מה עושים כש

[DDN]

מה עושים כש

כל החבורה הולכת בכיוון אחד, ודמות אחת, בוחרת בכיוון אחר בגלל שזה האופי שלה, והיא מאמינה ששאר החבורה רצה אל מותה ולא מצליחה לשכנע אותם?

 

[ביצת דרקון קטנה]

כבר הספקת??? איך???

אה, נכון, שיחקנו אצלך. היה לך יתרון זמן. הרי ברור מה עושים במקרה כזה: מתפצלים בחזרה! ראה מקרה אריתיה ישנה בזמן שאתם עשיתם שטויות בשדה עם חרק ענקי.

 

[DDN]

לא יודע מה איתך.

אותי זה שעמם רצח והרגשתי מחוץ לפגישה. ואחרי הכל, אלכס הייתה פה ההגיונית. שוב. אתם חבורת "רצים אל לוע הטאראסק הפעור"

 

[Gilgam69]

אני מסכים

הפגישה היום די צלעה משתי סיבות: 1. כמעט ולא ישנתי. ב-2 הלילות האחרונים ישנתי פחות מאשר אני רגיל לישון בלילה אחד. 2. אתם רצים כמו משוגעים אחרי צבא קובולדי... איפה ההיגיון בזה?

 

[ננסק]

הם חטפו את גופות תושבי הכפר,

אין לנו עוד מה לעשות בעיר, ובכל מקרה, זה מה שתכננו לעשות מראש. אני לא רואה שום סיבה למה -לא- לרדוף אחריהם, כשזה עוד עשוי להביא אותנו ישירות אל המחנה/מערה/מקדש אופל שלהם! אם לא לכאן, אז לאן נלך? ולמה?

 

[snift]

ולמה תושבי הכפר חשובים לכם ?

זה הכפר שלכם ? אתם מכירים אותם ? אני יכול לחשוב על הרבה מקומות אחרים ללכת אליהם. ולגבי הלמה - זה פשוט, לפחות במקומות שאני חושב עליהם, הסיכוי לקרב הוא הרבה יותר קטן...

 

[ננסק]

מצטער סניפט,

אבל אתה לא מכיר את ההקשר הגדול יותר. יש לנו איזו מחוייבות של כבוד לתפוס שד מסויים, שקשור כנראה לקובולדים. זה מסובך יותר מסתם "אז בואו נלך להרפתקאה אחרת איפשהו". אנחנו די מקובעים על העיר שורינגפורד בינתיים.

 

[snift]

אז בסדר.

 

[DDN]

מה בסדר?

ננסק! אתם שלושה! הם צבא!!!! ועוד צבא עם שד! זה לא הגיוניות, זה טפשות עם שאיפת התאבדות! רק עכשיו גילית על מכת השדים הזו. ואתם במילא מתכננים לעזוב את העיר בקרוב, אחרי שהסתכתסתם עם ההנהלה. . . . . אני לא אופטימי לגביכם.

 

[wolfdragon at friend]

זאת בהחלט בעיה

במיוחד זה כאב ראש לGM לנהל משחק שבו הקבוצה מתפצלת. יש לזה 2 פתרונות - אף אחד מהם לא מדהים - אחד, לאפשר את ההתפצלות, ואז צריך להקפיד לחלק את הזמן שווה בשווה בין חלקי הקבוצה המפוצלים (ותגידו תודה שאין לכם דמויות מפוצלות...) והשני "לסדר" לקבוצה פגישה מחודשת ומאורעות שיביאו אותם למסקנה שאינה משתמשעת לשני פנים, ואז זה צריך להעשות בתחכום וירטואוזי כדי שזה לא יהיה מעושה, או יגרום לשחקנים לקלוט או להרגיש שהכריחו אותם.

 

[snift]

אני התכוונתי ל-SOD.

