ. טיול יכול ללמד אותך על תכונות שלא ידעת שיש לך, וברמה פרקטית יותר גם לספק לך חוויה או שתיים לכתוב עליהן בביוגרפי, אבל חלק מזה תמיד יישאר ״שם״ ולא יחזור איתך לארץ. אנחנו מתייחסים הרבה פעמים רק לחוויות חד-פעמיות או גדולות ובולטות בחיים שלנו כמשהו מבגר. באופן אישי, עברתי בחיים דברים מטורפים וקשים שהתמודדתי איתם, אבל התבגרתי ו׳הבשלתי׳ הכי הרבה לקראת המו״ר דווקא כשחייתי את החיים שלי ועבדתי בעבודה פשוטה ולא מרגשת. כן - על הדברים המטורפים כתבתי בביוגרפי או אפילו סיפרתי באיזו תחנה, אבל דווקא החיים השקטים שלי עזרו לי ללמוד טוב יותר מי אני ולמה אני מתאימה לרפואה לדעתי גם בלי להתאים לשום תבנית. זה לאו דווקא נכון גם לך, אבל כשאת מנסה לחשוב על ההבדלים בין מה שהצגת בשנה שעברה לשנה הזו, אני כן מציעה שתחשבי גם על השגרה הפשוטה שלך ומה שקורה שם. לפעמים מוצאים דברים טובים.
&nbsp
מעבר לזה, אני לא יכולה להכין אותך למו״ר (כי גם אני לא יודעת מה נכון ולא נכון), אבל את נשמעת לי מתוסכלת ומבולבלת, והייתי שם. אם את מאזור המרכז (או נכונה להגיע אליו) ותרצי, את מוזמנת לפנות אלי במסר ואני אשמח לשבת לדבר איתך קצת ולשמוע יותר.

 

[RBD1]

מסכים לגמרי, במיוחד עם הקטע של לחשוב על חיי השגרה שלך.

 

[עידן 1990]

את לא לבד

אחת משתי אופציות. או שחוסר ההצלחה שלך במבחן מעיד על אי התאמה למקצוע, אולי.
או שאת פשוט נפלת בין הכיסאות/קורבן של שיטה בעייתית/ לא מביאה את עצמך לידי ביטוי כמו שצריך
באופן כללי אני מאמין שהמבחן הזה מביא יותר תועלת מאשר נזק אבל ברור לי שאנשים טובים וראויים מוצאים את עצמם בחוץ לטובת מועמדים פחות ראויים.
גם אני נבחנתי השנה בפעם השניה. בראיונות האישיים הצלחתי להוציא ציון נמוך במעל 30 נקודות מהשנה הקודמת! האמת היא, שלא הרגשתי שהתנהגתי באופן שונה במיוחד.. ולכן אני קצת סקפטי לגבי מהימנות המבחן. אני חושב שעם הכוונה נכונה כל אחד יכול להוציא ציון גבוה.
כמו שאת יכולה להבין אין לי איך לעזור לך בהיבט של הראיונות. בביוגרפי הצלחתי לשפר ב20 נק בערך והוצאתי בזה ציון מאוד גבוה. אם תהיי מעוניינת אשתדל לעזור לך בפרטי.
בכל מקרה תשתדלי לשמור על אופטימיות לגבי שנה הבאה זה מבחן שלא מגדיר אותך ואפשר להוציא בו ציונים מאוד שונים שנה אחר שנה.

 

[lotr1313]

ממש מעניין לדעת

כמה המכוני הכנה האלה שגובים המון כסף טובים? (אני לא מתכוון לרפואה לעם). הרי כל מי שדיברתי איתו אמר לי שזה לא שווה את זה ושזו שחיטה כלכלית? אולי גם אנשים שקצת מתביישים להגיד שהם שילמו כל כך הרבה כסף לקורס ״אופי״. אולי המכונים האלה כן טובים? האם המרכז הארצי יכולים לדעת לזהות מי בא עם תשובות לשאלות מוכנות שהכינו אותו עליהן? איך זה באמת עובד..
אשמח אם מישהו יוכל לשפוך אור על הנושא.. אולי מישהו שהתנסה בקורס שכזה

 

[lotr1313]

ממש מעניין לדעת

כמה המכוני הכנה האלה שגובים המון כסף טובים? (אני לא מתכוון לרפואה לעם). הרי כל מי שדיברתי איתו אמר לי שזה לא שווה את זה ושזו שחיטה כלכלית? אולי גם אנשים שקצת מתביישים להגיד שהם שילמו כל כך הרבה כסף לקורס ״אופי״. אולי המכונים האלה כן טובים? האם המרכז הארצי יכולים לדעת לזהות מי בא עם תשובות לשאלות מוכנות שהכינו אותו עליהן? איך זה באמת עובד..
אשמח אם מישהו יוכל לשפוך אור על הנושא.. אולי מישהו שהתנסה בקורס שכזה

 

[אני2312]

תודה לכל המגיבים

גם פה וגם בפרטי...
בהחלט הצלחתם לעודד קצת