מה עושים, אם

ובגלל שתוצאותיה לא ידועות מראש

לקחת סיכון (ואני מיד ארחיב את המושג בשבילך) בסדרי גודל של אבני פינה בחיים שלך, תהיה שטות חסרת אחריות שמתאימה לריחוף תיכוניסטי, יותר מאשר לבחור שלמד אחריות בצבא. ועניין הסיכון, כמו שהצגת, היה להסתיר פיל מאחורי פרח. מושגים כמו "חברים", "עבודה" (או כמו בפי חלקינו - קריירה, לא כולנו ממלצרים, עם כל הכבוד) ו-"משפחה" אלה אבני היסוד בחיים שלך... לא סתם "סיכונים" שמטאטאים מתחת לשטיח. כשאחד מהם מתפרק, לא סתם קמים וממשיכים הלאה... דברים מהסוג הזה יוצרים תגובת שרשרת, בד"כ... ואני אסביר: הכרת מישהי שכל כך הקסימה אותך שהחלטת, בלב שלם וצלילות דעת, לעזוב "הכל" וללכת איתה. אשרך. אבל בדרך עזבת את העבודה, מבלי לדעת איך, אם בכלל, תצליח במקום החדש. עזבת את החברים והמשפחה, שלכל אחד מהם מידת משקעים שלילית לגבייך, בגלל ההחלטה. נניח ולא הצלחת (מה שסביר מאוד להניח, ללא השכלה מקומית). בעקבות זה גם הקשר עם אותה אחת לא צלח במיוחד (אהבה לא תאכיל אתכם). עכשיו אין עבודה, אין חברים (כי זנחת את כולם מאחור בשבילה), אין אהבה, אין ולו טיפת כבוד עצמי אחת... מה עכשיו? הגעה אל המסקנה שאתה הגעת אליה יכולה להעיד על פינוק, חוסר אחריות, ניתוק מהמציאות ואופטימיזם מוגזם ופרוע לגמרי. לא שאני שופט אותך כבן-אדם, אבל מסקנה כזאת... נשמע לי ילדותית.
 

voguemaster

New member
לא חושב שזה ילדותי

ובכל מקרה, המשפחה לא נאבדת, כמו גם חברים טובים ששומרים איתם על קשר. ועבודה ? על איזה קריירה אתה מדבר ולמה אי אפשר לעבור ממקום למקום ? שטויות בחייך, אפשר למצוא עבודה בתחום שבו אתה עובד כמעט בכל מקום. אולי בארצנו קשה יותר אם כבר.. אלי
 
נו... מה עוד נותר להגיד חוץ מ...

"שטויות בחייך, אפשר למצוא עבודה בתחום שבו אתה עובד כמעט בכל מקום. אולי בארצנו קשה יותר אם כבר.." - שזה אומר הכל.
 
אז למה אתה לא שואל? ../images/Emo8.gif

הצבעתי על חוסר האחריות... או יותר נכון, ההכרה בחוסר החשיבות בדברים ה-"אלמנטרים".
 

אלדד26

New member
אההההההההההה

כלומר, מה שאתה אומר, זה שאם יש לי היום עבודה בארץ, ואני אסע, אז כשאחזור לא תהיה לי עבודה? ונניח שזו לא בעיה, ושאני *יודע* שכן תהיה לי עבודה?
 
בין אם תהיה או לא תהיה, חמוד...

דרך צלחה ורק בריאות... באמת. אני לא שופט, זה מה שאתם לא מבינים... אתם לא צריכים לשכנע אותי. אני חושב שלוותר על דברים שלדעתי גדולים, כמו עבודה, חברים ומשפחה בשביל איזשהו ריגוש (אהבה ממבט ראשון נקברה ביחד עם יומן הנוער שלי של "העולם הערב"), נשמע לי כמו מעשה מאוד לא אחראי, זה הכל... לא מעשה אסור או פסול. אם בזה בחרת, שיהיה רק בריאות, באמת ומכל הלב.
 

