מה עושים ??

[rolphboreman]

מה עושים ??

שלום רב,

אנו הורים לילד מקסים ונבון בן 6 וחצי שנים
מגיל צעיר התנהגותו מעוררת אצלנו סימני שאלה לאחרונה ההתנהגות שלו עוברת כל גבול ואנו מרגישים שמקור ההתנהגות הזו לא נמצא במשעת וגבולות כפי שחשבנו אלא עמוק יותר.

לאחרונה היו כמה שינויים בחייו והמצב נהיה גרוע כל כך שאנו כיום זקוקים לעזרה דחופה.

ההתנהגות מתבטאת באלימות כלפי הסובבים אותו כלפי האח שלו כלפי חבריו לכיתה וגם כלפינו!
הוא לא יודע לקבל סירוב וכאשר הוא חווה סירוב הוא ממש משתולל מרביץ ומאבד שליטה.
בבית הספר הוא חווה דחייה ואין לו חברים , החברים שכן הגיעו אליו בדרך כלל לאחר כמה זמן הפסיקו להגיע והפכו לעויינים כלפיו.
הוא חסר מנוחה ולא מקבל סמכות של מבוגרים ומתחצף אליהם .
כאשר אנו מנסים לדבר איתו ולהבין מה מטריד אותו הוא בדרך כלל לא מרוכז בשיחה עושה עצמו כאליו לא שומע,לא עונה לעניין וגולש לדברים אחרים .

הוא מעולם לא עבר אבחון אך אנשי מקצוע שהיו בתמונה ( אף אחד מם אף פעם לא נפגש איתו) שללו הפרעות קשב וריכוז

האם יש לכם המלצות לאיזה כיוון ללכת ? האם אתם מכירים אנשי מקצוע טובים במודיעין ?

בתודה

 

[יעל ויסוצקי]

מה קרה לאחרונה ?

עלה לכתה א' ? עברתם דירה ? אח נולד ? קרה משבר במשפחה ? האם הוא חווה טראומה כלשהי ?
מהם הדברים שהטרידו אתכם בעבר ? כתבת שמגיל צעיר התנהגותו מעוררת סימני שאלה- איזו התנהגות ?

אילו אנשי מקצוע היו בתמונה ? האם עלתה השאלה לגבי הפרעת קשב וריכוז ועל סמך מה נשלל החשד ?

נראה שכרגע מדובר בילד שנמצא במצוקה ומתנהג את המצוקה שלו. איך הוא בלימודים ? איך הוא בחיי היומיום (עצמאי ? זקוק לעזרה בכל דבר ? חולמני ? "השפן של אנרג'ייזר" ?) ? איך הוא משחק לבד ועם אחרים (יודע להעסיק את עצמו ? מסוגל לשחק עם מישהו ולהפסיד ? מסוגל להתמיד במשחק מהתחלה ועד הסוף ? מסוגל לראות נקודת מבט של מישהו אחר ? מסוגל להבין רמזים של מישהו אחר ? מסוגל להביע רגשות באופן ברור לאחרים ?)

לפי התיאור שלך לדעתי התחנה הראשונה שלכם צריכה להיות רופא הילדים- הכי זמין ובד"כ מכיר את הילד לאורך זמן.
רופאי הילדים רואים מאות ואלפי ילדים בשנה ומבינים דבר או שניים בנושא התפתחות תקינה ולא תקינה. תראו מה הוא אומר, אתם לא חייבים להגיע עם הילד לפגישה בשלב הראשון. רק תספרו לרופא מה החשדות שלכם, מה עבר עליו לאחרונה, מה עבר עליכם, תראו איך הוא רואה את הדברים ומה הוא מציע.
תחנה שניה- פסיכולוג/ית התפתחותי/ת - שישמע אתכם ויראה אתכם עם הילד. יש פסיכולוגים שמוסמכים לאבחן הפרעת קשב. בגלל התיאור שלך והעוצמות של ההתנהגות המתנגדת שלו הייתי ממליצה על הכיוון הזה. לפסיכולוג התפתחותי יש את הידע והראיה המקצועית הרחבה בגילאים הצעירים כדי להמשיך ובמידת הצורך להפנות אתכם הלאה וגם לתת לכם כלים להתמודדות בבית ותמיכה מקצועית בהתמודדות עם ביה"ס.

לגבי המלצה על אנשי מקצוע: אתם מעוניינים באופן פרטי או דרך קופת חולים ? בגילו אתם יכולים לקבל טיפולים התפתחותיים דרך המכון להתפתחות הילד, כדאי לקחת את זה בחשבון, זה יכול לקחת זמן כי לעתים ההמתנה ארוכה.

