מה עושים עם דיכאון
- פותח הנושא dakdak
- פורסם בתאריך
מה עושים עם דיכאון
לאחרונה (אין לי מושג איך לא שמתי לי לזה קודם) הבנתי שיש לי מאפיינים של דכאוני.לא יודע עד כמה זה חמור.המאפיינים הם תקופות של ימים או שבועות שבהן אני מאבד עניין כמעט בהכל,הכל חסר משמעות ואני שוקע לתוך מרה שחורה בלי יכולת לצאת.קשה לישון ואני עושה הכל כדי לא להיות עם עצמי סתם לבד.אני מרגיש נורא לבד.חסר יכולת להתמודד,כל הזמן רוצה לברוח מהכל. אני מתפקד ביומיום,עובד,גר עם בת זוג,נפגש עם אנשים אבל כל הזמן מרגיש מין ריקנות מוזרה ואת שאר הדברים שכתבתי למעלה.קשה לי להחליט לקחת תרופות למרות שאני יודע שכנראה זה יעשה לי רק טוב והיום כבר אין כמעט תופעות לוואי.אם מישהו יכול להפנות אותי למאמרים או עבר את מה שאני עובד ויכול לתת עיצות זה יעזור מאד.זה נמשך כבר יותר משנה ושמתי לב לזה רק לאחרונה כשהמצב החמיר ואני לא יודע מה יהיה איתי.
לאחרונה (אין לי מושג איך לא שמתי לי לזה קודם) הבנתי שיש לי מאפיינים של דכאוני.לא יודע עד כמה זה חמור.המאפיינים הם תקופות של ימים או שבועות שבהן אני מאבד עניין כמעט בהכל,הכל חסר משמעות ואני שוקע לתוך מרה שחורה בלי יכולת לצאת.קשה לישון ואני עושה הכל כדי לא להיות עם עצמי סתם לבד.אני מרגיש נורא לבד.חסר יכולת להתמודד,כל הזמן רוצה לברוח מהכל. אני מתפקד ביומיום,עובד,גר עם בת זוג,נפגש עם אנשים אבל כל הזמן מרגיש מין ריקנות מוזרה ואת שאר הדברים שכתבתי למעלה.קשה לי להחליט לקחת תרופות למרות שאני יודע שכנראה זה יעשה לי רק טוב והיום כבר אין כמעט תופעות לוואי.אם מישהו יכול להפנות אותי למאמרים או עבר את מה שאני עובד ויכול לתת עיצות זה יעזור מאד.זה נמשך כבר יותר משנה ושמתי לב לזה רק לאחרונה כשהמצב החמיר ואני לא יודע מה יהיה איתי.
dakdak,איכות חייך הנוכחיים עם
מסות הדיכאון שאתה חווה ימים, לעיתים אף שבועות, לא שווה את ההתנזרות הלא מובנת מטיפול תרופתי, היכול להקל עלייך,ולהעניק לך איכות חיים חיובית ומהנה..כיוון שאתה גם יודע שאין כמעט תופעות לוואי, לא ברור לי למה אתה מחכה..עזוב את החוויות החיוביות/שליליות של אחרים ,והתמקד רק בעצמך. גם העיסוק הקוגנטיבי,וחיפוש ההסברים במאמרים למיניהם, ויש מאות ויותר מזה,לא יושיע..גש לפסיכיאטר, ובקש טיפול תרופתי.תמיד תוכל להעזר גם בפסיכוטראפיה אינדיוידואלית, או קבוצתית..אבל,קודם כל, טפל בסימפטומים של הדיכאון דרך התרופות, וכשיוקל לך, אם רצונך בכך, טפל בסבות באמצעות פסיכוטראפיה.
מסות הדיכאון שאתה חווה ימים, לעיתים אף שבועות, לא שווה את ההתנזרות הלא מובנת מטיפול תרופתי, היכול להקל עלייך,ולהעניק לך איכות חיים חיובית ומהנה..כיוון שאתה גם יודע שאין כמעט תופעות לוואי, לא ברור לי למה אתה מחכה..עזוב את החוויות החיוביות/שליליות של אחרים ,והתמקד רק בעצמך. גם העיסוק הקוגנטיבי,וחיפוש ההסברים במאמרים למיניהם, ויש מאות ויותר מזה,לא יושיע..גש לפסיכיאטר, ובקש טיפול תרופתי.תמיד תוכל להעזר גם בפסיכוטראפיה אינדיוידואלית, או קבוצתית..אבל,קודם כל, טפל בסימפטומים של הדיכאון דרך התרופות, וכשיוקל לך, אם רצונך בכך, טפל בסבות באמצעות פסיכוטראפיה.
