מה עושים איתם?

[mirit21]

מה עושים איתם?

מה עושים איתם?
שלום לכולם. בני בן 4.5 הוא ילד חכם מאוד מאוד. הוא לא עבר אבחון ולכן אני לא יכולה להגיד מפורשות שהוא מחונן אבל זה בהחלט נראה כך. כבר מגיל שנה ראינו שהוא מיוחד, דיבר בשטף, ידע צורות גאומטריות, צבעים וכו'. מגיל 3.5. הוא יודע לקרוא, כיום הוא מסוגל לקרוא כתב יד (כתיב ללא ניקוד), חשבון הוא יודע ברמה של חיבור וחיסור, מתעניין בהיסטוריה, גיאוגרפיה ויש לו זכרון פנומנלי, מספיק שהוא רואה משהו פעם אחת והוא לא שוכח. השאלה שלי היא באיזה גיל מאבחנים והאם כדאי לקחת אותו לאבחון כבר בגילו או לחכות. כולם אומרים לי לרשום אותו לבית ספר מיוחד משום שמה לעזעזל הוא יעשה בכיתה א'? מה אתם חושבים?

 

[נועה לביא]

תחילה

מה עושים איתם?
שלום לכולם. בני בן 4.5 הוא ילד חכם מאוד מאוד. הוא לא עבר אבחון ולכן אני לא יכולה להגיד מפורשות שהוא מחונן אבל זה בהחלט נראה כך. כבר מגיל שנה ראינו שהוא מיוחד, דיבר בשטף, ידע צורות גאומטריות, צבעים וכו'. מגיל 3.5. הוא יודע לקרוא, כיום הוא מסוגל לקרוא כתב יד (כתיב ללא ניקוד), חשבון הוא יודע ברמה של חיבור וחיסור, מתעניין בהיסטוריה, גיאוגרפיה ויש לו זכרון פנומנלי, מספיק שהוא רואה משהו פעם אחת והוא לא שוכח. השאלה שלי היא באיזה גיל מאבחנים והאם כדאי לקחת אותו לאבחון כבר בגילו או לחכות. כולם אומרים לי לרשום אותו לבית ספר מיוחד משום שמה לעזעזל הוא יעשה בכיתה א'? מה אתם חושבים?

תחילה
תשובה נפוצה בשבילך. לגבי "בי"ס מיוחד" - אילו אפשרויות יש באזור מגורייך?

 

[מיקי51]

סליחה, איך הוא בגן?

מה עושים איתם?
שלום לכולם. בני בן 4.5 הוא ילד חכם מאוד מאוד. הוא לא עבר אבחון ולכן אני לא יכולה להגיד מפורשות שהוא מחונן אבל זה בהחלט נראה כך. כבר מגיל שנה ראינו שהוא מיוחד, דיבר בשטף, ידע צורות גאומטריות, צבעים וכו'. מגיל 3.5. הוא יודע לקרוא, כיום הוא מסוגל לקרוא כתב יד (כתיב ללא ניקוד), חשבון הוא יודע ברמה של חיבור וחיסור, מתעניין בהיסטוריה, גיאוגרפיה ויש לו זכרון פנומנלי, מספיק שהוא רואה משהו פעם אחת והוא לא שוכח. השאלה שלי היא באיזה גיל מאבחנים והאם כדאי לקחת אותו לאבחון כבר בגילו או לחכות. כולם אומרים לי לרשום אותו לבית ספר מיוחד משום שמה לעזעזל הוא יעשה בכיתה א'? מה אתם חושבים?