 

[rolphboreman]

תשובה

תודה על המענה המהיר.
לאחרונה עברנו דירה ומדובר בכניסה חדשה לכיתה א' בסביבה חדשה ובלי חברים.
מגיל 3-4 תלונות על כך שמרביץ לעיתים לחבריו בגן. כמו כן, מרביץ לפעמים בבית. מתקשה לקבל סמכות ולכבד גבולות.
אנו היינו לאורך זמן בהדרכת הורים מתוך הנחה כי הבעיה טמונה בסמכות ומשמעת. עם זאת, נראה כי ההדרכה לא עזרה ולא נגענו בשורשי הבעיה.
נראה כי יש קושי חברתי. קושי לכבד את המרחב של האחר, לוותר, להיות חלק מיחסי גומלין.
בביה"ס לומד יפה. מתקדם. כשרוצה לשבת יושב יפה ומתרכז. המורה מצביעה על הקושי החברתי וכרגע מתייחסת לזה כקשיי הסתגלות. יש לציין כי מדובר בקבוצה מגובשת וחזקה אשר אינה מזמינה כל כך.
ככלל אנו רואים מזה שנים כי כאשר לא מרגיש שייך ומשמעותי בתוך קבוצה חברתית נעשה תוקפני וכועס. חייב להיות במקום דומיננטי ואף שולט לעיתים.
יכול להיות עסוק עם עצמו שעות בעבודות יד שונות / יצירות, חול/אדמה. עם זאת פחות משחק עם עצמו בצעצועים/משחקים. זקוק כל הזמן לאישורים ולקשר איתנו ההורים.

לאחרונה התנהגותו התדרדרה ביותר לבלי היכר. מושפע מאוד מהתנהגות שלילית וכן ממילים לא יפות אשר שומע בסביבה של הגדולים בבית הספר.
מאוד כועס ומתוסכל. לכל סירוב שלנו מגיב בתוקפנות.

פנינו לרופא משפחה וקיבלנו הפניות לנוירולוג ולפסיכולוג קליני. זקוקים להמלצות חמות לאנשי מקצוע טובים במודיעין / ירושלים שעובדים עם מאוחדת. יכול להיות שנשקול אף פרטי כי לא מעוניינים להמתין זמן רב.

תודה רבה

 

[רונן שפירא1]

אני ממליץ על דיצה צחור באסף הרופא

חמרות שהתורים שם ארוכים, אולי מתפנה איזה תור...
אפשרות אחרת היא גם בית אחד בתל-אביב....

 

[יעל ויסוצקי]

הי rolphboreman

אם תשלחו לי את הרשימה של הנוירולוגים והפסיכולוגים שבהסדר עם מאוחדת באיזור אוכל להמליץ מתוך אילו שאני מכירה. אפשר גם במסר.

כיוון שיש קשיים התנהגותיים-רגשיים בולטים, המתבטאים בעיקר בתחום החברתי אך לא רק- האם תסכימו להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער ? בסמכותו לקבוע אבחנה של ADHD אך גם יתייחס לאלמנטים הרגשיים ויתכן שיבחן אבחנות רלוונטיות נוספות, הקשורות לקשיים ההתנהגותיים-רגשיים ואינן בהכרח ADHD.

לגבי המתנה- גם ברפואה הפרטית ישנם תורי המתנה ארוכים מאד, קחו זאת בחשבון.

מה עושה המורה כדי לעזור לו בתחום החברתי מעבר לכך שיודעת שיש "בעיה" ? האם היא פועלת באופן אקטיבי לסייע לו בכך ? האם יועצת ביה"ס מעורבת ?
אני מניחה שרוב הילדים עלו יחד בחט"צ מגן חובה לכתה א', מכירים זה את זה לפחות שנה ואולי גם שלוש שנים וזה קשה מאד להכנס לקבוצה מגובשת, על אחת כמה וכמה כשיש קושי ביצירת קשרים חברתיים מלכתחילה.

 

[יעל ויסוצקי]

ועוד דבר:

האם יש אפשרות לארגן מפגשים גם עם החברים "הישנים" ? לא במקום החברים החדשים, בנוסף.

 

[rolphboreman]

יעל תודה

תודה על המענה

היינו אצל פסיכיאטר אשר שלל כיוון של הפרעות קשב וריכוז ודיבר על בעיה התנהגותית. המליץ על מטפלת לילדים מירושלים.
יש לנו תור לייעוץ שכזה וגם קבענו הבוקר לנוירולוג בהדסה.
לשאלתך, אנו בקשר עם המורה אשר נחמדה ומשתפת פעולה אולם אני יודעת כי הושיבה את בני לבד וכן מענישה בצורה מתייגת מאוד. כך שאני לא יודעת עד כמה היא מבינה עניין....
ידוע לי כי ילדי הכיתה מציקים לו ומתגרים - העלבות מילוליות, פתקים לא יפים, להרביץ ולברוח ולמרות פניותיי זה ממשיך לקרות. שבוע שעבר הגענו לפגישה עם היועצת ומצאנו אותו בוכה ליד הגדר
בשיעור ספורט והוא אמר כי כל הכיתה מעליבה אותו. המורה לספורט אכן אישרה בפני את הדבר ולא נעשה הרבה בנושא.
כאמור יש לו קשיים רגשיים-התנהגותיים אבל לצערנו בחודשיים האחרונים הכל הוקצן בצורה ניכרת ונראה כי אנו מאבדים שליטה.
אני שולחת אותו בבוקר לביה"ס בלב כבד ביותר....

