חשבתי וחשבתי, ועלתה לי מחשבה.
אז אחרי שקראתי את כל השרשור, הרשי לי להיכנס כאן ולהביע גם את דעתי שלי. בגדול, אפשר לתאר את המצב שלך באופן מאוד פשוט. הכרת מישהו שעשה לך את זה בהרבה מאוד מובנים. אבל בגלל שלא היית מוכנה להתפשר (וזה טוב מאוד) על המובנים שהפריעו לך - לא יכולתם להיות ביחד. אבל תשימי לב לסיבות שבגללן את רוצה לחזור: 1. את רוצה להרגיש שאת מזיזה למישהו. 2. את חושבת שאי אפשר להשיג "נסיך". 3. את יודעת שזה מיצה את עצמו עד עפר. 4. את לא ממש בטוחה בכלל שאת רוצה אותו. ויכולתי להמשיך. הפואנטה פשוטה, אקווה. זה לא הוא. זו את. זה בכלל לא קשור אליו. הוא יכל להיות גם מישהו אחר - ואת עדיין היית מרגישה אותו דבר בדיוק. כי אם תשימי לב, כל הדברים נגמרים ומתחילים בך! אין פה אותו. המקומות היחידים בהם התייחסת באמת אליו בשרשור הזה היו המקומות בהם ציינת חסרונות/יתרונות בקשר ביניכם. אבל בעצם, בכל קשר יהיו חסרונות ויתרונות. נכון? עכשיו תראי, אני יכול לומר לך חד וחלק: אפשרי למצוא מישהו "שעונה על הדרישות שלך" ב-90 אחוז. אפשר גם יותר מ - 90 אחוז. אם הקטנת את רשימת המכולת שלך למינימום שעליו את לא מוכנה להתפשר, את חייבת למצוא מישהו שיהיה 100 אחוז, ולא אחוז אחד פחות, כי כל אחוז אחד פחות היום, זה סבל בעוד 20 שנה. כי אם את לא סופר סתגלנית, שיודעת להבליג ולאכול בשקט את מה שהיא לא סובלת - את פשוט תהיי אומללה, כשיום אחד החסרון שלו יתחיל לגדול בעינייך. שימי לב: אמרתי "אפשרי". זה לא קל. את יכולה לסרוק המון אופציות עד שבסוף פתאום תתעוררי ותמצאי את זה שבאמת יענה לך על כל הדרישות. אבל זה קיים. אני יודע את זה בוודאות מוחלטת. עכשיו תראי... כל השרשור הזה מלא בזעקות של "אני לא באמת יודעת". אני אומר, במצבים שיש בהם ספק לגבי הקשר, אז אין באמת ספק. לא צריך להיות קשר. פשוט ככה. אני מאמין - ויודע - שכשמגיע קשר נכון באמת, כשמגיע קשר שלא מבוסס על אשליות אלא על משהו אמיתי, נכון, רציונלי ורגשי ביחד - אז אין שום ספק. אין. פשוט אין. אז אל תתייאשי. תמשיכי לנסות חדשים. אל תתרפקי על העבר, כי כל מה שאת יכולה לקבל מהעבר זה אומללות; את חיה בהווה, ואת תחיי את העתיד, ולעבר אין לך סיכוי לחזור. חבל על הזמן שלך. ועוד משהו... דיברו פה כבר על "האקס(ית) המיתולוגי(ת)". אז אצלך זה מאוד בולט; אמרת שאת משווה אחרים אליו. את יודעת ואני יודע שזו לא הדרך. זה פשוט לא טוב לעשות את זה. אז למה בעצם? תחשבי על זה קצת. תשבי ותחשבי על זה ברצינות. כשאת אומרת שהרגש מנצח את ההגיון, יש לי דבר אחד לומר... את לא נתת להגיון את המקום הראוי לו. ויש לו מקום ראוי. יודעת מה? היום אני יודע שצריך לתת להגיון את כל המקום הראוי, כי מסתבר שכשמגיע משהו אמיתי - ההגיון מחייך אל הרגש, שניהם עושים סולחה, ואין שום דבר שמפריע לאף אחד מהם. אז תני להגיון שלך טיפה זמן. את אומרת שהרגש מנצח? זה בגלל שלא ישבת באמת וחשבת על ההגיון שבדבר. לא באמת התעמקת באותם חדשים. קודם את צריכה להוציא אותו מהראש - ואח"כ השאר יגיע. תחשבי על זה.