אלדד26

New member
אוקיי, בוא נבהיר

תראה, אני מסכים איתך. אתה צודק שלעזוב הכל ולנסוע זה דבר גדול. אתה צודק גם באומרך שכשעושים את זה אחרי שבועיים של היכרות - זו פזיזות וחוסר אחריות. אבל מצד שני, מה שאני אומר זה שנכון, זה חוסר אחריות, אבל זה ממש לא "התאבדות" כמו שנאמר פה - נדמה לי על ידך - בתחילת השרשרת. משפחה תישאר איתך ותבין את הקריזות שלך. חברים טובים באמת אולי ייפגעו אבל יידעו לסלוח. עבודה - שוב, אפשר למצוא עבודה אם מחפשים מספיק חזק, אפילו בישראל. אני מודה ומסכים שלא מדובר בהליכה למכולת. אני רק לא חושב שזה צעד כל כך התאבדותי
 

ליאן.

New member
שאלה לי אלייך, טל.

נניח שאת היית פוגשת את אותו אהוב שבליבך, לפני שלוש שנים.. ו..נניח שהיו לכם שלוש-ארבע-חמש פגישות מוצלחות והיית בשלבי ריחוף קלילים באויר ופיתאום היו מודעים לו מהעבודה שעליו לטוס לדנמק למשך שנה. מה היית עושה לו ?
 

טל קר

New member
הייתי יושבת ומדברת איתו, על איך הוא

רואה את המשך הקשר. אני רואה כמה אפשרויות. הראשונה זה לנתק את הקשר , שזה לא הבחירה הראשונה שלי, אבל יכולה להיות הבחירה שלו. השניה, היא להשאר בקשר ידידותי של אימיילים ואי סי קיו וטלפונים עד שהוא יחזור עוד שנה ונראה מה יקרה. השלישית היא להפגש בחופשים, הרי הוא יעשה ביקורי מולדת, לי יש חופשות סמסטר, נארגן משהו של כמה מפגשים בשנה ע"ע כמה מהזוגות בזוגות מעורבים. בכל אופן, מה יש לי לחפש בדנמרק? אני לא דוברת את השפה, עבור שנה אני לא רואה טעם ללמוד אותה, אני לא רואה איך אני אמצא שם עבודה נורמלית, אז מה יש לי לעשות? במשך שנה שלמה לשבת שם בבית ולחכות שהוא יחזור מהעבודה? זה יעלה לי את התלות בו למאה אחוזים, ואת הבטחון העצמי שלי קרוב לאפס, ואני אגיע מדנמרק ישירות לשלוותא. לא תודה.
 
אני אגיד לך מה עושים..

לא עושים!!! יצא לי לפני שנה וחצי בערך להכיר מישו.. באותו ערב הוא אמר לי שהוא טס בדיוק בעוד חודש עם כרטיס פתוח לארה"ב... אמרתי ..סבבה...נעביר ת´חודש וזהו.. אבל לא.. מסתבר שאני בן אדם שנקשר מהר מאוד לאנשים.. ואת אותו חודש שלקח לי להיקשר אליו..לקח לי גם לצאת ממנו אח"כ.. וזה לא נעים בכלל!!! אז קח את זה כשיקול.. סרטי
 

ליאן.

New member
יש הבדל בין הסיטואציה שלך

לבין זו של אלדד, אם זו היתה אהבת חייך, לא היית טסה איתו ?
 

ליאן.

New member
נוסעים אחריה לברר ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

