מה עושים כש...

[קשת - בענן]

מה עושים כש...

מצב הרוח לא הכי טוב , וכל מה שאני רוצה זה להכנס למיטה ולא לצאת ממנה .. החוסר סבלנות הכי הורס אותי .. שלא תבינו אותי לא נכון .. יש לי הרגשה די טובה שהפעם זה כן יצליח .. הלוואי .. אבל אין לי סבלנות דווקא הפעם אני כזאת היפרקטיבית .. מלאת אנדרנלין מחפשת מה לעשות .. אתמול סידרתי את החדר שלנו .. הזזתי כל מיני דברים כבדים והרגשתי התכווציות .. כלכך פחדתי .. שגרמתי למשהו לא טוב .. אני מפחדת להתאכזב שוב פעם .. מפחדת לקבל את המכשפה כמו שאתן מכנות אותה כאן .. אני מוצאת את עצמי לפעמים מהרהרת עם הנפש שלי ושואלת אותה .. למה זה קורה לי .. ? מה עשיתי רע ?? למה לנשים אחרות שאני מכירה והן ממש לא מתאימות להיות אמהות .. הן כלכך צעירות .. למה להן זה כזה קל ולי לא .. ? למה אני צריכה לסבול את הזריקות הכדורים ההשמנה . צילום הרחם .. למה .. ? אוףףףףף הדמעות זולגות לי כעת , אני במצבי רוח משתנים פעם טוב לי ואני צוחקת פעם רע לי ואני בוכה .. וזה יכול לעבור ממצב למצב .. במהירות עצומה . הבעל שלי .. כזה מתוק .. מנסה בכל כוחו לעזור לי מנסה לגרום לי להיות מאושרת .. אתמול הוא נכנס עם זר פרחים של 50 שושנים צחורות .. זה ענק פשוט ענק .. הוא מדבר איתי .. הוא מחבק אותי .. בכל פעם שרק נדמה לו שאני בוכה הוא עוזב הכל . ומגיע להיות איתי .. אני לא נורמלית , נכון ?? אוףףףף אני כלכך מבולבלת לא יודעת מה לעשות רחוקה מההורים רחוקה מחברים גרה בקצה של הארץ .. אני כלכך עייפה .. ואני רוצה כבר להיות אמא .. תסלחו לי על ההשתפכות ..

 

[עמית@]

זה נשמע לי כל כך נורמלי שאת לא

תאמיני

"נורמלי" במצב שלנו הוא מצב שביר ומתנייד, האיש שם וזה נותן המון, התמיכה הזו והידיעה שיש מי שיתפוס אותך אם תפלי, מי שיאהב אותך בדרך ולא יעלם. ברור שמדי פעם שוקעים בתהייה הזו "למה?" אבל זה כל כך חסר תוחלת, (לא שזה מוקצה, להפך, אין כמו שקיעה הגונה ברחמים עצמיים מדי פעם כדי למרק את הנפש) אבל יותר מכמה שעות/ימים זה מתחיל להרעיל. אין פה למה לצערי, יש מה עושים/איך עושים/מה הגורמים/צילום רחם וכל מני נותני תשובות שמאגדים חלק מזערי מה"למה" בחובם. עמית

 

[טלי2]

מחכים לקשת.........

