אזרח ישראלי מצוי
New member
מה עושים איתו
בוקר טוב, אני לא יודע אם אתם זוכרים אותי... בכל אופן, יש לי 2 ילדים ADHD (שירשו כמובן ממני שאני זכיתי גם ל-OCD אבל לא זה הנדון), הם לוקחים כל יום כדור אחד של SR במינון 20 מ"ג. אצל הקטן הכדור משפיע לרוב היום, בערב הוא עושה קצת בעיות ללכת לישון, הוא חייב חושך ושקט מוחלט בבית במשך חצי שעה בשביל להרדם, אבל הוא ילד טוב וחמוד. הגדול שהוא הבכור, זה סיוט מהלך, ראשית הכדור מפסיק להשפיע אחרי משהו כמו חמש שעות, הוא תוקפני בצורה מחרידה, מרביץ וחזק לכל עבר, ובשעות הערב כשרמת הדופמין יורדת הוא תופס את אחיו הקטנים ומתחיל לחבק אותו תוך צרחות. הגרוע מכל הוא שהוא מקסח אותי ואת אשתי בלי רחמים, כשהוא לא מקבל משהו אין לו בעיה להרביץ לי ולה עם מקלות או לחילופין לקחת מקל מטאטה ולשבור את הזכוכיות בבית. כל דבר בחיים לא טוב לו והוא תמיד מלא טרוניות כרימון. לא די בזאת, הוא איסטניס באוכל בצורה כפייתית, הוא לא אוכל שום משהו מן החי (בשר/עוף/דגים) וגם לא משהו שנגע בזה או שיש לזה מראה כזה וכו'. למען הסר ספק הדברים היחידים שהוא אוכל זה לחם, תפוחי אדמה, שימורי אננס, ממתקים, פיצוחים וקציצות תירס של חברה מסוימת וזהו. הוא בן 12 והקטע של האוכל כבר יותר מחמש שנים, בשנים אלו הוא לא הכניס לפה שום פרי או ירק (למעט שימורים אננס). כמובן, יש גם הרבה בעיות מסביב לזה בגלל שהוא לא אוכל את האוכל של כולם והוא נשאר רעב ומתחיל לצרוח שהוא רוצה בורקס ופיצה, כמובן שהרבה פעמים מכינים לו תפוחי אדמה כמו שהוא אוהב והוא מוצא על זה איזה נקודה שחורה ומייד הוא זורק את הצלחת. למותר לציין שהוא לא יושב רגע, וכל הזמן או שהוא מדבר, או שהוא שר/צורח או שהוא מרביץ/מציק/מטריד. שלא תבינו לא נכון, אנחנו בהבניה התנהגותית וטיפול כבר זמן ממושך, הקטע איתו הוא שהוא טוב רק שמתחנחנים אליו כל הזמן ומקדישים לו את כל הזמן שבעולם, ברגע שעוזבים אותו הוא חוזר לסורו. נראה לי שאני מתחיל לישון בעבודה, אני כבר לא מסוגל להיות איתו בבית. מישהו רוצה אותו? בשמחה!
בוקר טוב, אני לא יודע אם אתם זוכרים אותי... בכל אופן, יש לי 2 ילדים ADHD (שירשו כמובן ממני שאני זכיתי גם ל-OCD אבל לא זה הנדון), הם לוקחים כל יום כדור אחד של SR במינון 20 מ"ג. אצל הקטן הכדור משפיע לרוב היום, בערב הוא עושה קצת בעיות ללכת לישון, הוא חייב חושך ושקט מוחלט בבית במשך חצי שעה בשביל להרדם, אבל הוא ילד טוב וחמוד. הגדול שהוא הבכור, זה סיוט מהלך, ראשית הכדור מפסיק להשפיע אחרי משהו כמו חמש שעות, הוא תוקפני בצורה מחרידה, מרביץ וחזק לכל עבר, ובשעות הערב כשרמת הדופמין יורדת הוא תופס את אחיו הקטנים ומתחיל לחבק אותו תוך צרחות. הגרוע מכל הוא שהוא מקסח אותי ואת אשתי בלי רחמים, כשהוא לא מקבל משהו אין לו בעיה להרביץ לי ולה עם מקלות או לחילופין לקחת מקל מטאטה ולשבור את הזכוכיות בבית. כל דבר בחיים לא טוב לו והוא תמיד מלא טרוניות כרימון. לא די בזאת, הוא איסטניס באוכל בצורה כפייתית, הוא לא אוכל שום משהו מן החי (בשר/עוף/דגים) וגם לא משהו שנגע בזה או שיש לזה מראה כזה וכו'. למען הסר ספק הדברים היחידים שהוא אוכל זה לחם, תפוחי אדמה, שימורי אננס, ממתקים, פיצוחים וקציצות תירס של חברה מסוימת וזהו. הוא בן 12 והקטע של האוכל כבר יותר מחמש שנים, בשנים אלו הוא לא הכניס לפה שום פרי או ירק (למעט שימורים אננס). כמובן, יש גם הרבה בעיות מסביב לזה בגלל שהוא לא אוכל את האוכל של כולם והוא נשאר רעב ומתחיל לצרוח שהוא רוצה בורקס ופיצה, כמובן שהרבה פעמים מכינים לו תפוחי אדמה כמו שהוא אוהב והוא מוצא על זה איזה נקודה שחורה ומייד הוא זורק את הצלחת. למותר לציין שהוא לא יושב רגע, וכל הזמן או שהוא מדבר, או שהוא שר/צורח או שהוא מרביץ/מציק/מטריד. שלא תבינו לא נכון, אנחנו בהבניה התנהגותית וטיפול כבר זמן ממושך, הקטע איתו הוא שהוא טוב רק שמתחנחנים אליו כל הזמן ומקדישים לו את כל הזמן שבעולם, ברגע שעוזבים אותו הוא חוזר לסורו. נראה לי שאני מתחיל לישון בעבודה, אני כבר לא מסוגל להיות איתו בבית. מישהו רוצה אותו? בשמחה!