תשובה לdakdak
תישמע אני עברתי את מה שאתה מתאר תקופה ארוכה עד שקיבלתי את הבום הגדול וזה היה קשה 17 יום לא אכלתי פחדתי מכל דבר ודיכאון עמוק אני לא בן אדם דיכאוני בכל מיקרא לקחתי כדורים (קלונקס ) ובנוסף הלכתי לאומופתית כדי לרפות את זה יותר לעומק אני יכול לאמליץ לך אליה ואין לך מה לידאוג ארבה עוברים את זה גם אנשים שאתה מכיר אבל זה לא דבר שמדברים אליו
תישמע אני עברתי את מה שאתה מתאר תקופה ארוכה עד שקיבלתי את הבום הגדול וזה היה קשה 17 יום לא אכלתי פחדתי מכל דבר ודיכאון עמוק אני לא בן אדם דיכאוני בכל מיקרא לקחתי כדורים (קלונקס ) ובנוסף הלכתי לאומופתית כדי לרפות את זה יותר לעומק אני יכול לאמליץ לך אליה ואין לך מה לידאוג ארבה עוברים את זה גם אנשים שאתה מכיר אבל זה לא דבר שמדברים אליו
אגב קלונקס...
גם אני עברתי משבר דכאוני חמור מאוד לפניי כ5 חודשים ולקחתי גם קלונקס זה כדורים נגד כפיון (רעד) ומנסיון הם לא עד כדי כך עוזרים לפחות לא למצבי רוח אלה יותר להתקפי חרדה ורעידות (תיקים) וגם זה לא תמיד.. לקחתי גם פקסט (סוג של פרוזק) משהו בסט.... אבל אי אפשר להסתמך על כדורים כדי לצאת מזה... אפשר להעזר במקרים מסויימים ולפעמים אפילו רצוי... אבל הפתרון נמצא בכל אחד מאיתנו וצריכים למצוא אותו אפילו שקשה.
גם אני עברתי משבר דכאוני חמור מאוד לפניי כ5 חודשים ולקחתי גם קלונקס זה כדורים נגד כפיון (רעד) ומנסיון הם לא עד כדי כך עוזרים לפחות לא למצבי רוח אלה יותר להתקפי חרדה ורעידות (תיקים) וגם זה לא תמיד.. לקחתי גם פקסט (סוג של פרוזק) משהו בסט.... אבל אי אפשר להסתמך על כדורים כדי לצאת מזה... אפשר להעזר במקרים מסויימים ולפעמים אפילו רצוי... אבל הפתרון נמצא בכל אחד מאיתנו וצריכים למצוא אותו אפילו שקשה.
לך תחטוף מכות
אל תקשיב לזה שאמר לך להתרכז רק בעצמך. זה קורה להרבה אנשים וזה לא נחמת טיפשים, אלא חצי נחמה לפגוש ולדעת מה אנשים עם אותה בעיה מרגישים ועושים. את החצי השני תשלים בעצמך. תראה, אני לא זוכר לאיזה אתר נכנסתי, פשוט תקתקתי depressed ב-YAHOO וקיבלתי איזה 12352349523485 hits. ניגשתי לאחד מהראשונים ושם כתבה בחורה את הסיפור שלה (ועל מחשבות ההתאבדות שלה). אבל זה לא היה סיפור שמראה רק כמה היה לה רע. זאת בחורה שלא רצתה ללכת בדרך של התרופות, וכל מה שהיא אומרת לעשות כדי לא להתקע במרה השחורה הזו, זה פשוט לעשות. כל דבר. קום ותשרוט את האוטו של השכן. לך תפסיד 10000 בבורסה (או בקזינו), תתחיל מדברים שקצת יפחידו וירגשו אותך ושאף פעם לא עשית, ותמשיך בכל דבר שהוא. כנראה שרוב הזמן לא תהנה, ועדיין תרגיש בדכאון, אך ככה תוכל להמשיך לחיות בלי לשקוע בביצה (ולא לעשות כלום), ומדי פעם אולי גם תהנה מהדברים שכן תצליח לעשות. אני מנסה את השיטה שבועיים (אומנם אני לא עושה דברים דרסטים -אני די חנון והדברים שמרגשים ומפחידים אותי הם די פעוטים) והיא שינתה אצלי הרבה,
