מה עושים?

שרי136

New member
מה עושים?

אני בבעייה,


שמתי לב שכל הקשרים הזוגיים שלי מפסיקים לעניין אותי אחרי מס' חודשים.
אלא אם כן מדובר באהבה גדולה,כמו זו שלא הייתה לי כמה שנים.
אני תוהה אם אשאר רווקה לנצח..

ט אני
 

Ziggy Stardust7

New member
אסור להתייאש :)

אמנם את כבר בת 29 ולא היית בזוגיות כבר כמה שנים,
אבל זה ממש לא אומר שאף פעם לא תמצאי אהבה!
אני יכול לשער שרוב הקשרים שהיו לך לא נמשכו יותר מכמה חודשים, משום שכנראה לא הייתה ביניכם התאמה.
בכל קשר, ובמיוחד בקשר זוגי, חשוב מאוד שתהיה הדדיות.
בנוסף, בקשר זוגי חשוב שתהיה הן משיכה פיזית והן משיכה לאופי של האדם, שזה אומר גם שיהיה לך מעניין לשוחח איתו.
אני חושב שבלי המרכיבים שציינתי קשה מאוד להחזיק קשר לאורך זמן.

אולי כדאי לך לנסות להכיר במקומות אחרים מהמקומות שניסית להכיר בהם עד היום.למעשה, להכיר אפשר בכל מקום:בעבודה, בלימודים, באוטובוס או אפילו במהלך הליכה ברחוב :)
אם ניסית את כל אלה ולא הלך, אולי תנסי להירשם לאתר היכרויות, או אפילו לכמה אתרים.
אני ממליץ על okcupid, וראיתי שעוד כמה אנשים כאן ממליצים עליו.
זה אתר חינמי והשימוש בו מאוד נוח (אפילו שהפורמט שלו באנגלית, אבל אם האנגלית שלך אפילו ברמה ממוצעת לא אמורה להיות לך בעיה).
אני משער שהאנשים שנרשמים לאתרים בתשלום הם לרוב רציניים יותר מאנשים שנרשמים לאתרים חינמיים, אבל אני לא סגור על זה.

בכל מקרה, הדרך הכי טובה לדעתי היא להכיר דרך חברים משותפים.
רק קחי בחשבון שאם את מבקשת ממישהו או ממישהי שיכירו לך, רצוי מאוד שהם יכירו מקרוב גם אותך וגם את הבחור, אחרת רוב הסיכויים שה"שידוך" לא יצליח, וחבל.

בהצלחה!
 
צריך לעבוד על הזוגיות אחרי שההתאהבות נגמרת

בנוסף לשיקולים אחרים בזוגיות שכדאי להוסיף שאינם אהבה נטו
כגון:, תמיכה נפשית, אפשרות לגדל ילדים ונוחות כלכלית
 

Berethor

New member
אכן התאהבות ידועה כדבר שלא מחזיק זמן רב

לכן קשר רציני צריך להיות מבוסס על דברים שיותר חשובים ויציבים מזה.
 
עד 3 שנים. פיזיקלית, כימית מדעית וכולה.

יש לי גם עדויות מסיפורים אישיים של חברים וידידות.

כשרוב השאילתות כאן מתחיל ב"אנחנו יוצאים כבר שבועיים/חודשיים/
רבעון והבעיה היא..." אני בטוח שאפשר הרבה יותר.
 

tzachy

New member
אני מזהה 2 אפשרויות -

1. אולי את לא מספיק בררנית,
2. אולי את "מכורה" לריגוש שיש בהתחלת קשר.

1 - לעניות דעתי, אם קשר מסתיים אחרי פרק זמן לא מאוד ארוך, אז כנראה שמשהו לא היה מתאים שם מלכתחילה.
בהערת אגב, לפעמים בשיחות חולין עם בחורות, אני מציין בפניהם שX לא הולך עם Y, אז הן ממהרות לתת לי 'דוגמא נגדית' למשל: "עובדה שהיה לי קשר זוגי עם בחור X כך וכך זמן" , נכון... מילת המפתח כאן היא "היה", אבל זה לא החזיק מעמד והבשיל לקשר זוגי מלא (חתונה, ילדים וכו'). זה נובע, לטעמי, מחוסר מספיק של בררנות.
מובן ישי מחיר לבררנות, בדמות לדעת להישאר לבד... מנגד כשאת/ה לבד, את/ה תמיד פנויה להכרות...
מנגד, שוב, מידת הבררנות היא לא תמיד עניין רק של בחירה אלא לפעמים אילוץ. לאדם ממוצע יש יותר אפשרויות ממי שרחוק מהממוצע (כמו בהתפלגות נורמלית).

2 - זו תופעה די מוכרת... אני חושב שההתרגשות (ה"זיקוקים") שיש בתחילת קשר (אם יש) היא דבר חשוב, אבל זה מחזיר אותי לנקודה הקודמת (עניין הבררנות) - אם יש חיבור באמת טוב (בכל/רוב הרבדים), אז ה'דבק' שמחבר את בני הזוג מספיק חזק כדי לשרוד את שלב אחרי ההתרגשות הראשונית.
 

