מה עושים?
אז ככה, אני אספר בקצרה. לפני כארבעה חודשים אני וחבר שלי נפרדנו והוא זה שיזם את הפרידה. כל הזמן הזה שלא היינו ביחד לא דיברנו ב כ ל ל. לפני כשבוע הוא התקשר אליי, ואמר שהוא חושב עליי והציע שניפגש. נפגשנו היה נחמד וזה החזיר לי את כל הרגשות שלי.. הוא אמר שהוא היה עם מישהי אחרת, ואמרתי שם אני יצאתי עם מישהו אבל לא מעבר לזה.. כמה שמשחתי שהוא חזר אני מרגישה שזה לעולם לא יהיה אותו הדבר, תמיד אני אחשוש ותמיד אני אזכור שפרדנו. הוא מבחינתו לוקח את זה באופן טבעי.. וזה מה שמשגע אותי אני תמיד חושבת שאולי הוא עם מישהי אחרת. כמובן שהוא אומר שלא, אבל קשה לי להאמין. מה אתם חושבים שעליי לעשות? לתת לזה צאנס? להמשיך הלאה? אני ממש אובדת עצות.. אני עדיין מרגישה כלפיו משהו אבל עדיין זה לא אותו הדבר.. אני מרגישה שהוא לא השתנה, שהוא לא אוהב אותי באמת.. אבל מצד שני הוא מאוד מופנם. צריכה עצה. תודה
אז ככה, אני אספר בקצרה. לפני כארבעה חודשים אני וחבר שלי נפרדנו והוא זה שיזם את הפרידה. כל הזמן הזה שלא היינו ביחד לא דיברנו ב כ ל ל. לפני כשבוע הוא התקשר אליי, ואמר שהוא חושב עליי והציע שניפגש. נפגשנו היה נחמד וזה החזיר לי את כל הרגשות שלי.. הוא אמר שהוא היה עם מישהי אחרת, ואמרתי שם אני יצאתי עם מישהו אבל לא מעבר לזה.. כמה שמשחתי שהוא חזר אני מרגישה שזה לעולם לא יהיה אותו הדבר, תמיד אני אחשוש ותמיד אני אזכור שפרדנו. הוא מבחינתו לוקח את זה באופן טבעי.. וזה מה שמשגע אותי אני תמיד חושבת שאולי הוא עם מישהי אחרת. כמובן שהוא אומר שלא, אבל קשה לי להאמין. מה אתם חושבים שעליי לעשות? לתת לזה צאנס? להמשיך הלאה? אני ממש אובדת עצות.. אני עדיין מרגישה כלפיו משהו אבל עדיין זה לא אותו הדבר.. אני מרגישה שהוא לא השתנה, שהוא לא אוהב אותי באמת.. אבל מצד שני הוא מאוד מופנם. צריכה עצה. תודה