אל תקשיב לזה שאמר לך להתרכז רק בעצמך. זה קורה להרבה אנשים וזה לא נחמת טיפשים, אלא חצי נחמה לפגוש ולדעת מה אנשים עם אותה בעיה מרגישים ועושים. את החצי השני תשלים בעצמך. תראה, אני לא זוכר לאיזה אתר נכנסתי, פשוט תקתקתי depressed ב-YAHOO וקיבלתי איזה 12352349523485 hits. ניגשתי לאחד מהראשונים ושם כתבה בחורה את הסיפור שלה (ועל מחשבות ההתאבדות שלה). אבל זה לא היה סיפור שמראה רק כמה היה לה רע. זאת בחורה שלא רצתה ללכת בדרך של התרופות, וכל מה שהיא אומרת לעשות כדי לא להתקע במרה השחורה הזו, זה פשוט לעשות. כל דבר. קום ותשרוט את האוטו של השכן. לך תפסיד 10000 בבורסה (או בקזינו), תתחיל מדברים שקצת יפחידו וירגשו אותך ושאף פעם לא עשית, ותמשיך בכל דבר שהוא. כנראה שרוב הזמן לא תהנה, ועדיין תרגיש בדכאון, אך ככה תוכל להמשיך לחיות בלי לשקוע בביצה (ולא לעשות כלום), ומדי פעם אולי גם תהנה מהדברים שכן תצליח לעשות. אני מנסה את השיטה שבועיים (אומנם אני לא עושה דברים דרסטים -אני די חנון והדברים שמרגשים ומפחידים אותי הם די פעוטים) והיא שינתה אצלי הרבה,
איה הגינגית
New member
בורות מצליחה להביא לי ת´סעיף מעת
לעת. דיכאון הוא אל איזה מצב של שיעמום או חולשה מנטלית קלה, כמו כזאת המלווה אותך כשהחברה שלך זורקת אותך או בגלל שאתה בודד מעט ומרגיש בדאון. דיכאון הוא לרב בלתי נשלט, לא נובע ממקור חיצוני - קרי, בעיה בחייך, לא יכול להעלם רק אם תשרוט כמה מכוניות. יכול להיות שמדובר בבעיה של איזונים כימיים, אי אפשר באמת למדוד רמות של סרוטונין במח (אפשר ?) ועל כן, לצנוח ממטוס או להתמודד לראשות הממשלה, לא באמת משנה משהו. האמן לי, ניסיתי. (לפחות חלק מן האפשרויות). וזה מסוכן להמשיך לנסות, סתם כך, כי לעיתים הניסיונות רק מעמיקים את הייאוש, במיוחד כשאתה מתרסק לאחריהם. וזה גם מסוכן, כי יש דיכאונות שהופכים אותך לאובדני, ואתה יכול להחליט ביום בהיר אחד שאתה צונח מהחלון, במקום ממטוס. אני לא נוטרת טינה לאנשים רק כי הם מעלים הצעות ייעול. בהחלט לגיטימי. אבל אני מתנגדת באופן כללי להתייחסות לדיכאון (ע"ע "המחלה) כאל משהו זניח, שלא צריך לייחס לו משמעות רפואית, שאפשר להעביר אותו, אם מתאמצים ממש חזק. זה אפקט כזה שגם קולטים מהסביבה - "נו, תתאמץ קצת לשתף פעולה עם האנושות, תהיה אופטימי, תחזור כבר לחייך". כאילו שזה בשליטה.
