מה עושים שיש חבר בצבא?-עזרו לי
שלום לכם,לא ידעתי איפה לשאול את השאלה הזו אז החלטתי לכתוב אותה בפורום הזה שמדבר גם על גאים וגם על צבא... אז ככה,זה הסיפור:אני בן 18 ויש לי חבר מהמם שהשבוע אנחנו נחגוג 3 חודשים ,אני סיימתי יב' לפני כמה חודשים(כן,זה דבר נהדר!)וחבר שלי בן 17 רק התחיל כיתה יב'. תאריך הגיוס המיועד שלי הוא חודש הבא-נובמבר ,הגיוס מסתבר מיועד לקרבי,למרות שיש לי פווווווווווול קשרים ואני יכול שלא לתת לאף אחד לגייס אותי לאף מקום שאני לא רוצה... אל תבינו אותי לא נכון,לא מפריע לי המקלחות ולא שום דבר דומה,כל חיי חייתי בין גברים סטרייטים ,ראיתי הכל ועשיתי הכל. מה שמפריע לי זה המרחק שהולך להיות ביננו,במידה ואני אתגייס לקרבי ,הזמן שאני אוכל לראות אותו יהיה ממש ממש מועט...,פעם בחודש ליתר דיוקאני אודה גם לא מי יודע מתראים וממשים אהבה,כלומר מתראים,אבל שנינו בארון ולפעמים הוא נורא עסוק(לעיתים תכופות ביותר)הוא בכיתת מצטיינים והוא עובד,ואין לי בעיה עם זה כי גם אני הייתי ביב' וגם אני הייתי בכיתת מחוננים וגם אני יודע מה זה לוח לימודים עמוס...אבל גם ככה אנחנו בפגישות שלנו מתחת לממוצע מאשר זוג רגיל אם רואים אחד את השני כל כיום או כל יומיים בשבוע זה לאיזה שעה -חצי שעה... תתפלאו אבל אפילו אחרי שלושת החודשים האלו לא יצא לנו ללכת עד הסוף מבחינה מינית... אמנם הקשר הזה בנוי על אהבה ועל הרבה ויתור,אבל אני פוחד שיותר מדי מרחק יכול לפוצץ אותו... אני פוחד שיתחילו בגידות מהצד שלי או מהצד שלו בגלל שאני אהיה עייף מן הסתם אחרי שבוע שפותחים לי התחת באמונים ואני קצת עייף בשבילו,והוא יהיה עייף בשבילי מרוב לימודים-אז איזו אהבה זו הולכת להיות? מה אתם אומרים?,לאפשר לו לבגוד בי?אני סתם פרנואיד וקצת קנאי... אבל אני שואל,איזו אהבה זו הולכת להיות?,גם הוא אוטטו יתגייס ואז בכלל אין על מה לדבר... אני לא יודע מה לעשות אנשים...הלב שלי קרוע,אני אוהב אותו כל כך,כל כך שאי אפשר לתאר-אבל אני מפחד...
שלום לכם,לא ידעתי איפה לשאול את השאלה הזו אז החלטתי לכתוב אותה בפורום הזה שמדבר גם על גאים וגם על צבא... אז ככה,זה הסיפור:אני בן 18 ויש לי חבר מהמם שהשבוע אנחנו נחגוג 3 חודשים ,אני סיימתי יב' לפני כמה חודשים(כן,זה דבר נהדר!)וחבר שלי בן 17 רק התחיל כיתה יב'. תאריך הגיוס המיועד שלי הוא חודש הבא-נובמבר ,הגיוס מסתבר מיועד לקרבי,למרות שיש לי פווווווווווול קשרים ואני יכול שלא לתת לאף אחד לגייס אותי לאף מקום שאני לא רוצה... אל תבינו אותי לא נכון,לא מפריע לי המקלחות ולא שום דבר דומה,כל חיי חייתי בין גברים סטרייטים ,ראיתי הכל ועשיתי הכל. מה שמפריע לי זה המרחק שהולך להיות ביננו,במידה ואני אתגייס לקרבי ,הזמן שאני אוכל לראות אותו יהיה ממש ממש מועט...,פעם בחודש ליתר דיוקאני אודה גם לא מי יודע מתראים וממשים אהבה,כלומר מתראים,אבל שנינו בארון ולפעמים הוא נורא עסוק(לעיתים תכופות ביותר)הוא בכיתת מצטיינים והוא עובד,ואין לי בעיה עם זה כי גם אני הייתי ביב' וגם אני הייתי בכיתת מחוננים וגם אני יודע מה זה לוח לימודים עמוס...אבל גם ככה אנחנו בפגישות שלנו מתחת לממוצע מאשר זוג רגיל אם רואים אחד את השני כל כיום או כל יומיים בשבוע זה לאיזה שעה -חצי שעה... תתפלאו אבל אפילו אחרי שלושת החודשים האלו לא יצא לנו ללכת עד הסוף מבחינה מינית... אמנם הקשר הזה בנוי על אהבה ועל הרבה ויתור,אבל אני פוחד שיותר מדי מרחק יכול לפוצץ אותו... אני פוחד שיתחילו בגידות מהצד שלי או מהצד שלו בגלל שאני אהיה עייף מן הסתם אחרי שבוע שפותחים לי התחת באמונים ואני קצת עייף בשבילו,והוא יהיה עייף בשבילי מרוב לימודים-אז איזו אהבה זו הולכת להיות? מה אתם אומרים?,לאפשר לו לבגוד בי?אני סתם פרנואיד וקצת קנאי... אבל אני שואל,איזו אהבה זו הולכת להיות?,גם הוא אוטטו יתגייס ואז בכלל אין על מה לדבר... אני לא יודע מה לעשות אנשים...הלב שלי קרוע,אני אוהב אותו כל כך,כל כך שאי אפשר לתאר-אבל אני מפחד...