מה עושים כשזה קורה?
נרשמתי לבחינת הבגרות שתתקיים בעוד שבועיים עם כל הבעיות וכל הדאגות החלטתי להשקיע שלא כפעמים קודמות ולעבור את הבחינה הזו בציון גבוה למדתי 4 שעות ביום, כל יום, מה שלא קרה אף פעם אפילו עשיתי קצת כושר וסידורים ואז מגיעים להם ימים, ממש כמו ענן שחור שמסתיר את השמש, והחשק לעשות משהו, לחיות בכלל, יורד בצורה תלולה זה כבר שבועיים שלא נגעתי בכלל במחברת מתמטיקה, לא יצאתי מהבית ואין לי חשק אפילו לדברים הקטנים כמו סרט או משחק במחשב ולו רק בשביל להעביר את הזמן אני מרגיש שאני נופל מהרגליים, שאני מתרוקן מנוזל לא ברור שהוא שבלעדיו כל גוף הוא גופה אולי לא מאוחר מדי להציל משהו מהבחינה המתקרבת, אבל אני יושב פה מול המחברת במתמטיקה ולא מצליח לשכנע את עצמי לסיים את התרגיל השני למה אני מכשיל את עצמי למה להשקיע כשהעתיד מלא בעננים שחורים שיגיחו בלי אזהרה ויהרסו כל טיפה של טוב שאולי איצור ופרקטית, מה עושים כשזה קורה?
נרשמתי לבחינת הבגרות שתתקיים בעוד שבועיים עם כל הבעיות וכל הדאגות החלטתי להשקיע שלא כפעמים קודמות ולעבור את הבחינה הזו בציון גבוה למדתי 4 שעות ביום, כל יום, מה שלא קרה אף פעם אפילו עשיתי קצת כושר וסידורים ואז מגיעים להם ימים, ממש כמו ענן שחור שמסתיר את השמש, והחשק לעשות משהו, לחיות בכלל, יורד בצורה תלולה זה כבר שבועיים שלא נגעתי בכלל במחברת מתמטיקה, לא יצאתי מהבית ואין לי חשק אפילו לדברים הקטנים כמו סרט או משחק במחשב ולו רק בשביל להעביר את הזמן אני מרגיש שאני נופל מהרגליים, שאני מתרוקן מנוזל לא ברור שהוא שבלעדיו כל גוף הוא גופה אולי לא מאוחר מדי להציל משהו מהבחינה המתקרבת, אבל אני יושב פה מול המחברת במתמטיקה ולא מצליח לשכנע את עצמי לסיים את התרגיל השני למה אני מכשיל את עצמי למה להשקיע כשהעתיד מלא בעננים שחורים שיגיחו בלי אזהרה ויהרסו כל טיפה של טוב שאולי איצור ופרקטית, מה עושים כשזה קורה?