לעת. דיכאון הוא אל איזה מצב של שיעמום או חולשה מנטלית קלה, כמו כזאת המלווה אותך כשהחברה שלך זורקת אותך או בגלל שאתה בודד מעט ומרגיש בדאון. דיכאון הוא לרב בלתי נשלט, לא נובע ממקור חיצוני - קרי, בעיה בחייך, לא יכול להעלם רק אם תשרוט כמה מכוניות. יכול להיות שמדובר בבעיה של איזונים כימיים, אי אפשר באמת למדוד רמות של סרוטונין במח (אפשר ?) ועל כן, לצנוח ממטוס או להתמודד לראשות הממשלה, לא באמת משנה משהו. האמן לי, ניסיתי. (לפחות חלק מן האפשרויות). וזה מסוכן להמשיך לנסות, סתם כך, כי לעיתים הניסיונות רק מעמיקים את הייאוש, במיוחד כשאתה מתרסק לאחריהם. וזה גם מסוכן, כי יש דיכאונות שהופכים אותך לאובדני, ואתה יכול להחליט ביום בהיר אחד שאתה צונח מהחלון, במקום ממטוס. אני לא נוטרת טינה לאנשים רק כי הם מעלים הצעות ייעול. בהחלט לגיטימי. אבל אני מתנגדת באופן כללי להתייחסות לדיכאון (ע"ע "המחלה) כאל משהו זניח, שלא צריך לייחס לו משמעות רפואית, שאפשר להעביר אותו, אם מתאמצים ממש חזק. זה אפקט כזה שגם קולטים מהסביבה - "נו, תתאמץ קצת לשתף פעולה עם האנושות, תהיה אופטימי, תחזור כבר לחייך". כאילו שזה בשליטה.
בורות או ניסיון?!
מחשבות אובדניות היו לי. פשוט לא רשמתי את מפאת, טוב לא רציתי לרשום יותר מדי על עצמי בפורום. זה נע בין פעם ביומיים לבין פעם בחודשיים. לכן אם אני מדבר מניסיון, לא יכול שאני מדבר מבורות (חיתוך של השניים הוא קבוצה ריקה, לדעתי). הבחור שכתבתי את זה עבורו יכול לנסות ולמצוא אם המצב שלו דומה לשלי, ועל סמך זה להחליט אם לקבל את דברי. אגב, מה שרשמתי היה בכוונה שהבחור ינסה למצוא את האתר הזה שדיברתי עליו. לבחורה שכתבה את המסמך אכן יש נטיות אובדניות : היא פותחת במשפט "Have you considered suicide?". (זה יכול לעזור בחיפוש האתר, אם את או אתה מעוניינים). לגבי התייחסות הסביבה, לא סיפרתי לאף אחד על מצבי חוץ מלחברי הטוב ביותר. אני די מנסה להסתיר את הדיכאונות שלי, ורוב הזמן אני מצליח. אז תגובות מהסביבה כמו שרשמת אני לא מקבל , אבל חשבתי דברים דומים בעצמי - שתף פעולה ותהיה אדם טוב לסביבה. חרא. עכשיו מה שעושה לי טוב כשאני בדיכאון זה לעשות רק מה שבא לי ולא מה שאני מרגיש שאני חייב. מזל שלי שאני לא מרגיש ככה כל הזמן, ואני יכול גם לעבוד ולהרויח כסף.
מחשבות אובדניות היו לי. פשוט לא רשמתי את מפאת, טוב לא רציתי לרשום יותר מדי על עצמי בפורום. זה נע בין פעם ביומיים לבין פעם בחודשיים. לכן אם אני מדבר מניסיון, לא יכול שאני מדבר מבורות (חיתוך של השניים הוא קבוצה ריקה, לדעתי). הבחור שכתבתי את זה עבורו יכול לנסות ולמצוא אם המצב שלו דומה לשלי, ועל סמך זה להחליט אם לקבל את דברי. אגב, מה שרשמתי היה בכוונה שהבחור ינסה למצוא את האתר הזה שדיברתי עליו. לבחורה שכתבה את המסמך אכן יש נטיות אובדניות : היא פותחת במשפט "Have you considered suicide?". (זה יכול לעזור בחיפוש האתר, אם את או אתה מעוניינים). לגבי התייחסות הסביבה, לא סיפרתי לאף אחד על מצבי חוץ מלחברי הטוב ביותר. אני די מנסה להסתיר את הדיכאונות שלי, ורוב הזמן אני מצליח. אז תגובות מהסביבה כמו שרשמת אני לא מקבל , אבל חשבתי דברים דומים בעצמי - שתף פעולה ותהיה אדם טוב לסביבה. חרא. עכשיו מה שעושה לי טוב כשאני בדיכאון זה לעשות רק מה שבא לי ולא מה שאני מרגיש שאני חייב. מזל שלי שאני לא מרגיש ככה כל הזמן, ואני יכול גם לעבוד ולהרויח כסף.
