מה עושים...?
חברה לעבודה התחתנה והזמינה את כל הבנות העובדות עימה לחינה ולחתונה. 3 ימים לפני החינה שאלתי את אחת הבנות אם היא באה ואם היא רוצה לתת מתנה משותפת של כל המחלקה. במקום כן או לא - קיבלתי "שטיפה". איך לא שאלתי אותה אם היא הולכת בשעה שאני ועוד אחת החלטנו ללכת. היא עם חברה קרובה שלה חשות מאד נעלבות מהעניין. לא משנה כעת שכל אחת מאלו שהלכה החליטה זאת עבור עצמה, לדעת אותה עובדת היה עלינו לשאול אותה אישית ואת חברתה הקרובה אם הן באות ושזה מאד לא חברי מאיתנו שלא שאלנו. היא אף התעלמה מהעבודה שכולם קיבלו הזמנות אישיות לחינה ושחברתה השיבה שבוע קודם שהיא לא באה לחתונה ולחינה כי היא לא אוהבת אירועים. בסופו של דבר היא לא באה לחינה ואף לא טרחה לשאול איך היה ולבקש שנתנצל בשמה שהיא לא הגיעה. אני מוצאת את עצמי כבר שבוע עצבנית בגלל המקרה הזה. מה עושים עם העצבים? איך נרגעים?
חברה לעבודה התחתנה והזמינה את כל הבנות העובדות עימה לחינה ולחתונה. 3 ימים לפני החינה שאלתי את אחת הבנות אם היא באה ואם היא רוצה לתת מתנה משותפת של כל המחלקה. במקום כן או לא - קיבלתי "שטיפה". איך לא שאלתי אותה אם היא הולכת בשעה שאני ועוד אחת החלטנו ללכת. היא עם חברה קרובה שלה חשות מאד נעלבות מהעניין. לא משנה כעת שכל אחת מאלו שהלכה החליטה זאת עבור עצמה, לדעת אותה עובדת היה עלינו לשאול אותה אישית ואת חברתה הקרובה אם הן באות ושזה מאד לא חברי מאיתנו שלא שאלנו. היא אף התעלמה מהעבודה שכולם קיבלו הזמנות אישיות לחינה ושחברתה השיבה שבוע קודם שהיא לא באה לחתונה ולחינה כי היא לא אוהבת אירועים. בסופו של דבר היא לא באה לחינה ואף לא טרחה לשאול איך היה ולבקש שנתנצל בשמה שהיא לא הגיעה. אני מוצאת את עצמי כבר שבוע עצבנית בגלל המקרה הזה. מה עושים עם העצבים? איך נרגעים?