סליחה, איך הוא בגן?
הפנייה שלך מורכבת משני חלקים. הראשון, האם לאבחן? לדעתי אין צורך ולו בשל הסיבה הפשוטה שגם אם יתגלה שבנך גאון נדיר אזי אין מסגרות מתאימות בשבילו. חוץ מזה, נניח שהמאבחנים יקבעו שהוא מאוד מוכשר אך לא מחונן, אז מה? לגבי השאלה השנייה התשובה הרבה יותר מורכבת. אצלנו, הבן שלנו גילה יכולות שאינן נופלות משל בנך ואנחנו החלטנו שהוא ילמד כיצד להשתלב בחברה. אז נכון שאם היינו משקיעים יותר בלימודים אז הוא לא היה מפסיק ללמוד ערבית ואנגלית והיום אולי היה עוסק בטריגונומטריה ובחשבון דיפרנציאלי (אגב, אתמול הוא היה בן שש). במקום זה, הוא ילד מאושר, מוקף חברים שאוהבים אותו ומעריכים אותו. אין לך מה לדאוג, הוא נמצא מרחק ניכר לפני חבריו מבחינה לימודית. אנחנו החלטנו בהתייעצות עם בית הספר בשכונה שהוא ילך לכיתה א' כמו כולם, אבל יתפרו לו חליפה ייחודית. אם קיימת פתיחות כזו מצד בית הספר, זה כנראה המירב שניתן להשיג. כך הוא יהיה עם חבריו אבל ישתעמם פחות. שיהיה לך בהצלחה.

 

[נועה לביא]

ציון האייקיו הכללי לבדו הוא באמת חסר משמעות

סליחה, איך הוא בגן?
הפנייה שלך מורכבת משני חלקים. הראשון, האם לאבחן? לדעתי אין צורך ולו בשל הסיבה הפשוטה שגם אם יתגלה שבנך גאון נדיר אזי אין מסגרות מתאימות בשבילו. חוץ מזה, נניח שהמאבחנים יקבעו שהוא מאוד מוכשר אך לא מחונן, אז מה? לגבי השאלה השנייה התשובה הרבה יותר מורכבת. אצלנו, הבן שלנו גילה יכולות שאינן נופלות משל בנך ואנחנו החלטנו שהוא ילמד כיצד להשתלב בחברה. אז נכון שאם היינו משקיעים יותר בלימודים אז הוא לא היה מפסיק ללמוד ערבית ואנגלית והיום אולי היה עוסק בטריגונומטריה ובחשבון דיפרנציאלי (אגב, אתמול הוא היה בן שש). במקום זה, הוא ילד מאושר, מוקף חברים שאוהבים אותו ומעריכים אותו. אין לך מה לדאוג, הוא נמצא מרחק ניכר לפני חבריו מבחינה לימודית. אנחנו החלטנו בהתייעצות עם בית הספר בשכונה שהוא ילך לכיתה א' כמו כולם, אבל יתפרו לו חליפה ייחודית. אם קיימת פתיחות כזו מצד בית הספר, זה כנראה המירב שניתן להשיג. כך הוא יהיה עם חבריו אבל ישתעמם פחות. שיהיה לך בהצלחה.

ציון האייקיו הכללי לבדו הוא באמת חסר משמעות
בשביל להפיק דבר מה מהאבחון עבור הילד צריך להסתכל על הכל. ילד יכול להיות "גאון מהספרים" עם ציון אייקיו כללי "נמוך" יחסית בגלל קשיים ביצועיים (שאגב, בטח בגילאים האלה, יכולים להיעלם כלא היו). אני שומעת הרבה את המשפט "אבל אנחנו החלטנו ללמד אותו להשתלב בחברה למרות היכולות הגבוהות", לא רק ממך, והוא צורם לי. מרגיש כאילו הילד צריך להתנצל ולהפחית מעצמו בשביל להשתלב.

 

[מיקי51]

אז זה צורם לך

ציון האייקיו הכללי לבדו הוא באמת חסר משמעות
בשביל להפיק דבר מה מהאבחון עבור הילד צריך להסתכל על הכל. ילד יכול להיות "גאון מהספרים" עם ציון אייקיו כללי "נמוך" יחסית בגלל קשיים ביצועיים (שאגב, בטח בגילאים האלה, יכולים להיעלם כלא היו). אני שומעת הרבה את המשפט "אבל אנחנו החלטנו ללמד אותו להשתלב בחברה למרות היכולות הגבוהות", לא רק ממך, והוא צורם לי. מרגיש כאילו הילד צריך להתנצל ולהפחית מעצמו בשביל להשתלב.