איה הגינגית
New member
צר לי על הנימה המתנשאת,
לפעמים אני חושבת שיש לי מונופול על הדיכאון.. גם אני ניסיתי לעשות דברים לא שיגרתיים כדי לצאת מזה, החל מלטייל דרך מכוניות נוסעות וכלה בלנשק עוברי/ות אורח. זה לא באמת עוזר, ולטעמי זה רק מחריף את הייאוש, כי אתה לא מצליח להתגבר על הדיכאון, לא משנה מה אתה עושה, לא משנה כמה מאמצים אתה משקיע.
לפעמים אני חושבת שיש לי מונופול על הדיכאון.. גם אני ניסיתי לעשות דברים לא שיגרתיים כדי לצאת מזה, החל מלטייל דרך מכוניות נוסעות וכלה בלנשק עוברי/ות אורח. זה לא באמת עוזר, ולטעמי זה רק מחריף את הייאוש, כי אתה לא מצליח להתגבר על הדיכאון, לא משנה מה אתה עושה, לא משנה כמה מאמצים אתה משקיע.
יורדת זמנית
New member
../images/Emo2.gifבדייוק!!!!!!
אם אני עושה דברים שאני חייבת לעשות, ישר אני מקבלת התקף דיכאון.
אם אני עושה דברים שאני חייבת לעשות, ישר אני מקבלת התקף דיכאון.
old and wise
New member
צודקת, "ריגושים" עושים לך טוב אבל..
זה לא נשאר, ואז אתה צריך לעשות משהו יותר מסוכן ויותר ויותר.. ואז אתה מוצא את עצמך בבית חולים, אני גם במצבך, אין לי מושג מה כן טוב, אבל זה לא.. לא לאורך זמן בכל אופן
זה לא נשאר, ואז אתה צריך לעשות משהו יותר מסוכן ויותר ויותר.. ואז אתה מוצא את עצמך בבית חולים, אני גם במצבך, אין לי מושג מה כן טוב, אבל זה לא.. לא לאורך זמן בכל אופן
יורדת זמנית
New member
../images/Emo5.gifיש בזה משהו.
אני מנסה גם להעסיק את עצמי, ובאיזהשהו מקום זה עובד, אבל עדיין, מפחדת מההתקפות האלה, של דיכאון, הן נוראיות! היום בטעות חתכתי אצבע, כשהכנתי ארוחת בוקר, ול5 דקות שטיפלתי בה, עבר לי הדיכאון. בכלל, כבר שמעתי איפהשהו שיש קשר בין חוסר מעש לדיכאון, אבל להעסיק את עצמך בתקווה שהדיכאון יעבור, לא עוזר. עובדה - ניסיתי!
אני מנסה גם להעסיק את עצמי, ובאיזהשהו מקום זה עובד, אבל עדיין, מפחדת מההתקפות האלה, של דיכאון, הן נוראיות! היום בטעות חתכתי אצבע, כשהכנתי ארוחת בוקר, ול5 דקות שטיפלתי בה, עבר לי הדיכאון. בכלל, כבר שמעתי איפהשהו שיש קשר בין חוסר מעש לדיכאון, אבל להעסיק את עצמך בתקווה שהדיכאון יעבור, לא עוזר. עובדה - ניסיתי!
איה הגינגית
New member
אם זה שירשור דיכאון,
אז אוסיף מרשמיי. לא חושבת שהיית חושב פעמיים אם היה מדובר בלחץ דם גבוה או בסוכרת. תרופות נוגדות דיכאון, באופן חד משמעי, מקצרות תהליך ארוך, מסוייט, מעייף מבחינה רגשית. התקופה הזאת שאתה חווה, היא תקופה ארוכה של ניוון רגשי, של חוסר יכולת לחוות הנאה מהדברים הפעוטים ביותר, של חוסר יכולת לחיות את החיים כאדם בריא. אני בהחלט ממליצה לך לנטול כדורים נוגדי דיכאון, אם אתה אכן חווה דיכאון. אתה צריך כמובן לעבור אבחון מקצועי, וגם טיפול פסיכותראפי הוא יותר ממומלץ, אם אתה יכול להרשות לעצמך כזה. שנית, יש לי שאלה משל עצמי. אני נוטלת תרופה נוגדת דכאון מזה כמה חודשים (סרוקסט). בתקופה האחרונה אני היפראקטיבית למכביר. מתרוצצת בכל מקום, מחבקת וזועקת את משנתי, ישנה באופן סביר (פעם הייתי ישנה הרבה יותר, אבל זה אני מניחה, בגלל הדיכאון) והתאבון שלי נעלם בצורה די משמעותית. אין לי בעיה לאכול, אבל הדחף לא בוער בי. אני תוהה האם מדובר באיזו תופעת לוואי של התרופה או שמא מדובר במשהו חריף יותר - איזו היפו- מאניה חביבה או הפרעה דומה. תוהה.