אני מאוד לא אוהב קבוצות שרודפות אחרי הצהא רק כי הוא שם ובטח ל-GM היתה מטרה בזה שהוא שם אותו שם. רוב הדמויות שלי יתחמקו מצבא אם תהיה להם את האפשרות. אם הצבא שומר על משהוא מספיק חשוב ששוה לסכן את החיים בשבילו, אז אני אנסה כל מיני תחבולות. אבל אני לעולם לא אלך לחפש צבא רק כי "אין לי משהו יותר טוב לעשות". (טוב, אולי לפעמים כן, אבל זה רק בדמויות שבהם צבא של מאוד יצורים דמויי אדם לא באמת מהווים מכשול בשבילם)

 

[DDN]

זאת בדיוק הבעיה שלי.

לא היה להם דבר טוב יותר לעשות אז הם רוצים למות? מה פתאום. לא נראה לי. עצוב לי לדעת שאם וכאשר הם יגיעו לצבא, ההגיון מכתיב שביצה, ננסק ופרנהייט יצטרכו לגלגל דמויות חדשות. שני הוביטים רצחניים ונערת גומי, נגד כחמישים קובולדים, ושד. כוחות? I THINK NOT

 

[snift]

תראה,

זה לא מחייב שכשהם יגיעו לצבא הם יתקפו/יותקפו. הם יכולים למשל לשכנע את הצבא לתת להם לעלות מופע כדי לשמח את ה"חיילים הלוחמים האמיצים" ובמהלך המופע לעשות ל מיני דברים. או להתגנב בלילה, לשחרר את השבויים ולברוח מהר. יש כל מיני גברים שאפשר לעשות, השאלה היא - למה ?

 

[ביצת דרקון קטנה]

אישית, לי היה משהו טוב לעשות...

אבל ויתרתי עליו, לטובת "אחוות האנטי-רשע"!!! תאמינו לי שאריתיה היתה מתה לעשות משהו אחר באותו זמן, שקשור למציאת יתדות ברזל, בעיקר...

 

[ביצת דרקון קטנה]

מסיבות ברורות, אפילו!

הפמיליאר של קייד, בעיקר, נדמה לי... חוצמזה, זאת עיר נעימה, ונורא מחרפן לראות שדווקא מקום נחמד שכזה זוכה להתקפות צבא ושדים.

 

[ביצת דרקון קטנה]

עכשיו אתה מבין מה אני מרגישה...

LOL נחמד להיות, לשם שינוי, בצד השני של המתרס. חוצמזה, החבורה שלנו הפסיקה להיות הגיונית כבר מה-fight הזה עם גבריאל. עכשיו אריתיה מוטרדת והיא רק רוצה לדעת לאן הם הלכו, לא להילחם בכל הצבא!!! רק לדעת לאן להוביל כוחות גדולים יותר בעת הצורך.

 

[wolfdragon at friend]

אהההה שימו לב למשהו!

