מה עושים?

מה עושים?

היום כעסתי על הילדה שלי בת 3 וחצי על ההיתנהגות שלה, היא הלכה לחדר והיתחילה לבכות ועם הבכי היתחילה לצאוק "אני רוצה אמא טובה" אני היתי בהלם, זה פעם ראשונה שזה קורה לי, היא בדרך כלל ילדה מאוד טובה אבל אי אפשר לגדל ילד בלי לכועס אליו מדי פעם ולהציב גבולות. מרוב הלם לא ידעתי מה לגיד ואיך עונים על דבר כזה ויש לציין שגם מאוד נפגעתי למרות שהיא בת 3 וחצי. ישמח לשמוע מה עושים/אומרים במקרים כאלו זה משהו שמאוד חדש לי. למה היא אומרת, האם היא מתכוונת באמת, ומאיפה זה בא לה בכלל אולי אני באמת לא בסדר. לא יודעת.. קצת מבולבלת...
 

n o a p

New member
אולי

אולי את אומרת לה מידי פעם שהיא ילדה "טובה" או "לא טובה" (לא יודעת באיזה הקשרים, סתם מנסה להעלות השערה), אולי משם היא לקחה את המשפט הזה. לא הייתי מתרגשת, אולי היא שמעה אצל חבר. יש ילדים שמשתמשים בזה הרבה, עכשיו זאת אולי הפעם הראשונה אבל היא ראתה איך זה השפיע עליך ואני בטוחה שהמשפט הזה עוד יחזור. אל תתרגשי תשארי אדישה, תמשיכי להגיד לה עד כמה את אוהבת אותה. היא בודקת אותך לפי דעתי (כמו כל הילדים, הם עובדים על ניסוי ותהיה...). לא נראה לי שאת לא בסדר, למרות שאין לי מושג מה זה נקרא "כעסתי עליה" (את יודעת אני לא מכירה אותך ולא יודעת מה המדדים שלך לכעס, אבל יש לי הרגשה שזה היה בסדר, היא נעלבה, הלכה לבכות בחדר ואמרה מה שהיא מסוגלת להגיד בשביל שתרגישי שהיא לא מרוצה מהמצב, באמת מעליב אבל היא בסך הכל בת שלוש וחצי, אני לא הייתי מעלה את הנושא שוב בכלל, ולא מדברת איתה במדדים של "טובה" או "לא טובה"
 

hiraש

New member
מכירה את האפרוח שבלך לחפש אמא אחרת??

מאיפה הגיע הסיפור הזה? ממה שאת מתארת. אני מאמינה שפעם ראשונה שיקרה לי אני גם אהיה בהלם ואעלב. אבל צריך להבין שזה שלב. אני מניחה שהיא כעסה ונעלבה מהכעס שלך וכך ביטאה את זה. הרי... אם כועסים עלי, גם אם בצדק, אני אחפש מישהו אחר לשחק איתו. אני חושבת רק שאת צרכה לשים לב ל: לא להגיד לה שהיא ילדה רעה גם אם את כועסת. להגיד שהתנהגה לא יפה לא בניסו לא היה לך נעים איתה היא אכזבה אותך אבל לא להכליל מההתנהגות על כלל האישיות שלה. ולהקפיד מידי פעם לדבר איתה על כך שאת אוהבת אותה תמיד והיא תמיד תהיה הבת שלך וגם כשאת כועסת ומתעצבנת ומאוכזבת את מאוד מאוד אוהבת אותה. אני לא היית מתייחסת באותו רגע למה שאמרה כי סביר להניח שהיתה בסערת רגשות. אפשר אח"כ בערב באמבטיה או לפני השינה לפתוח את זה לדיון האם אמא היא רעה? האם כשאמא כועסת היא לא אוהבת? וכו'. ו... נכונו לנו עוד המון אתגרים בדרך נקווה שנעבור אותם בגבורה
 

tiger mom

New member
ברור שהיא לא מתכוונת באמת

כל הידים עוברים את השלב שהם אומרים שהם רוצים אמא/אבא אחר. ואם תראי לה שזה פוגע בך או מכעיס אותך או מעליב אותך היא תמשיך. כעסת עליה, היא נפגעה והיא ענתה לך. את יכולה לנצל את זה בשביל לפתוח דיון על זה שגם כשאת כועסת, את עדיין אוהבת. מה שכן, את יכולה לעשות בדק בית ולראות: האם כעסת מדי, האם הגבת בלי פרופורציה, האם יש יותר מדי כעסים ומתחים בבית. (אנילא אומרת שהיא אמרה את זה כי יש יותר מדי כעס או שהגבת בלי פרופורציה)
 

תיתונת

New member
אני לא הייתי מתעסקת בזה שוב

מי מאיתנו לא היה רוצה לפעמים הורה אחר?עבודה אחרת? מראה אחר? תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר.. זה הרי ברור לגמרי שהיא לא באמת חושבת שאת אמא רעה, היא פשוט רצתה לעשות מה שהיא רוצה, משהו שלא הסכמת לו. בכל מקרה, אם זה היה חד פעמי לא הייתי אומרת על זה לילדה כלום. בכלל לא פותחת את זה לדיון. אם זה יחזור עוד פעם או פעמיים, הייתי מסבירה.
 

