מה עושים עם חרמות BDS?

[עופר ברנשטיין]

מה עושים עם חרמות BDS?

http://www.theglobeandmail.com/news...-join-boycott-against-israel/article20146691/
לא מפתיע אותי המוסד הנדון, אבל כן מבייש אותי שנרשמה הצלחה ראשונה ל BDS באוניב' קנדית.
באחד הכנסים שבהם השתתפתי הקיץ, של האגודה ללימודי ישראל (בקמפוס שדה-בוקר של אוניב' בן-גוריון) היה פאנל שלם על BDS והתמודדות עם התנועה והרעיון שמאחוריה.
ניתנו שם המון רעיונות וטיעונים טובים לגבי למה זה רעיון רע ולמה כל אקדמאי ישראלי בעבר או בהווה צריך לפעול נגד זה בלי קשר לדעותיו הפוליטיות ביחס לישראל.
אני לא צופה בעיות מסוג זה באוניב' קלגרי בעתיד הנראה לעין וזה למרות האחוז הגבוהה של סטודנטים ממוצא איראני בתוכניות ההנדסה השונות. רובם ממש לא אנטי-ישראלים...
אבל זה גורם לי לתהות האם נתקלם ב BDS במוסד בו אתם לומדים?

 

[Philip Jr]

אני מבין שלא שמעת על זה?

http://www.huffingtonpost.com/2014/08/07/steven-salaita-university-of-illinois-fired_n_5658806.html
&nbsp
http://www.chicagotribune.com/news/...s-professor-israel-20140813-story.html#page=1
&nbsp
http://www.thenation.com/article/181406/why-unhiring-steven-salaita-threat-academic-freedom
&nbsp
http://socialistworker.org/2014/08/26/uiucs-bankrupt-case-against-salaita

 

[פ ו א ס ו ן1]

מה שאני מבינה מכול הסיפור

שיש הבדל בין היותך סטודנט לבין היותך מרצה.
וישנה אימרה שאני דוגלת בה תמיד- "אל תהיה צודק תהיה חכם"
וככול שאתה עולה בסולם הדרגות שלך רצוי לברור את המילים שלך במיוחד במדינה כמו ארה"ב ולהיות פולטקלי קורט.
יתרה מכך, מה שמשחק תמיד אבל תמיד תפקיד זה כמה מענקים יש לך כמה כספים אתה תביא לאוניברסיטה ומה המרחב הגאו פוליטי שאתה נכנס אליו.
וזה לא בהכרח משהו אתה תדע.
אוי כמה שכואב לי הראש

 

[Philip Jr]

סטיבן לא חכם, ולא צודק

ועכשיו הוא גם לא מועסק. מסכים איתך.

 

[ayulli]

אולי לא מועסק

אבל הסיפור שלו היא דרך נפלאה לראות איך העולם האקדמי יכול מאוד ״לחשוב מהקרביים״ במקום מהראש. ביליתי עשרות שעות בשבועות האחרונים בלדבר עם תומכי החרם על אילינוי, לשאול למה לדעתם זה צעד נכון, מה בדיוק הם מתכננים לעשות, ומה יקרה אם החרם לא יצליח. התוצאות מדכאות - לא במובן של אם אני חושבת שביטול המינוי היה מוצדק או לא, אלא במובן של איך ולמה אנשים נרתמים לפעולה קולקטיבית, ועם כמה חשיבה או תכנון מוקדם.

 

[Philip Jr]

אני קצת מתקשה להבין מה את אומרת

ואני גם רוצה להזכיר במעמד הזה משהו - גם אם זה נחשב רק formality, מינוי לא מאושר וגמור עד שהוא עובר את ה - Board of Trustees. לכן בעיניי (ולטעמי עובדתית) לא היה פה "ביטול מינוי" ובטח שלא פיטורים כמו שכתבו בכל מיני מקומות, אלא אי-אישור מינוי מלכתחילה. אמנם יחסית מאוחר בתהליך, יש שיאמרו מאוחר מדי, ובכל זאת.. וזה פרט חשוב.
&nbsp
לגבי שאר דברייך, מודה שלא ממש הבנתי..