מה השאלה כאן בכלל
 

אלדד26

New member
יוווו

מה השאלה? מסתבר שיש לך כאלו בפורום שממש בטוחים שההצעה שלך היא חסרת אחריות, ילדותית, מנותקת מהמציאות וכו´. וזה בסדר, כמובן... יפה לראות איך יש פה שתי אסכולות שונות לחלוטין לגבי ההחלטה. אסכולת הרציונליות הקרה והמנוכרת אל מול אסכולת הרגש חסרת האחריות
לדעתי האישית, העניין הוא אינדיבידואלי. אני דווקא כן מאמין באהבה אמיתית ממבט ראשון. אני גם לא חושב שהסיכון הוא כל כך גדול, בקיצוניות אותה תיאר הנוטה. אני חושב שאנשים שקרובים אליי באמת יידעו להבין את ההחלטה שלי לנסוע, אם זה מה שהחלטתי. לגבי העבודה, אנשים מוכשרים כמו שיש בפורום, למשל, יכולים להסתדר בכל מקום בעולם, אם הם באמת ירצו. ולא ניכנס בכלל לעובדה שיש גורמים אחרים שיכולים להוציא אותנו מישראל ואז ניאלץ להסתדר במקום אחר... מצד שני, אני מבין את אלו שקוראים לאחרים להפגין קצת יותר רציונליות וחוסר אחריות (גם אם דרכם לעשות זאת עוברת דרך נבוט חמש טון תוך שימוש בביטויים נוסח "התחרפנת?!"). דעתם לגיטימית בעיניי ואני יכול להבין מאיפה הם באים. אני עדיין מעדיף את הרומנטיקה שבעניין על הרציונליות. חיים רק פעם אחת. אם לא נלך אחרי הלב, נתעורר בגיל 80, נביט לאחור ונחשוב על חוסר המיצוי העצמי שלנו. לא תמיד צריך ללכת לפי הרציונל. לדעתי.
 

ליאן.

New member
אך שים לב שאמרתי ´לברר´,

לא אמרתי לזרוק הכל ולסוע ולא אמרתי שאני מאמינה באהבה ממבט ראשון, כי אין קשר לאהבה, אך מדובר בפוטנציאל גבוה לכזה. בתיאורה, אתה יכול לקחת חופשה ללא תשלום/ימי מחלה ולטוס אחריה לכמה זמן שתוכל כדי לבדוק לגבי התאמה אפשרית, והיכרות מעמיקה.. הרי האהבה היא לא הכל! ונניח שהיא באמת זוהי בת הזוג האידיאלית שלך ויש אהבה והכל מושלם, אני בהחלט בעד לעזוב הכל ולהתחיל מחדש במקום אחר.. אבל ייתכן שזה פשוט הצד ההרפתקני שלי מדבר ולא הצד הרומנטיקני שבי..
 
נשמע מדכא מאוד../images/Emo10.gif

אני טסה פחות מחודשים ויש לי הרבה שאני הולכת להתאהב לפני כן.... ממש ביזיון
 

shani1712

New member
לאלדד 26... בקשר להכרות של שבועיים.

דבר ראשון, אהלן, מה שלומך? זוכר אותי?? טוב אז קראתי את ההודעה שלך בקשר לסיטואציה של אם היית מכיר מישהי ותוך שבועיים הייתי צריכה לעזוב למקום אחר (ורחוק)... מה היית עושה??? אז התשובה שלי היא כזאת: גם אני הייתי בסיטואציה הזאת, והסיטואציה הזאת היא היום אהבת חיי כבר 8 חודשים. הכרנו ואחריי שבועיים וחצי הוא היה אמור לעזוב לאילת (בגלל העבודה) ופשוט ההרגשה הפנימית שלי והלב שלי נתנו לי לארוז את עצמי, לעזוב את העבודה והכל ופשוט לנסוע איתו!!! ותאמין לי שזה השתלם לי... למרות שבהתחלה אנשים אמרו לי שאני לא נורמלית (וליאן אחת מהם
)
 

אלדד26

New member
זוכר אותך היטב

ואני שמח מאוד שהסיטואציה שלך היא כזו
אבל בכל זאת יש הבדל בין אילת (את יכולה לחזור כל שבוע הביתה אם את רוצה) לבין אוסטרליה
 

ליאן.

New member
היי שני,

לא אמרתי כזה דבר מעולם.. שמחתי בשבילך. לא זוכרת אם אמרתי לך את זה אבל היה לי חבל בשבילך על העבודה החדשה שעליה ויתרת, על כך שתתחילי לתפקד כעקרת בית בגיל 18, ועל להיות רחוקה מחברותייך בגיל כזה. אלו החיים שלך, ואת עושה את הבחירות שלך לפי מה שמתאים לך. לא חשבתי שאת עושה טעות ולא בטוח שאני הייתי פועלת אחרת, אבל בכל זאת נראה שהקרבת לא מעט. שרשרי פעם הבאה,
ליאן.
 
למעלה