perah11

New member
אני חושבת כמו תיתונת

ובכל מקרה אני חושבת שאם את כועסת אז מידי פעם, אחרי הריב להסביר שזה שכועסים זה לא אומר שלא אוהבים, ומותר לכעוס אליה, וגם אליך, הרבה פעמים הילדים חושבים שמפסיקים לאהוב אותם בזמן שאנו כועסים, והנה סיפור קטן- בת דודה שלי היא גננת לפעוטות, ובאמת הייתה מסבירה לילדים שהיא כוסעת אליהם, אבל שהיא עדיין אוהבת. אחת האמהות באה אליה וסיפרה לה שהבת שלה אמרה לה פעם" אני לא אוהבת איך שאת כועסת, גלית (הגננת), יודעת לכעוס טוב יותר ..."
 
לא קראתי את שאר התשובות אבל...

גם לי קרה פעם עם הגדולה שלי, לאחר מיליון פעם שביקשתי משהו והתפתח מעין ויכוח, פתאום היא אמרה לי משהו כמו - אני לא אוהבת אותך...את לא אמא שלי ? גם אני נורא נפגעתי ולא ידעתי מאיפה זה הגיע. אולי מהגן ? אולי שמעה את זה מילדים אחרים ? אולי הבינה את זה לבד ? בכל מקרה, חיבקתי אותה , לא נתתי לה לבכות, הסברתי לה שאני מאוד מאוד אוהבת אותה, התנשקנו והתפייסנו. הסברתי לה שגם אם אני כועסת אני עדין מאוד אוהבת, וכל מה שאני אומרת זה משום שאכפת לי שהיא תהייה ..מסודרת...תתלבש לבד...תארגן את החדר...תעזור ב...(סיבת הריב). לא להתעלם מהילדה, לדבר איתה על הכעסים שלה, ולנסות להבין מדוע היא חושבת / אמרת ככה או אחרת. כמו כן אני מאוד מאוד מאוד משתדלת לא לצעוק, כמובן כאשר צריך לדבר בצורה מאוד סמכותית (לא תקיפה או בצעקות) , אפשר לשנות את הקול ל*קול רציני* (מאוד
) אבל לא לחייך כמובן. ולזכור, שאם הילדה הגיבה ככה היא פשוט נפגעה ממך (עם כל הכאב), כמובן שהיא בודקת גבולות ורוצה לראות כיצד תגיבי, אבל אל תשכחי שאת היא *ה* (בה הידיעה) דמות שהיא מחכה, הדמות האימהית, המגנה, התומכת, האדם שהיא סומכת עליו- ואם אמא כועסת , אז אני נעלבת כי -----אולי היא כבר לא אוהבת אותי. ? לפעמים ילדים חושבים מחשבות מסויימות ואומרים משפטים שמאוד קשה לנו המבוגרים להבין אותם. ואז ----בעיה !! נסי להיכנס לנעלים שלה, נסי להגיע אליך מתוך ראייה של ילדה בת 3.5. ותהיי סמכותית כאשר צריך,בלי צעקות, עם המון אהבה, סבלנות, חיבוקים (ילדים ממש ממש צריכים את זה), תאמרי לי הרבה פעמים עד כמה את אוהבת (זה חשוב שהיא תשמע את המילים האלו ממך , לא תמיד זה ברור להם)...ולא להתעלם או להבליג , להסביר, להסביר ולהסביר. (אויייש רק אם היינו יכולות לקנות סבלנות בסופר .....
).
 

פלגיה

New member
חבל לך להיפגע מילדה בת 3 וחצי

כל הילדים כועסים כשמציבים להם גבולות, וזה בסדר. מותר להם לכעוס, מותר להם לחלום שכאילו בבית אחר יהיה להם יותר טוב. איך עונים? לא חייבים לענות. אפשר גם לומר "אני שומעת שאת כועסת מאוד". אפשר בהזדמנות אחרת וברגיעה לספר על האפרוח שהלך לחפש אימא אחרת (ואפשר לעשות טיפול בהלם. כשהבת שלי אמרה שרע לה והיא בורחת מהבית - הלכתי לעזור לה לארוז תיק. היא נבהלה מהרעיון)
 
תודה רבה לכל המגיבות...

היום אני ידע איך להיתמודד, תודה רבה. ואני חייבת לציין שאפילו לא הספקתי להרים את הקול רק כיבתי את הטלויזיה בסרט האהוב עליה כשלא סידרה את המשחקים (אחרי שביקשתי 5 פעמים לפחות) ברור לי שזה מאוד הרגיז אותה.
 

tiger mom

New member
מריבה קצת מיותרת לא?

לא רואים סרט עד שלא אוספים. אוספים אחרי הסרט. ולא צריך לבקש 5 פעמים.
 
למעלה