אז זה צורם לך
תפיסת עולמנו היא שאנחנו חיים בעולם לא מושלם בו אנחנו צריכים לבחור בין אפשרויות. לפעמים יש אפשרויות טובות, לפעמים לא כל כך. מאחר ואין מסגרות לילדים בעלי יכולות כמו שלו, העדפנו שילך עם חבריו לבית הספר בשכונה ולפחות יהנה מחברתם. לגבי הלימודים: הוא למד מעצמו ערבית בגיל שלוש וכשהוא הפסיק לא ממש חשבנו שאנחנו צריכים ללחוץ עליו ללמוד כי הוא ישכח. כנ"ל לגבי אנגלית. יכולנו ללחוץ עליו או להמריץ אותו ללמוד מתמטיקה מעבר למה שהוא לומד מעצמו, אולם החלטנו שנלך עם הקצב שלו. גם כך, הוא נמצא שנים רבות לפני חבריו לכתה. אנחנו סבורים שהכנה נכונה לחיים בעולם האמיתי מונעת אומללות בשנים מאוחרות יותר. לצורך זה אנחנו מעמידים את נסיון החיים שלנו ושל חברים שלהם ילדים מחוננים בוגרים, או בוגרים שהיו ילדים מחוננים. בהכללה גסה אני יכול לומר שרוב מכריע של אלה שקפצו שלוש כתות ודומיהם, גדלו להיות בוגרים די דפוקים. אם יש באפשרותינו למנוע זאת ממנו, או לפחות לעדן זאת, נראה לנו חשוב יותר מאשר לדעת טריגונומטריה בגן חובה.

 

[נועה לביא]

"גדלו להיות בוגרים די דפוקים"? ../images/Emo4.gif

אז זה צורם לך
תפיסת עולמנו היא שאנחנו חיים בעולם לא מושלם בו אנחנו צריכים לבחור בין אפשרויות. לפעמים יש אפשרויות טובות, לפעמים לא כל כך. מאחר ואין מסגרות לילדים בעלי יכולות כמו שלו, העדפנו שילך עם חבריו לבית הספר בשכונה ולפחות יהנה מחברתם. לגבי הלימודים: הוא למד מעצמו ערבית בגיל שלוש וכשהוא הפסיק לא ממש חשבנו שאנחנו צריכים ללחוץ עליו ללמוד כי הוא ישכח. כנ"ל לגבי אנגלית. יכולנו ללחוץ עליו או להמריץ אותו ללמוד מתמטיקה מעבר למה שהוא לומד מעצמו, אולם החלטנו שנלך עם הקצב שלו. גם כך, הוא נמצא שנים רבות לפני חבריו לכתה. אנחנו סבורים שהכנה נכונה לחיים בעולם האמיתי מונעת אומללות בשנים מאוחרות יותר. לצורך זה אנחנו מעמידים את נסיון החיים שלנו ושל חברים שלהם ילדים מחוננים בוגרים, או בוגרים שהיו ילדים מחוננים. בהכללה גסה אני יכול לומר שרוב מכריע של אלה שקפצו שלוש כתות ודומיהם, גדלו להיות בוגרים די דפוקים. אם יש באפשרותינו למנוע זאת ממנו, או לפחות לעדן זאת, נראה לנו חשוב יותר מאשר לדעת טריגונומטריה בגן חובה.

"גדלו להיות בוגרים די דפוקים"?

אני באופן כללי לא חושבת שכדאי ללחוץ על ילדים, לא לכיוון לימודי ולא לכיוון חברתי (ואני לא בטוחה שאותה "הכנה נכונה לעולם האמיתי" איננה בדיוק זה). אפשר להציג להם גירויים ולעניין אותם.

 

[mirit21]

לא התכוונתי לעורר כזאת תגובה

"גדלו להיות בוגרים די דפוקים"?

אני באופן כללי לא חושבת שכדאי ללחוץ על ילדים, לא לכיוון לימודי ולא לכיוון חברתי (ואני לא בטוחה שאותה "הכנה נכונה לעולם האמיתי" איננה בדיוק זה). אפשר להציג להם גירויים ולעניין אותם.

