מיכל זה שם יפה
אני אגיד לך מה אני הייתי עושה: 1. מכינה נס. 2. מדליקה סיגריה (ועם הלא-מעשנות הסליחה). 3. מתרווחת לי בניחותא בפינה שאני אוהבת (לרוב זה בחדר שלי). 4. לוקחת את המחברת שלי ועט שחור ומתחילה לכתוב: א. החיים שלי תקועים = מה תקוע, מה לא הולך, שופכת את כל הרחמים העצמיים שלך (אני מסכנה, קשה לי, למה דווקא אמא שלי מתה? מה עשיתי רע בעולם הזה). ב. החיים האידיאליים בעיניי = עבודה מצליחה, זוגיות נעימה ותומכת, לימודים פוריים, להקים משפחה כמו בסרטים (13965943 ילדים + כלב + חתול + עז + גינה). ג. מה עליי לעשות כדי להגיע קרוב ככל האפשר לחיים הנהדרים הללו שלבי כל כך חפץ בהם: להתפטר מהעבודה, להתחתן/להתגרש, לנתק קשרים עם אנשים שעושים לך רע, להתחבר עם אנשים שעושים לך טוב, ללמוד, לבקש עזרה במה שמתקשים (בכל תחום, הכוונה היא לא רק ללימודים), ללמוד לקחת בקלות, ללמוד לקבל דברים כמו שהם, להבין איפה אני טועה ועל מה אני צריכה להלחם, ללכת לטיפול פסיכולוגי, למצוא לעצמי תחביב, לקנות ספר על גידול וטיפול בעיזים. ד. האם הרגשתי טוב עם עצמי? - כן/לא ולמה. 5. מתקשרת לפסיכולוגית שלי ואומרת לה "אני כל כך מחכה לפגישה הבאה" ומרחיבה (רק אם הפסיכולוגית שלך חמה ולבבית. אם היא לא כזו אני ממליצה להחליף). 6. נשכבת במיטה עם חיוך על פניי (גם אם לא בא לך תחייכי בכוח) ואומרת לעצמי שהיום היה חרא, אבל מחר - ממש לא חייב להיות דומה להיום. ושתמיד יש ימים טובים יותר וטובים פחות. והשמש תמיד תזרח מחר. ושהחיים קצרים אז כדאי להנות מהם. וכו' וכו' וכו'. 7. ישנה. (ההודעה הזו נכתבה ברצינות, אך מיותר לציין שהיא מעט מוגזמת וזו למטרות הומור ושעשוע בלבד. לכותבת ההודעה הראשית - איני מתכוונת לפגוע, ההודעה נכתבה רק על מנת לעזור, במידה ופגעתי עמך הסליחה) (