אז אוסיף מרשמיי. לא חושבת שהיית חושב פעמיים אם היה מדובר בלחץ דם גבוה או בסוכרת. תרופות נוגדות דיכאון, באופן חד משמעי, מקצרות תהליך ארוך, מסוייט, מעייף מבחינה רגשית. התקופה הזאת שאתה חווה, היא תקופה ארוכה של ניוון רגשי, של חוסר יכולת לחוות הנאה מהדברים הפעוטים ביותר, של חוסר יכולת לחיות את החיים כאדם בריא. אני בהחלט ממליצה לך לנטול כדורים נוגדי דיכאון, אם אתה אכן חווה דיכאון. אתה צריך כמובן לעבור אבחון מקצועי, וגם טיפול פסיכותראפי הוא יותר ממומלץ, אם אתה יכול להרשות לעצמך כזה. שנית, יש לי שאלה משל עצמי. אני נוטלת תרופה נוגדת דכאון מזה כמה חודשים (סרוקסט). בתקופה האחרונה אני היפראקטיבית למכביר. מתרוצצת בכל מקום, מחבקת וזועקת את משנתי, ישנה באופן סביר (פעם הייתי ישנה הרבה יותר, אבל זה אני מניחה, בגלל הדיכאון) והתאבון שלי נעלם בצורה די משמעותית. אין לי בעיה לאכול, אבל הדחף לא בוער בי. אני תוהה האם מדובר באיזו תופעת לוואי של התרופה או שמא מדובר במשהו חריף יותר - איזו היפו- מאניה חביבה או הפרעה דומה. תוהה.
מה עושים עם דכאון
לכותב היקר!! מבינה לליבך אתה פשוט צריך לפנות לרופא פסיכיאטר שיתאים לך כדורים נגד דיכאון יש הרבה סוגים הסוף הנפוץ ביותר היום הנפוץ גם בארצות הברית הוא הלוסטרל 50 מג אני גם נוטלת אותם הם מצויינים וגם בתי נוטלת אותם כדור קצת יקר אבל לטווח ארוך הוא מצויין. אבל רופא פסיכיאטר יתאים לך אולי יותר טוב לפי סוג התלונות שלך ואכן תרגיש בשינוי לטובה לעומת הרגשתך כיום בהצלחה
לכותב היקר!! מבינה לליבך אתה פשוט צריך לפנות לרופא פסיכיאטר שיתאים לך כדורים נגד דיכאון יש הרבה סוגים הסוף הנפוץ ביותר היום הנפוץ גם בארצות הברית הוא הלוסטרל 50 מג אני גם נוטלת אותם הם מצויינים וגם בתי נוטלת אותם כדור קצת יקר אבל לטווח ארוך הוא מצויין. אבל רופא פסיכיאטר יתאים לך אולי יותר טוב לפי סוג התלונות שלך ואכן תרגיש בשינוי לטובה לעומת הרגשתך כיום בהצלחה
רינת האחת היחידה
New member
דכאון
שולחת פעם שנייה. במרפאה לבריאות הנפש ברעננה מחפשים אנשים עם דכאון לא קליני למחקר על תרופה חדשה ללא תופעות לואי. נשמע רציני. טלפון 765009-054. בהצלחה
שולחת פעם שנייה. במרפאה לבריאות הנפש ברעננה מחפשים אנשים עם דכאון לא קליני למחקר על תרופה חדשה ללא תופעות לואי. נשמע רציני. טלפון 765009-054. בהצלחה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.