לא התכוונתי לעורר כזאת תגובה
גם אני מתלבטת עד כמה לעודד אותו ללמוד. בעקרון אנחנו לא דוחפים אותו ללמוד דברים חדשים אלא רק עונים לו על שאלות. כלומר מה שהוא שואל הוא מקבל תשובה. מה שהוא מבקש ללמוד - אנחנו מספקים לו את החומר אם זה ספר בנושא, אתר באינטרנט וכו'. אבל לא מעודדים אותו להתעניין בדברים אם זה לא בא ממנו. ההתלבטות שלי היא האם באמת להשאיר אותו בבי"ס שכונתי או לשלוח אותו לבי"ס פרטי. לבעיה החברתית כמו שאני רואה אותה יש שני צדדים. אחד- אם הילד לומד בבי"ס מרוחק אז כל החברים שלו גרים רחוק ואין לו חברים מהשכונה. מצד שני הוא לא כל כך מתעניין כיום במשחקים עם ילדים אחרים. הם משחקים בספיידרמן ואותו מעניינים דברים אחרים. הגננת אמרה לי ששאר הילדים בגן מעריצים אותו ובכל שאלה או בעיה באים להתייעץ אתו ואומרים שהוא יודע הכל (שזה גם דבר לא רצוי כי הוא מרגיש שונה מהם), ונשאלת השאלה האם לא עדיף שהוא יהיה בכיתה עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו - שיהיה לו עניין משותף איתם, שהוא לא ירגיש כל כך מיוחד, על פני חברים מהשכונה. בכל מקרה הוא ילד מיוחד ואני חושבת שיש יתרונות וחסרונות בכל בחירה שנעשה ולכן לדעתי אין תשובה ברורה מה עדיף. הילדים הללו תמיד ירגישו שונים מחבריהם וגם אם נשאיר אותם באותו גן ובאותו בי"ס בשכונה הם ישארו מיוחדים. ואם הם יוצאים "דפוקים" או לא "דפוקים" לדעתי זה קשור גם לאופי של הילד, למה שהסביבה משדרת לו, למה שההורים משדרים לו וליכולת שלהם להתמודד עם כשלונות בחיים - כי הם הרי חייבים להצליח בכל דבר.

 

[אורה הכפולה 22]

רק לענין החברתי ...

לא התכוונתי לעורר כזאת תגובה
גם אני מתלבטת עד כמה לעודד אותו ללמוד. בעקרון אנחנו לא דוחפים אותו ללמוד דברים חדשים אלא רק עונים לו על שאלות. כלומר מה שהוא שואל הוא מקבל תשובה. מה שהוא מבקש ללמוד - אנחנו מספקים לו את החומר אם זה ספר בנושא, אתר באינטרנט וכו'. אבל לא מעודדים אותו להתעניין בדברים אם זה לא בא ממנו. ההתלבטות שלי היא האם באמת להשאיר אותו בבי"ס שכונתי או לשלוח אותו לבי"ס פרטי. לבעיה החברתית כמו שאני רואה אותה יש שני צדדים. אחד- אם הילד לומד בבי"ס מרוחק אז כל החברים שלו גרים רחוק ואין לו חברים מהשכונה. מצד שני הוא לא כל כך מתעניין כיום במשחקים עם ילדים אחרים. הם משחקים בספיידרמן ואותו מעניינים דברים אחרים. הגננת אמרה לי ששאר הילדים בגן מעריצים אותו ובכל שאלה או בעיה באים להתייעץ אתו ואומרים שהוא יודע הכל (שזה גם דבר לא רצוי כי הוא מרגיש שונה מהם), ונשאלת השאלה האם לא עדיף שהוא יהיה בכיתה עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו - שיהיה לו עניין משותף איתם, שהוא לא ירגיש כל כך מיוחד, על פני חברים מהשכונה. בכל מקרה הוא ילד מיוחד ואני חושבת שיש יתרונות וחסרונות בכל בחירה שנעשה ולכן לדעתי אין תשובה ברורה מה עדיף. הילדים הללו תמיד ירגישו שונים מחבריהם וגם אם נשאיר אותם באותו גן ובאותו בי"ס בשכונה הם ישארו מיוחדים. ואם הם יוצאים "דפוקים" או לא "דפוקים" לדעתי זה קשור גם לאופי של הילד, למה שהסביבה משדרת לו, למה שההורים משדרים לו וליכולת שלהם להתמודד עם כשלונות בחיים - כי הם הרי חייבים להצליח בכל דבר.

