מה עושים?רגע לפני

[אורנייה]

מה עושים?רגע לפני

שלום קצת קשה אבל כנראה שאין ברירה אני ממש מרגישה את הסוף אני נשואה 4שנים + תינוקת בת שנה לצערי הבעיה לא צצה אתמול אבל בתמימותי חשבתי שהדברים ישתנו או שאני יצלח לשנות... אני בסה"כ זקוקה לשותף ,למישהו שיקח חלק במטלות הבית ,אני עובדת במשרה מאוד תובענית (אין לי הרבה ברירה ) ובנוסף יש ילדה שצריכה את התשומת לב שמגיעה לה ככה שזמן פנוי כמעט אין לי (טוב לפעמים קצת אינטרנט) על בעלי אני לא יכולה לסמוך בכלום במטלות הבית (הכל נופל עליי) אני מרגישה שאני מתמוטטת לפעמים ,ביקשתי עזרה ממנו ,דיברתי,הסברתי,אבל כלום תמיד הוא עסוק ,אין לא זמן ,וכו' (אבל ל90 דקות כדורגל יש תמיד זמן...) מעבר להתחמקות הקבועה הוא עוד מתעצבן שאני בכלל פונה אליו יעוץ לא בא בחשבון מבחינתו ואני מרגישה חסרת אונים בעצם ,כשאני קוראת את הכתוב אני מבינה שאין לי ברירה לצערי,חבל רק שלילדה שלי לא אוכל לעניק בית חם כמו שהיה לי...

 

[לונה כחולה]

אורנייה יקרתי,

זה לא הזמן לרחמים אלא לחיזוקים. חשבי מה את רוצה להשיג ממערכת הנישואים בה את נמצאת, וצאי לדרך. אולי הוא לא רוצה יעוץ, אבל את יכולה בעצמך ללכת לפגישה אחת שתיים ולקבל כלים כיצד להתמודד איתו. בלעדיו. מה שלא עניין של חיים או מוות השאירי בבית שירקב. בסופו של דבר הוא ישים לב לזה ואולי (אני מקווה) יצלצל לו הפעמון. אם ישלך קשר טוב עם חבר שלו, או חברים משותפים, אחים אחיות, נסי להגיע אליו דרכם בכך שתחשפי קצת ממה שמפריע לך. דבר שניים, לא את כל השק לשפוך. עניין הכדורגל מוכר לי לצערי

, גם אני עברתי את זה, אבל למזלי בעלי היה עוזר לי ממש המון בבית.

 

[seeyou]

ממש מרגישה את הסוף ?../images/Emo101.gif

An obstacle is something you see when you take your eyes off the goal. כאשר את כותבת:"כשאני קוראת את הכתוב אני מבינה שאין לי ברירה לצערי" למה את מתכוונת? גרושים? חייט טוב מודד 10 פעמים וגוזר רק פעם אחת! שנה טובה יוסי נ.ב ...ביקשתי עזרה ממנו ,דיברתי ,הסברתי... זה מוכר לי מאוד.... הרגלים ישנים לא משתנים מהר... צריך לדעת איך ומתי לפתוח את הפה.......הטון עושה את המנגינה! ממליץ לך על הספר "מרשמים לאושר"...

 

[Tום]

בהתחלה כשקראתי ...

את ההודעה שלך, רציתי לשאול "נו, ומה עם אהבה"... ואז נזכרתי שהסכֶמה אומרת, שאחרי ארבע שנים לנישואין, קוראים לאהבה - שותפות. ואם אין שותפות, אז כנראה אין גם אהבה. אני לא יכול להיות אופטימי ולומר לך שהוא ישתנה, אולי באחוזים בודדים, ואולי לזמן קצר, אבל מה לעשות. אנשים לא משתנים. בטח לא בגיל כזה. ובטח לא כשהם לא רוצים. תנסי לגמול אותו מעישון, נראה אותך... אז תחליטי אם את מוכנה לוותר על 90 אחוז ואולי הוא יתקדם אלייך בעשר. ותזכרי טוב, שלבד, יהיה לא יותר קל... אבל אז, אולי אני אבוא לעזור... תום.