אז אחרי שקראתי את כל השרשור, הרשי לי להיכנס כאן ולהביע גם את דעתי שלי. בגדול, אפשר לתאר את המצב שלך באופן מאוד פשוט. הכרת מישהו שעשה לך את זה בהרבה מאוד מובנים. אבל בגלל שלא היית מוכנה להתפשר (וזה טוב מאוד) על המובנים שהפריעו לך - לא יכולתם להיות ביחד. אבל תשימי לב לסיבות שבגללן את רוצה לחזור: 1. את רוצה להרגיש שאת מזיזה למישהו. 2. את חושבת שאי אפשר להשיג "נסיך". 3. את יודעת שזה מיצה את עצמו עד עפר. 4. את לא ממש בטוחה בכלל שאת רוצה אותו. ויכולתי להמשיך. הפואנטה פשוטה, אקווה. זה לא הוא. זו את. זה בכלל לא קשור אליו. הוא יכל להיות גם מישהו אחר - ואת עדיין היית מרגישה אותו דבר בדיוק. כי אם תשימי לב, כל הדברים נגמרים ומתחילים בך! אין פה אותו. המקומות היחידים בהם התייחסת באמת אליו בשרשור הזה היו המקומות בהם ציינת חסרונות/יתרונות בקשר ביניכם. אבל בעצם, בכל קשר יהיו חסרונות ויתרונות. נכון? עכשיו תראי, אני יכול לומר לך חד וחלק: אפשרי למצוא מישהו "שעונה על הדרישות שלך" ב-90 אחוז. אפשר גם יותר מ - 90 אחוז. אם הקטנת את רשימת המכולת שלך למינימום שעליו את לא מוכנה להתפשר, את חייבת למצוא מישהו שיהיה 100 אחוז, ולא אחוז אחד פחות, כי כל אחוז אחד פחות היום, זה סבל בעוד 20 שנה. כי אם את לא סופר סתגלנית, שיודעת להבליג ולאכול בשקט את מה שהיא לא סובלת - את פשוט תהיי אומללה, כשיום אחד החסרון שלו יתחיל לגדול בעינייך. שימי לב: אמרתי "אפשרי". זה לא קל. את יכולה לסרוק המון אופציות עד שבסוף פתאום תתעוררי ותמצאי את זה שבאמת יענה לך על כל הדרישות. אבל זה קיים. אני יודע את זה בוודאות מוחלטת. עכשיו תראי... כל השרשור הזה מלא בזעקות של "אני לא באמת יודעת". אני אומר, במצבים שיש בהם ספק לגבי הקשר, אז אין באמת ספק. לא צריך להיות קשר. פשוט ככה. אני מאמין - ויודע - שכשמגיע קשר נכון באמת, כשמגיע קשר שלא מבוסס על אשליות אלא על משהו אמיתי, נכון, רציונלי ורגשי ביחד - אז אין שום ספק. אין. פשוט אין. אז אל תתייאשי. תמשיכי לנסות חדשים. אל תתרפקי על העבר, כי כל מה שאת יכולה לקבל מהעבר זה אומללות; את חיה בהווה, ואת תחיי את העתיד, ולעבר אין לך סיכוי לחזור. חבל על הזמן שלך. ועוד משהו... דיברו פה כבר על "האקס(ית) המיתולוגי(ת)". אז אצלך זה מאוד בולט; אמרת שאת משווה אחרים אליו. את יודעת ואני יודע שזו לא הדרך. זה פשוט לא טוב לעשות את זה. אז למה בעצם? תחשבי על זה קצת. תשבי ותחשבי על זה ברצינות. כשאת אומרת שהרגש מנצח את ההגיון, יש לי דבר אחד לומר... את לא נתת להגיון את המקום הראוי לו. ויש לו מקום ראוי. יודעת מה? היום אני יודע שצריך לתת להגיון את כל המקום הראוי, כי מסתבר שכשמגיע משהו אמיתי - ההגיון מחייך אל הרגש, שניהם עושים סולחה, ואין שום דבר שמפריע לאף אחד מהם. אז תני להגיון שלך טיפה זמן. את אומרת שהרגש מנצח? זה בגלל שלא ישבת באמת וחשבת על ההגיון שבדבר. לא באמת התעמקת באותם חדשים. קודם את צריכה להוציא אותו מהראש - ואח"כ השאר יגיע. תחשבי על זה.
)ובאחת ההודעות שלי במהלך השרשור הבלתי-נגמר הזה (כן, כמו הקשר שלי "איתו"), גם אמרתי שאני יודעת שכל הקטע הזה מאוד אגואיסטי, משום שהוא מתעסק אך ורק במה שאני מרגישה ורוצה, או לפחות חושבת שאני רוצה. אבל זה אך טבעי כשרק אני כאן מביעה את הרגש שלי, כי בזביל זה אני עושה את זה - בשביל להתעסק בעצמי... ובכן - עם הרבה דברים שכתבת אני מסכימה. כמו למשל העניין שכל פשרה על דבר עקרוני עכשיו היא סבל בעוד 20 שנה (ולדעתי א]ילו הרבה פחות זמן). אבל - מה שלא נכון הוא, שלא נתתי להגיון את המשקל המתאים וכן נושא ההתעמקות בקשרים החדשים שהיו לי. אין ספק שבקשר בריא חייב להיות מקום חשוב מאוד להגיון, כי רק עם ההתאהבות לא קונים במכולת וגם לא מקימים זוגיות (עוד מישהו שונא את המילה הזאת כמוני?) יציבה בישראל. אבל - אולי הבעיה היא כן אצלי - אולי אני מצפה למשהו שאי אפשר לקבל? אולי הדרישות שלי גבוהות מדי יחסית למה שאני יכולה להציע? (למרות שפעם היה לי קשר טוב כזה, שהייתי מייחלת לו עכשיו, אבל הייתי צעירה וזו היתה אהבה ראשונה והכל היה שונה. ואגב - גם את הקשר הזה אני הייתי זו שסיימה, מה שמחזק את השאלה - אולי אני לא בסדר?). איך אפשר לדעת את זה בכלל? הוצאתי אותו מהראש עד לאחרונה. לא התעסקתי בקשר, ניסיתי לזרום עם מה שכן היה. ומה שהיה לא הצליח. לא רק בגללי, גם בגללם, אבל הרי זה לא באמת משנה. אולי אני צריכה קצת לבד בכלל, בלי מערכות יחסים, אבל אני יודעת שאני מאוד רוצה אחת כזו, ושתהיה טובה. זה כנראה לא יהיה איתו. או שאולי כן?... אני ממש מתנצלת שאני מלאה את הפורום בחיבוטי-חיבוטים שכאלה, אני פשוט באמת לא יודעת מה לעשות עם כל זה.. ואלדד - זה נשמע שאתה מאושר עכשיו...אז אני רק רוצה לאחל המון המון
