מה עושים עם צרחות?

רוני75

New member
מה עושים עם צרחות?

שמתי לב שהילד שלי צורח המון מין צווחות שוברות שמשות כאלו וזה מגיע בכל מיני סיטואציות- שמחה, עצב, כעס בלי שום סיבה מיוחדת. הוא יכול סתם ללכת ופתאום לצרוח. להיות במקלחת ופתאום לצרוח. הוא מדבר מעולה כך שה לא בעיה של הבעה. הוא בן שנתיים ו9 אם זה משנה.. אני מנסה להסביר לו שזה לא נעים ושום דבר לא עוזר. זה מוכר? יש עצות?
 
אוי כמה שזה מוכר...

ולא, לא מצאתי שום פתרון (שלנו בן שנתיים וחצי). אני מקווה שתקבלי כאן עצות מועילות שאוכל ליישם גם כן. ובינתיים
שתדעי שאת לא לבד בסירה הזו
 

memko

New member
מוכר מוכר...לא יודעת אם זה שלב או שהם לומדים

את זה בגן אבל גם עומר לפעמים סתם צורח ואז צוחק. מתכוננת בשימחה לשנה הבאה?
 

רוני75

New member
אתמול בגינה

הוא צרח מלא.. כל צעקה כזו כולם אבל באמת כולם מסתובבים אליו חושבים שמינימום הוא נפל מהמגלשה הכי גבוהה..... הוא תמיד צרח אבל אני מרגישה כיאלו שבגיוס שלו הוא עוד ימשיך לצרוח בקצב הזה..
ולממקו- האמת שדברים אצלינו נראים עכשיו ממש ממש בסדר אחרי השיחה שהייתה לנו עם המנהלת גן, דברים ממש השתפרו וכולם מאוד מרוצים עד הפעם הבאה אני מניחה..
 

inbal53s

New member
אני אישית

מנסה להתעלם ולקוות שזה יכחד מאליו. מנסה לעבור לחדר השני או להתרחק ככל הניתן.. ובאמת באמת משתדלת לא להגיב על זה. לפעמים יציע משהו לעשות מתוך תקווה..... אחרי כמה רגעים שהילה רואה שאין תגובה, היא משתעממת ומפסיקה.
 

ניקולי

New member
גם אצלינו זה קורה

אבל רק בזמן כעס או בכי. והדבר שעוצר את הצעקות האיומות האלו זה מה שאני אומרת לה : "כשאת צועקת וצורחת אני לא מבינה שום דבר." "כשתחליטי שאת רוצה לאמר לי משהו תאמרי זאת בנחת כדי שאוכל להבין אותך ולנסות לרצות את רצונך". היא ממשיכה עוד קצת, אני ממשיכה לאמר לה שוב : "את ממשיכה לצעוק ? תמשיכי ושוב אני לא אוכל להקשיב ולהבין אותך". כמובן שאני אומרת לה בנחת ולא מחזירה לה צעקות היא נרגעת ואומרת את מה שהיא רוצה לאמר בנועם.
 
למעלה