1. אני בעד התגנבות, איסוף מידע ולתת למישהו אחר וגדול להלחם במקומנו. (רוב הדמויות שלי הן פשוט לא דמויות הנבנו ללחימה. זאתפרוצדורה משעממת שאפשר לוותר עליה ברוב המקרים בעיני). כמובן שלא תמיד יש את הפריווילגיה הזאת... 2. בוומפיירס, מכיוון שערפדים הם יצורים מאוד אינדיוידואליים שלא בוטחים באף אחד אחר, ובצדק מוחלט - המשחק מתפצל ה-מ-ו-ן פעמים. במקרים כאלה אנחנו בדרך כלל : א. משחקים שיחות בין הדמויות. ב. ה-GM דואג לחלק את זמן המשחק בפועל כך שלא יהיה מצב שבו הוא בשיחה חשאית עם חלק מאיתנו (או לא חשאית) יותר מעשר דקות בכל פעם, וכך בסבב. זה עומס אדיר, ואני חייבת להודות שהתברכנו ב-GM נוכשר במיוחד, אבל צריך לה'ק]יד על זה כדי שכולם יהנו. בנוסף - אנחנו קצת מרמים ודואגים להפריע אחד לשני ולהתעדכן בכל מני אמתלות כדי שהפיצול לא יחזיק מעמד לאורך זמן ארוך מדי - משום שזה פשוט מתיש את כולם. ג. מנצלים את הזמן לקשקש בנינו (ולכן אני מגדירה משחק כסיטואציה חברתית), לאכול, ובמקרה שלי לצייר (עולה פחות, כבד פחות מאוכל). סולם העדיפויות הוא באופן מוצהר ופרקטי כזה, והקצת מזה וקצת מזה גורם לסשנים להיות מהנים ומעניינים. בכל מקרה - הדמות שלך נארה לבד? אין לך שום דבר שאת/ה יכול לעשות בזמן שהאחרים משחקים קרב למשל (קרב לא מספיקים באמצע)? זה הזמן לכתוב את היומן האישי שלה, לכתוב את המכתבים שלה, לחשוב על אספקטים בה כמו האמונות הדתיות שלה בפרוט רב, לרקוח מזימות נגד שאר חברי הקבוצה (טוב, נסחפתי, זה עושים בוומפיירס (אני מתחילה לחשוב שזה משפיע עלי יותר מדי)) וכו'. לא חייבים להשתעמם. עכשיו הקטע של ה-GM הוא כזה - אם רוב החבורה עוקבת אחרי צבא - עם סיבות או בלעדיהן (ואני לא היתי מסוגלת לשחק דמות שתסכן את חייה בשביל עיירה רק בגלל שהיא נחמדה) - אחד מהשניים - או שתקצר את העניין בטרוף, יהיה מעקב חסר ארועים כמעט, או שתתן לדמות של דני סיבה טובה להצטרף אליהם (אההה, פיסת מידע שהוא חייב להעביר להם כדי להציל אותם למשל?) או שיקרו גם למות שלו דברים ותשחק איתו ואיתם קצת מזה וקצת מזה. בכל מקרה אין סיבה לייבש את השחקן.

 

[wolfdragon at friend]

ושכחתי עוד דבר אחד

דני בוא נחשוב - איך הדמות שלך היתה מרגישה אחרי שהיא עזבה את חבריה פתאום? היא תנסה ליצור איתם קשר? היא תנסה לבדוק מה קורה איתם? היא תנסה לעזור להם מרחוק? נסה לחשוב איך אתה יכול עזור ל-GM שלך...

 

[DDN]

תראי,

הדמות שלי מאוד דואגת לחברים שלה, אבל היא לא תצטרף אליהם במרדף אחרי צבא קובולדי ושדים. היא מקווה שהמשמר ילך לסייע להם. ואין כ"כ איך שהיא תוכל לסייע להם מרחוק, רק להתפלל שיחזרו במהרה.

 

[Gilgam69]

נקודה נוספת חשובה מאוד היא

העובדה שרוב הקרב ש-3 השחקנים האחרים השתתפו בו קרה במקביל לחזרתה של אלכס (הדמות של דני) לעיר ולכן אי אפשר היה לקפוץ מדני לשאר החבורה כי הוא הדמות שלו לא עשתה כלום חוץ מלחזור לעיר (דאגתי לשאול אותו כל פעם מה הוא עושה). ולכן, פה באה לידי ביטוי הבעייתיות של הנושא. הפעולה שהדמות של דני עשתה הייתה פעולה פשוטה, ללא אירועים, ומהירה כבזק למשחק (10 דקות הליכה לעיר עובר תוך שניה בזמן אמיתי), לעומת הפעולות שנקטו שאר דמויות השחקנים שהיו מעורבים בקרב מול שדה שלקח פחות מ-10 דקות בזמן משחק (בזמן אמיתי זה לקח שעה וחצי בערך). אי לכך ובהתאם לזאת, לא היה מנוס הפעם, וקרה מקרה שבו שחקן השתעמם במשך שעה וחצי. לא היה שום דבר שהיה אפשר לעשות בנידון... הפתרונות שנתנו פה טובים וכמעט תמיד אפשריים... הפעם היה זה המקרה שפתרונות לא מכסים.