 

[יעל ויסוצקי]

נראה שאתם מנסים בכל הכיוונים:

זה שלב שבו הייתי מבקשת לכנס פגישה של המחנכת, היועצת, פסיכולוגית ביה"ס ובמידה ואתם מלווים ע"י איש מקצוע- שגם הוא/היא יהיו נוכחים. אין ספק שצריכה להיבנות תכנית מותאמת עבורו בבית הספר ושצוות ביה"ס ינקוט בצעדים אקטיבים ולא רק פאסיבים בצורה של "לאשר את מה שאתם כבר יודעים".

לפני הפגישה הזו חשוב שתיפגשו לבד עם פסיכולוגית ביה"ס ותדברו איתה על התחושות שלכם- תפקידה לתת לצוות החינוכי את הכלים המתאימים לעבוד עם הילד שלכם: אם זה לבנות עבורו תכנית התנהגותית, אם זה ללמוד דרכי תגובה מתאימות למצבים מסויימים ועוד.

כרגע החמוד הזה מרגיש רע בביה"ס, לא נראה שהוא מרגיש שיש לו מישהו שהוא יכול להאמין בו ולסמוך עליו והוא מתנהג את המצוקה שלו. ילד, באשר הוא ילד, צריך להרגיש מוגן במסגרת שבה הוא נמצא וזה לא נשמע כך כיום.

אתם עושים מה שאתם יכולים- מתייעצים, בודקים, הולכים לאן שרק שולחים אתכם, אבל לבית הספר יש כאן תפקיד לא פחות חשוב וחשוב להגדיר אותו ולפרט אותו למעשים יומיומיים: למי הוא פונה כשמציקים לו ? כיצד נעשה הבירור ? מהי התגובה של המבוגרים בסביבה כשהוא "אשם" או כשהוא ה"קורבן" ? מהי תגובת המבוגרים כשהוא בסדר ?
אולי יש מקום לתכנית התנהגותית ? אולי יש מקום לטיפול רגשי במסגרת ביה"ס (אם לא השנה אז שנה הבאה) ? אולי יש מקום לחונכות ע"י תלמיד מכתה גבוהה יותר ? אולי יש מקום ליותר שיחות אישיות שלו עם המחנכת ? אולי יש מקום להעצמה שלו בכתה (תפקיד מסויים, תורנות משותפת עם ילד אחר, העברה של פעילות עם הורה/המחנכת....)
יש הרבה מה לעשות אם רק רוצים.

רק שיתוף פעולה ביניכם ובין ביה"ס יוכל להביא לשינוי, מקווה שתמצאו אוזן קשבת. אם אתם מתחילים תהליך טיפולי, חשוב מאד שהמטפל/ת יהיו בקשר עם המחנכת.

 

[deep2012]

התנהגות דומה

שלום לכם,

מה שאתם מתארים לגבי הבן שלכם זהו בדיוק אחד לאחד המצב שבו אני נמצאת. (הבן שלי בן 7) אלא שאני כבר עשיתי בדיקת פסיכיאטר שאכן קבע שהילד שלי סובל מהפרעת קשב וריכוז ומקבל ריטאלין. אמנם הריטאלין מסייע לו בלימודים אך לא מבחינה חברתית, כך שהוא שובץ השנה לכיתה לא רגילה, כיתה שנקראת "עיצוב התנהגות" אך קשה מאוד לראות את העיצוב כי יש שם עוד חמישה ילדים באותו מצב ותתארו לעצמכם איזה קושי זה. אני נאבקת יום יום ומאוד מתקשה עם ההתנהגות שלו כלפינו, מרביץ לאחיו היותר גדול, מקלל אותי ללא הרף אם משהו לא לרוחו. בקיצור מלחמה יום יומית מגיל שלוש.

 

[זיוה שגיא]

המלצה

שלום רב,
אני ממליצה לכם לפנות לד"ר מירי כץ, יש לה משרד בכפר הירוק. היא פסיכיאטרית מומחית לילדים עם הפרעות קשב וריכוז וילדים עם הפרעות אחרות. לפי התיאור, למרות שאנשי המקצוע שהיו בתמונה שללו הפרעת קשב וריכוז, יכול להיות שכן מדובר בהפרעה זו עם ODD (הפרעה התנהגותית מרדנית) ומומלץ לפנות לאיבחון אצל פסיכיאטר ילדים.
בהצלחה
ד"ר זיוה שגיא