 

[עופר ברנשטיין]

המשפט האחרון שלך - זו בדיוק הנקודה שחורה לי.

איך אנשים נרתמים לפעולה קולקטיבית שמבוססת על היגיון תיאורטי בוואקום תיאורטי במקום על היגיון בריא שלוקח בחשבון מציאות מקצועית, פוליטית וחוקית - זו בדיוק השאלה שאני שואל את עצמי.
ופה נכנסות תהיותי לגבי החשיבה של מי שמארגן את החרמות האלו וכמה תכנון יש או אין לזה זה תוצר לוואי של תהליך החשיבה לטעמי.
הרי מי שיעצור רגע לחשוב על כך יבין שלהחרים את האקדמאים הישראלים זה בדיוק הדבר האחרון שתומכי מדיניות פיוס ירצו לעשות. האקדמיה הישראלית היא אחד המקומות היחידים שלמרות כל המלחמות והריבים מקיימת דיאלוג מקצועי, רציני, משמעותי ומתמשך עם פלשתינאים, צפון אפריקאים, איראנים ואחרים.
וזה עוד מבלי לדבר על תקציבי מחקר, על מצויינות מחקרית (בתחומים מסויימים לא לעבוד עם חוקרים ישראלים או מוסדות ישראלים זה כמעט גזר דין מוות לגורם הנדון).
&nbsp
וספציפית במקרה של ריירסון...
מיורק הייתי מצפה לכאלו דברים. נכון שיורק וריירסון באותה סירה מבחינה אדמיניסטרטיבית כבר זמן מה. אבל לא צפיתי שזה יתבטא באופן שכזה. וריירסון הם לא בדיוק מקום שהפרסום הזה מועיל או יועיל לו. לא למוסד ולא לסטודנטים.
&nbsp

 

[ayulli]

אז בוא נפתור את זה

אני שוב אצלכם לכמה ימים החל מיום רביעי. קפה ושיחת BDS?

 

[ayulli]

אני אישית (מסתבר) דחפתי כמה אנשים אל זרועות ה-BDS

כשסירבתי לכל מיני תביעות להצהרות נאמנות כאלו ואחרות (״תגידי שישראל זה רע או ש...!״). למעשה, אני מקווה לאסוף כמה אנשים שמעוניינים בדיון רציני מהתחום, וליזום גליון מיוחד של כתב עת בפילוסופיה מעשית או פילוסופיה פוליטית שיסתכל סוף סוף על הסיפור הזה (ועל הנושא של חרמות אקדמיים) באופן רציני.

 

[אור302]

האם מוכרים לך חרמות אקדמים נוספים או חרמות בכלל?

 

[עופר ברנשטיין]

חפשי באתר של AIS מי ישב בפאנל שלהם על BDS השנה. היו שם כמה

קולות מעניינים מתחומי הפילוסופיה והמחשבה המדינית. צר לי אבל אף שם קונקרטי לא עולה לי לראש כרגע. זה מצחיק כי את חלקם אני מכיר כבר שנים...

 

[אור302]

אחת הבעיות פה היא שלא ניתן להגיב בחרם חלופי

הרי סטודנטים ישראלים לא יכולים להוביל תנועת חרם נגד רוסיה או מרוקו או מצריים. לא משום שאין שם מה או את מי להחרים, נניח שיש ונניח שזה ישנה להם, אלא כי זה רק מייצר אויבים וזה רק חרם כדי להראות שיש אפשרויות אחרות. לא ממש עובד. אבל אם זה כן היה קורה, אם היו עוד חמישה מסעות חרם באותו מוסד, זה אולי היה מראה כמה כל העניין מגוחך. וכך ישראלים מוצאים עצמם בעמדה שעליהם ממש להתמודד עם הטיעונים בעד החרם במקום להראות את הצביעות שכרוכה בו.