אני מבינה, אני יותר ממבינה- אני מזדהה, ובכן מה עושים? קצת בוכים, נכנסים למיטה ומתכדררים בתוכה בלי לדבר עם אף אחד, קצת חיים את חוסר הסבלנות, משתדלים לנקוט בעשייה כדי להעביר את הזמן, קצת מתמרמרים, על כל מה שיש לאחרים ולנו אין, וקצת מאושרים, על האיש הנפלא (לפי התיאור באמת יש לך איש נפלא) שיודע להרגיש אותך ולאהוב כל כך..... כן, ככה זה, את נורמלית בהחלט, גם אני חווה את המעברים האלה מיאוש לתקווה, מצחוק לבכי, ון הלאה... ורק עוד מילה בקשר למרחק, אני דווקא חולמת לא מעט להתרחק קצת מכל המוכר, נכון שיש בזה את הקושי שלו, אבל דווקא במצבי אני מוצאת שלא תמיד בא לי להיות בקרבת האנשים המוכרים לי, לא בא לי לשתף, לא בא לי שירחמו עליי, לא בא לי שידברו עליי, לא בא לי לעדכן אף אחד במה שקורה לי, והייתי מעדיפה בכלל להיות רחוק מכאן בארץ זרה, ולהוריד ממני לפחות מתח אחד - הסביבתי, יכול להיות שזו גם אשליה שהיתה מתנפצת בפניי, אבל כשקראתי על זה שאת רחוקה, יכולתי גם לראות את החלק החיובי שבזה. מקווה שלפחות כאן תמצאי קרבה שאיננה תלויה במרחק. אני איתך, למרות שלא מכירה אותך, ואני מעניקה לך את כל החום שיש ביכולתי לתת לך, בתקווה שבמהרה תהי בהריון, והצרות האלו יהיו מאחורייך.

 

[רונצי]

קשת יפה,

לא עשית רע לאף אחד וגם אם כן לא בגלל זה העניין הזה "נפל" עלייך. ישנם דברים בחיים לגביהם אין לנו שליטה ולצערנו היכולת שלנו לכוון אותם היא מוגבלת. ישנם דברים שהולכים בקלות לאחד וקשה לאחר ולהיפך...האם היית מחליפה עם הצרות של נשים אחרות? לכמה נשים יש בעל מקסים כמו שלך שמביא לך שושנים ומנסה ככל הניתן לשמת אותך? האם היית מחליפה את בעלך בשלהן תמורת הריון? אני מאמינה שהתשובות לשאלות הללו הן שלילי מוחלט! תמיד כשאני עצובה ובדיכאון (הרבה לאחרונה) אני עדיין חושבת שלמרות המצב לא הייתי מתחלפת עם אף אחת ואף אחד, לכל אחד שק הצרות שלו... לפעמים אני חושבת שלכל דבר יש סיבה ושאולי המבחן הזה שאנו נדרשים לעמוד בו הוא למען מטרה מסוימת כמו למשל חיזוק הזוגיות, ללמד אותנו דבר או שניים (או הרבה יותר) על יכולת עמידה, סבלנות, התמודדות וכו´. קשת יקרה אין לי ספק שבקרוב תהיי אמא, זה רק עניין של זמן, כולנו מתרסקים לפעמים וזה מובן, את נורמלית לחלוטין, לא היית נורמלית אם זה לא היה קורה. מקווה שתתעודדי מהר, מהר ואולי החודש ייגמר המבחן הנוכחי ויתחיל מבחן חדש, אני מחזיקה לך אצבעות ושולחת

רוני

 

[מרב.]

קשת יקרה

מה עושים כש..... פשוט עושים, ולא חשוב מה. העיקרון הוא להעסיק את עצמך בעשיה ולא במחשבות. המחשבות המנקרות של למה-דווקא-אני הן שאלות טובות מאוד, אך כיוון שההוא שם למעלה לא נוטה לשתף או לענות, כדאי פשוט ללכת בדרך עוקפת-שאלות, ללכת בדרך שלך, לעשות. אני מרפרפת על השאלות הרבות שלך, ואני כל כך מבינה, כל השאלות האלו נשאלו, אבל קברתי אותן עמוק בתוך הכוורת, כדי שהזמזום הטורדני שלי לא ינטרל וישתק אותי. אני מכירה מישהי באילת שעוברת טיפולי פוריות, ואם זה יקל עלייך לדבר עם מישהי שקרובה אלייך פיזית, אני יכולה לנסות ולשדך. כתבי לי למייל, ואפנה לאותה בחורה. שיהיה הרבה הצלחה, קשת, שתבשרי לנו בעוד שבועיים על שלל צבעי הקשת שנטעו בך שורשים.. מרב