רק לענין החברתי ...
אני חושבת שאפשר לשלוח אותו לבית הספר שלדעתך יותר מתאים לו ובמקביל לשמור על קשר חברתי עם הילדים שאיתו כעת בגן. זה מצריך מודעות ועידוד מצדכם אבל אפשרי בהחלט ולא צריך לבחור 'זה או זה'. סביר להניח שבבית ספר פרטי יהיו עוד הרבה ילדים שמגיעים מרחוק כך ששאר ההורים גם יתגייסו להסעות אחה"צ בין חברים לכיתה או שילכו אחד אל השני אחרי הלימודים ואז רק מחזירים יותר מאוחר.

 

[אגוזים1]

מה האופציות באזורכם?

לא התכוונתי לעורר כזאת תגובה
גם אני מתלבטת עד כמה לעודד אותו ללמוד. בעקרון אנחנו לא דוחפים אותו ללמוד דברים חדשים אלא רק עונים לו על שאלות. כלומר מה שהוא שואל הוא מקבל תשובה. מה שהוא מבקש ללמוד - אנחנו מספקים לו את החומר אם זה ספר בנושא, אתר באינטרנט וכו'. אבל לא מעודדים אותו להתעניין בדברים אם זה לא בא ממנו. ההתלבטות שלי היא האם באמת להשאיר אותו בבי"ס שכונתי או לשלוח אותו לבי"ס פרטי. לבעיה החברתית כמו שאני רואה אותה יש שני צדדים. אחד- אם הילד לומד בבי"ס מרוחק אז כל החברים שלו גרים רחוק ואין לו חברים מהשכונה. מצד שני הוא לא כל כך מתעניין כיום במשחקים עם ילדים אחרים. הם משחקים בספיידרמן ואותו מעניינים דברים אחרים. הגננת אמרה לי ששאר הילדים בגן מעריצים אותו ובכל שאלה או בעיה באים להתייעץ אתו ואומרים שהוא יודע הכל (שזה גם דבר לא רצוי כי הוא מרגיש שונה מהם), ונשאלת השאלה האם לא עדיף שהוא יהיה בכיתה עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו - שיהיה לו עניין משותף איתם, שהוא לא ירגיש כל כך מיוחד, על פני חברים מהשכונה. בכל מקרה הוא ילד מיוחד ואני חושבת שיש יתרונות וחסרונות בכל בחירה שנעשה ולכן לדעתי אין תשובה ברורה מה עדיף. הילדים הללו תמיד ירגישו שונים מחבריהם וגם אם נשאיר אותם באותו גן ובאותו בי"ס בשכונה הם ישארו מיוחדים. ואם הם יוצאים "דפוקים" או לא "דפוקים" לדעתי זה קשור גם לאופי של הילד, למה שהסביבה משדרת לו, למה שההורים משדרים לו וליכולת שלהם להתמודד עם כשלונות בחיים - כי הם הרי חייבים להצליח בכל דבר.

מה האופציות באזורכם?

 

[mirit21]

אני גרה בצפון

מה האופציות באזורכם?

אני גרה בצפון
אז מבחינתי בית הספר הריאלי בחיפה הוא אופציה שאני חושבת עליה.

 

[galitpa]

סתם נכנסתי לפורום, לבחון שאלה דומה,

אני גרה בצפון
אז מבחינתי בית הספר הריאלי בחיפה הוא אופציה שאני חושבת עליה.

סתם נכנסתי לפורום, לבחון שאלה דומה,
הבן שלי כרגע בן חמש, והאמת, נראה לי להמשיך איתו במסלול רגיל (כמובן שלא מאובחן, אבל היה מסוגל כרגע, לפי ידיעותיו, לעלות בקלות לכיתה ב'. כמובן שסביבנו שואלים כל הזמן מה הוא יעשה בכיתה א'. אפשר לדעת מה היתרון לדעתך לבי"ס הריאלי? גם דודתי העלתה את בית הספר, אולם ממש לא מובן לי כיצד בית ספר הריאלי יוסיף לו. האין חומר הלימוד דומה?