 

[עופר ברנשטיין]

בדיוק ההפך - הדרך להתמודד עם החרם היא להראות את הצביעות שלו

ואת הטמטום שלו ואת היותו מיותר ופועל כנגד המטרה שהם מנסים להשיג.
ויותר מכך, איך העקרונות של 'חרם אקדמי' פועלים למעשה כנגד העקרונות הפילוסופיים של התנגדות פאסיבית שממנה התנועה (לכאורה) צמחה.

 

[אור302]

בדיוק! וכיצד נראה את הצביעות?

בכך שנראה שמי שתומך בחרם על ישראל אינו תומך בחרם על מרוקו או מצריים או רוסיה או סין או יפן ולרשימה הזו אין סוף. אבל לשם כך צריך להציע מסע חרם כנגד המדינות האלה. אם שגריר ישראל יעשה זאת, הוא מערער את יחסי המדינה שלו עם מדינות אלה. ואין מי שירים את הכפפה וזה גם קצת לא הוגן להציע חרם כזה. מה שאתה מציע הוא דיון מתוחכם. אתה באמת חושב שמי שתומך בחרם מסוגל לנהל דיון כזה? אם כן, סביר שמראש לא היה תומך בחרם.
זה קצת מזכיר את הבדיחה הנושנה:
דיקן האוניברסיטה הרוסית החליט לגרש את כל היהודים מהמוסד כי כמה מהם נתפסו בהעתקה. אמרו לו: אבל כולם מעתיקים. והוא ענה: שקט! עכשיו אנחנו מדברים על יהודים.
&nbsp
או כפי שכתב סארטר ב"הרהורים על השאלה היהודית": כאשר צרפתי נוצרי נתפס בגנבה אומרים שהוא גונב כי הוא פושע. כאשר צרפתי יהודי נתפס בגנבה אומרים שהוא גונב כי הוא יהודי.

 

[Gidi Shemer]

המשפט של סארטר כל כך נכון וכל כך עצוב

לא צריך להסביר מדוע הוא נכון.

מדוע הוא עצוב? כי היום כל כך הרבה יהודים משתמשים באותו משפט עם שינוי שם הנשוא (ראה לדוגמא את מקרה המוסלמי שהתחתן עם היהודיה אבל "ברור לחלוטין שבסוף הוא ירדה בה כי ככה זה אצל המוסלמים")

 

[Commander Bauer]

אבל זה נכון בשני המקרים.. אז למה עצוב?

האמת לא יכולה להיות "עצובה".. היא אובייקטיבית, וזה לא דעה של כמה אנשים ש "הוא ירדה בה" - זה יקרה, רק עניין של זמן והיא לאט אבל בטוח תהיה השפחה הפרטית שלו.

 

[Gidi Shemer]

זה מה שעצוב.. שאנשים כמוך אימצו את הקוד אותו סארטר מתאר

 

[FPNH]

גם המשפט של דיקן האוניברסיטה הרוסית הוא עצוב ונכון

כי היום כל כך הרבה יהודים משתמשים באותו משפט עם שינוי שם הנשוא (לדוגמה: מדינות אחרות זה לא העניין כרגע/לא קשור/לא מצדיק/לא רלוונטי..., אנחנו מדברים על ישראל).

 

[Gidi Shemer]

יהודים וגם לא יהודים. מסכים, וגם בכיוון ההפוך.

 

[אור302]

האין זה "כך אצל המוסלמים"?

לא בהכרח בזוגות של מוסלמים אבל דומני שהיו המון סיפורים על מצבים שבהם האישה היהודיה מצאה עצמה כלואה ומוכה בכפר ערבי והיה צריך לחלץ אותה. אני לא מכיר את הסטטיסטיקות, אם יש כאלה, ולכל צד יש אינטרס להציג את הנתונים שלו, אבל אם אכן אלה הם פני הדברים בשטח לא מדובר בהכללות חסרות ביסוס אלא בהכללות בעלות ביסוס. גם את הכיוון הזה צריך לבדוק (ולא שאני חושש בארגון המתריע מפני הנישואין בדאגה כנה לשלומה של המתחתנת אבל זה לא אומר שהנתונים שלהם אינם נכונים).