Berethor

New member
בעיה של איבוד עניין מהיר

זה בהחלט בעיה רצינית בכל הקשור לקשר רציני. אם לא תצליחי להתגבר על זה אז את לא טיפוס שמתאים לו קשר רציני.
 

Nogood Girl

New member
אלא אם כן זה זה אז זה לא זה

ברור שאם מישהו לא מתאים לך הוא יפסיק לעניין אותך...
זה לא אומר שאין שם בחוץ אנשים שתוכלי לדבר איתם לנצח וללמוד מהם לנצח ולהשתפר בזכותם לנמצח. הבעיה היא למצוא אותם...
 

ommerl

New member
גם אני תהיתי ככה הרבה זמן

אל תתפשרי על פחות מאשר אהבה גדולה.. לדעתי עדיף להישאר רווקה לנצח מאשר להתפשר על פחות מאהבה גדולה.

אם לא תהייה מאושרת בזוגיות שלך, לא תהיי מאושרת בכלל.
 

Berethor

New member
רק איפה "האהבה הגדולה" הזאת עכשיו

למי שיכול לחוש כזאת אולי עדיף שיחפש את זה, אבל לא כולם יכולים או צריכים את זה. מה גם שאני בספק כמה אפשר לקרוא לאהבה שלא מחזיקה מעמד בשיט "אהבה גדולה", אני אישית מעדיף לבחון איכות של אהבה במבחן הזמן, ולא כמה הרגשות חזקים למשך "חודשיים וחצי" אצל אנשים, אני לא רואה כמה זה שווה אם זה בקושי מחזיק מעמד.
 

ommerl

New member
מי אמר שאהב שלא מחזיקה מעמד היא אהבה גדולה?

קודם כל, לא אמרתי שאהבה שמחזיקה חודשיים זו אהבה גדולה. זה תלוי בבן אדם ובמה שהוא מחפש.
מי שמחפש זוגיות ארוכה, מן הסתם לא יכול להסתפק בקראש זמני.

בקשר ל-'לא כולם יכולים'- אי אפשר להשוות בין עצמת האהבה של אדם אחד לעצמת האהבה של אדם אחר. זה לחלוטין סובייקטיבי. לא כולם יכולים לחוש אהבה גדולה? תלוי ביחס למה... כל אחד יכל לחוש את הכי הרבה ביחס לעצמו (ותמיד אפשר לגלות דברים ועצמות חדשות של רגש..)... "אהבה גדולה" זה מושג סובייקטיבי ונתון לשינוי בהתאם לניסיון החיים.

מסכים איתך לחלוטין לגבי מבחן הזמן. אחזק ואומר שמערכות יחסים לפעמים נמשכות אפילו ארבע שנים ומסתיימות. לפעמים דרושה תקופה ארוכה מאוד, לפעמים נסיבות החיים משתנות באופן בלתי צפוי, לפעמים כיווני התפתחות אישיים משתנים, וכו וכו וכו... אבל זה לא משנה את העובדה שעדיף להתעקש על אהבה כנה ואמתית ולא להתפשר על משהו אחר רק כדי לא להיות לבד.

אולי לא כל אחד צריך אהבה גדולה בחיים שלו, אבל לדעתי מי שבוחר להתפשר על אהבה רק כדי לא להיות לבד ירגיש אומלל ולא מסופק מהחיים.

ייתכן שכל זה נכון רק בתרבת שלנו... בתרבויות אחרות אהבה נחשבת למכשול בנישואין יציבים ומבחינה מחקרית- זה נכון. בתרבויות שבהן אהבה היא מצרך חשוב לנישואין (תרבויות אינדבידואליסטיות שמדגישות את צורכי הפרט) יש יותר חתונות ויותר גירושין מאשר בתרבויות שבהן החשיבות של אהבה בנישואין פחותה (תרבויות קולקטיביסטיות שמדגישות את צרכי החברה). התרבות שלנו היא אינדבידואליסטית (אני לא מתכוון להתווכח על זה או לקיים דיון או לשכנע. אין על זה חילוקי דעות במחקר בין תרבותי.. יהודים ישראלים=תרבות אינדבידואליסטית).

מצד שני, מה שחשוב בעיניי זה לא יציבות הנישואין אלא שביעות הרצון מהחיים ולא ידוע לי האם נבדק אם בתרבויות קולקטיביסטיות אנשים מרגישים יותר שביעות רצון מהחיים או פחות ביחס לתרבויות אינדבידואליסטיות בהקשר הזה של נישואין ואהבה.

לצורך מתן כרדיט ולמי שרוצה להרחיב, מה שכתבתי לגבי מחקר בין תרבותי על נישואין לקוח מהמאמר:
Levine, R., Sato, S., Hashimoto, T., & Verma, J. (1995). Love and marriage in eleven cultures. Journal of Cross-Cultural Psychology, 26(5), 554-571.‏
 
למעלה