 

[mirit21]

חומר הלימוד דומה אבל

סתם נכנסתי לפורום, לבחון שאלה דומה,
הבן שלי כרגע בן חמש, והאמת, נראה לי להמשיך איתו במסלול רגיל (כמובן שלא מאובחן, אבל היה מסוגל כרגע, לפי ידיעותיו, לעלות בקלות לכיתה ב'. כמובן שסביבנו שואלים כל הזמן מה הוא יעשה בכיתה א'. אפשר לדעת מה היתרון לדעתך לבי"ס הריאלי? גם דודתי העלתה את בית הספר, אולם ממש לא מובן לי כיצד בית ספר הריאלי יוסיף לו. האין חומר הלימוד דומה?

חומר הלימוד דומה אבל
הקצב הוא יותר אינטנסיבי. כלומר, כשכולם חזקים אז לא צריך להתעכב והמורה מתאים את הקצב לכיתה.כמו כן המורים יותר טובים. אני יודעת שילד שרוצה להתקבל לכיתה א' צריך לעבור מבחנים וכבר שמעתי על ילדים שלא עברו אותם. כלומר, מלכתחילה הילדים שמגיעים ללמוד בביה"ס הם יותר חזקים, ולכן גם מבחינה לימודית הם עוברים על יותר חומר או מרחיבים אותו. וגם מבחינה חברתית הילד נמצא עם ילדים בני גילו שמאתגרים אותו ברמה שכלית, שיש לו איתם עניין משותף, שהוא לא מרגיש חריג, שהוא לא החנון של הכיתה וכו'. אבל כמו שאמרתי גם אני עדיין מתלבטת. ויש לקחת בחשבון ששכר הלימוד במקומות האלה הוא כמו שכר הלימוד באוניברסיטה.

 

[galitpa]

האמת, אני לא בטוחה במאת האחוזים

חומר הלימוד דומה אבל
הקצב הוא יותר אינטנסיבי. כלומר, כשכולם חזקים אז לא צריך להתעכב והמורה מתאים את הקצב לכיתה.כמו כן המורים יותר טובים. אני יודעת שילד שרוצה להתקבל לכיתה א' צריך לעבור מבחנים וכבר שמעתי על ילדים שלא עברו אותם. כלומר, מלכתחילה הילדים שמגיעים ללמוד בביה"ס הם יותר חזקים, ולכן גם מבחינה לימודית הם עוברים על יותר חומר או מרחיבים אותו. וגם מבחינה חברתית הילד נמצא עם ילדים בני גילו שמאתגרים אותו ברמה שכלית, שיש לו איתם עניין משותף, שהוא לא מרגיש חריג, שהוא לא החנון של הכיתה וכו'. אבל כמו שאמרתי גם אני עדיין מתלבטת. ויש לקחת בחשבון ששכר הלימוד במקומות האלה הוא כמו שכר הלימוד באוניברסיטה.

האמת, אני לא בטוחה במאת האחוזים
שהתלמידים חזקים יותר. אני גם לא בטוחה שכולם שם חנונים. אל תשכחי שזה בית ספר שהכסף מדבר בו (אם כי לא רק בו). ממש לא נראה לי שתלמידי כיתה א' בריאלי "מתאימים" יותר למחוננים (ומודה שאני לא מדברת מניסיון אישי). יש לי בת שכרגע בכיתה א', בבית ספר "רגיל" וקצב הלימוד בו מהיר למדי (כבר הגיעו לתחילת כפל).

 

[אגוזים1]

השאלה גם

אני גרה בצפון
אז מבחינתי בית הספר הריאלי בחיפה הוא אופציה שאני חושבת עליה.

השאלה גם
מה החלופה המקומית? איך בית הספר ה"שכונתי". מכירה בת של חברה שלומדת שם (בסניף בהדר) ומאוד מרוצה. הייתרונות כפי שהיא ציינה אותם זה למידה חוויתית יותר ושימת דגש רב על איך ללמוד (אסטרטגיות למידה) ולא רק מה ללמוד.

 

[נועה לביא]

אלה יתרונות חשובים

השאלה גם
מה החלופה המקומית? איך בית הספר ה"שכונתי". מכירה בת של חברה שלומדת שם (בסניף בהדר) ומאוד מרוצה. הייתרונות כפי שהיא ציינה אותם זה למידה חוויתית יותר ושימת דגש רב על איך ללמוד (אסטרטגיות למידה) ולא רק מה ללמוד.

