לידת צ'אט,תחושת האין אונים,וחוסר היכול
להתמודד עם החיים,כשהכל נראה שחור,ללא מוצא.חוזרת ופוקדת אנשים לא מעטים במעגלי החיים שלהם. זו אינה עילה או סבה להתאבד,שכן התאבדות אינה פתרון לשום דבר,והיא לא רוורסבילית.אלא פנייה ברגעי מצוקה כאלה לדמויות טיפוליות שאפשר לשתף אותן,להייעץ,לקבל תמיכה ,אמפטיה,חום והכוונה מה לעשות. אי אפשר לפסול טוטאלית את אנשי בריאות הנפש ,אלא העוסקים בכך.ומי שעושה כך,מושפע בדרך כלל מדעות קדומות,וסטריוטיפים שליליים,שאין להם במציאות.לא אומר לך את הקלישאה "החיים יפים",וחבל לבזבז אותם, אלא ,עזבי את ההתנגדויות הלא הגיוניות שלך לפסיכולוגים/פסיכיאטרים,נסי לפנות,לשוחח,לשתף,יתכן מאד שתרגישי עד מהרה חזקה יותר להתמודד עם קשיי המציאות,ותמונת חייך תשתנה.