אלה יתרונות חשובים
ולשאלה האם הילדים של הריאלי הם גם ילדים של כיתת מחוננים - ברור שלא כולם וברור שהכסף מדבר. אבל, די בטוח שבריאלי הוא ירגיש פחות חריג מבבי"ס הרגיל הממוצע.

 

[נועה לביא]

מהנסיון שלי

לא התכוונתי לעורר כזאת תגובה
גם אני מתלבטת עד כמה לעודד אותו ללמוד. בעקרון אנחנו לא דוחפים אותו ללמוד דברים חדשים אלא רק עונים לו על שאלות. כלומר מה שהוא שואל הוא מקבל תשובה. מה שהוא מבקש ללמוד - אנחנו מספקים לו את החומר אם זה ספר בנושא, אתר באינטרנט וכו'. אבל לא מעודדים אותו להתעניין בדברים אם זה לא בא ממנו. ההתלבטות שלי היא האם באמת להשאיר אותו בבי"ס שכונתי או לשלוח אותו לבי"ס פרטי. לבעיה החברתית כמו שאני רואה אותה יש שני צדדים. אחד- אם הילד לומד בבי"ס מרוחק אז כל החברים שלו גרים רחוק ואין לו חברים מהשכונה. מצד שני הוא לא כל כך מתעניין כיום במשחקים עם ילדים אחרים. הם משחקים בספיידרמן ואותו מעניינים דברים אחרים. הגננת אמרה לי ששאר הילדים בגן מעריצים אותו ובכל שאלה או בעיה באים להתייעץ אתו ואומרים שהוא יודע הכל (שזה גם דבר לא רצוי כי הוא מרגיש שונה מהם), ונשאלת השאלה האם לא עדיף שהוא יהיה בכיתה עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו - שיהיה לו עניין משותף איתם, שהוא לא ירגיש כל כך מיוחד, על פני חברים מהשכונה. בכל מקרה הוא ילד מיוחד ואני חושבת שיש יתרונות וחסרונות בכל בחירה שנעשה ולכן לדעתי אין תשובה ברורה מה עדיף. הילדים הללו תמיד ירגישו שונים מחבריהם וגם אם נשאיר אותם באותו גן ובאותו בי"ס בשכונה הם ישארו מיוחדים. ואם הם יוצאים "דפוקים" או לא "דפוקים" לדעתי זה קשור גם לאופי של הילד, למה שהסביבה משדרת לו, למה שההורים משדרים לו וליכולת שלהם להתמודד עם כשלונות בחיים - כי הם הרי חייבים להצליח בכל דבר.

מהנסיון שלי
בית ספר מרוחק זו לא בעיה מבחינה חברתית. אולי הקשר עם ילדה השכונה באמת מידלדל, אבל המרחק לא מפריע לחברויות שנוצרות בין כותלי בי"ס.

 

[חתלתול היחידה]

למד ערבית בגיל 3?

אז זה צורם לך
תפיסת עולמנו היא שאנחנו חיים בעולם לא מושלם בו אנחנו צריכים לבחור בין אפשרויות. לפעמים יש אפשרויות טובות, לפעמים לא כל כך. מאחר ואין מסגרות לילדים בעלי יכולות כמו שלו, העדפנו שילך עם חבריו לבית הספר בשכונה ולפחות יהנה מחברתם. לגבי הלימודים: הוא למד מעצמו ערבית בגיל שלוש וכשהוא הפסיק לא ממש חשבנו שאנחנו צריכים ללחוץ עליו ללמוד כי הוא ישכח. כנ"ל לגבי אנגלית. יכולנו ללחוץ עליו או להמריץ אותו ללמוד מתמטיקה מעבר למה שהוא לומד מעצמו, אולם החלטנו שנלך עם הקצב שלו. גם כך, הוא נמצא שנים רבות לפני חבריו לכתה. אנחנו סבורים שהכנה נכונה לחיים בעולם האמיתי מונעת אומללות בשנים מאוחרות יותר. לצורך זה אנחנו מעמידים את נסיון החיים שלנו ושל חברים שלהם ילדים מחוננים בוגרים, או בוגרים שהיו ילדים מחוננים. בהכללה גסה אני יכול לומר שרוב מכריע של אלה שקפצו שלוש כתות ודומיהם, גדלו להיות בוגרים די דפוקים. אם יש באפשרותינו למנוע זאת ממנו, או לפחות לעדן זאת, נראה לנו חשוב יותר מאשר לדעת טריגונומטריה בגן חובה.

למד ערבית בגיל 3?
תשמעי, אני לא רוצה להגיד שאני לא מאמינה לך, כי זה נשמע לא כל כך יפה וחוץ מזה לא כ"כ נראה לי שיש לך איזה שהוא אינטרס לשקר. ובכל זאת, מהיכן ילד בן 3 יודע בכלל מהי ערבית? ואם במקרה שמע על כך איפה שהוא (מה שלא נשמע לי כל כך הגיוני) כיצד הצליח להתמודד עם הכתב הערבי שהוא כלל אינו קשה, אך כדי ללמוד אותו יש צורך בספר מפורט בעברית שיסביר צעד אחרי צעד, וכן ביכולות מוטוריות מסויימות, אחרת מה שיכתוב יראה קשקוש בלאבוש....משימה לא קצת גדולה על ילד בן שלוש? אני באה מתחום המחוננות בשפות, ולכן זה מאוד תמוה בעיני. ידעתי לקרוא עברית בגיל מאוד צעיר והיה לי אוצר מילים בהחלט מיוחד, אך ערבית? עם זאת זה ברור שישנם אנשים מחוננים ממני בתחום, אך האם אתם בטוחים שלא אתם דחפתם אותו, או רק הצגתם לו את השפות האלה...שאולי יוכל ללמוד אותם בזמנו החופשי? השערה אחרת היא שאולי אתם גרים בסביבה מעורבת, יהודית-ערבית. בכל מקרה הרבה הצלחה!

 

[נועה לביא]

ילד שלא נחשף לשפה

למד ערבית בגיל 3?
תשמעי, אני לא רוצה להגיד שאני לא מאמינה לך, כי זה נשמע לא כל כך יפה וחוץ מזה לא כ"כ נראה לי שיש לך איזה שהוא אינטרס לשקר. ובכל זאת, מהיכן ילד בן 3 יודע בכלל מהי ערבית? ואם במקרה שמע על כך איפה שהוא (מה שלא נשמע לי כל כך הגיוני) כיצד הצליח להתמודד עם הכתב הערבי שהוא כלל אינו קשה, אך כדי ללמוד אותו יש צורך בספר מפורט בעברית שיסביר צעד אחרי צעד, וכן ביכולות מוטוריות מסויימות, אחרת מה שיכתוב יראה קשקוש בלאבוש....משימה לא קצת גדולה על ילד בן שלוש? אני באה מתחום המחוננות בשפות, ולכן זה מאוד תמוה בעיני. ידעתי לקרוא עברית בגיל מאוד צעיר והיה לי אוצר מילים בהחלט מיוחד, אך ערבית? עם זאת זה ברור שישנם אנשים מחוננים ממני בתחום, אך האם אתם בטוחים שלא אתם דחפתם אותו, או רק הצגתם לו את השפות האלה...שאולי יוכל ללמוד אותם בזמנו החופשי? השערה אחרת היא שאולי אתם גרים בסביבה מעורבת, יהודית-ערבית. בכל מקרה הרבה הצלחה!

ילד שלא נחשף לשפה
כמובן לא ילמד אותה משומקום (ומיקי, עד כמה שראיתי, לא אמר כלום על לכתוב). ילדים לומדים אנגלית בגיל מוקדם כי ההורים שלהם מדברים ביניהם באנגלית על מנת שהם לא יבינו וערבית קל מאוד ללמוד בגיל הזה (ובכלל, זה גיל בו קולטים שפות הרבה יותר טוב) כאשר שומעים אותה לא מעט גם אם היא לא מדוברת בבית (ולא חייבים אפילו לגור בסביבה בה גרים הרבה ערבים, יש מספיק תוכניות בטלויזיה - גם כאלה לילדים).