מה עושים אחרי הצהרים??

[ציפולי]

מה עושים אחרי הצהרים??

שלום שלום, שוב מגיחה, לאט לאט מסדירה את ביקורי כאן... ציתי לשאול בבקשה - למי שמוכן לספר - מה אתם עושים עם הילדים בשעות אחה"צ? בני בן שלוש וחצי, משולב בגן רגיל. חוזר הביתה באחת, ואז אני מנסה כל שביכולתי למענו, ותמיד מרגישה שכל כך מעט מדי. קוראת הודעות שלכם. מספרים על "שלוש שעות תכנית כל יום" למשל. מה זה אומר? שכל יום אחה"צ מגיע מישהו הביתה ועובד אתכם שלוש שעות? שאתם מתרוצצים בין טיפולים? שסיגלתם לעצמכם דרך חיים כזו, או שממש עובדים מובנה כל אותו הזמן? וגם - האם לילדים שהולכים לגן חנ"מ יש תכניות מיוחדות לאחה"צ דרך הגן? האם יש דרך (האם כדאי?) להשתלב בדבר כזה? וגם וגם - האם יש לכם רעיונות איך ליצור הזדמנויות פוריות לילד בשעות אחה"צ בלעדי, כדי שאוכל סוףסוף להשקיע גם בגדולה מבלי להרגיש שאני פוגעת בקטן בזמן הזה? - כי קשה לי, וקשה לגדולה שלי, ואנחנו מאד רוצות להיות פעם ב- ביחד, רק שתינו, ובלי רגשות אשם

 

[mayarel]

היי ציפולי

אני אספר מה אנחנו עושים. רותם הוא בן שלוש וחצי כמעט ומיקה שנתיים ושלושה חודשים. קודם כל פניתי לרווחה לקבלת שעות סיוע בבית. קיבלתי 26 שעות חודשיות. בת דודתי מייד גוייסה אינטנסיבית למשפחה (רותם ומיקה עוד לפני כן ממש אהבו אותה) וכך גם לא הרגשתי כאילו אני מוציאה את רותם מחיק המשפחה. אז מה עכשיו? יש ימים שלרותם יש טיפול (שלוש פעמים בשבוע) אבל רק שעה אחת. אני לא חושבת שיש צורך ביותר מזה ומאמינה בכל ליבי שחשובה יותר המשפחה והאינטראקציה בתוכה. אני עוברת הדרכה להורים במרכז בייקר בבר אילן בשיטה הריגשית וקוראת הרבה. זה מחזק אותי ומעלה לי מאוד את הביטחון כי יש לי כלים מקצועיים כשאני עם רותם. אני אכן מבלה גם זמן לבד עם ביתי, והרבה זמנים משותפים יחד. משחקיות הן הצלחה גדולה אצלינו ושניהם מאוד אוהבים אותן. יש לי לא פחות משלוש כרטיסיות שונות למקומות שונים פה בסביבה... יש דברים שאכן אני מרגישה שהם צורך בסיסי כמו קלינאית תקשורת למשל. למרות שרותם בגן תקשורתי אנחנו הולכים גם לקלינאית פרטית כדי ששוב יהיו גם לי את הכלים ונהיה פחות תלויים בחסדי המערכת. אני לא יודעת בת כמה הגדולה שלך אבל האם אין פעילויות ששניהם יאהבו כמו ציור בצבעי גואש, משחק במחשב, להזמין חברים הבייתה וכדומה? גם לקטן שלך אולי כדאי להציג את מקלדת קומפי ומשחקי מחשב ואז הוא באמת יוכל לשחק לבד? יש בזה אומנם גירוי חזותי חזק אבל גם משחקי חשיבה ו-ה-מ-ו-ן מלל. החיים הם פשרה אחרי הכל.. באמת הייתי מתחילה מלגייס עזרה לפחות פעמיים בשבוע. זה יתן לך זמן לבד עם ביתך. בהצלחה ותהנו, מאיה

 

[ל י ל ך פ]

הי ציפולי

אצלנו כל הטיפולים הם בבוקר אז אחר הצהריים נשאר נטו למשפחה. אני מאד משתדלת לפתח קשרים עם חברים של הילדים שיש להם אח בגיל קרוב (כמובן שלא רק על סמך זה, אלא קודם כל על סמך קליק, אבל בכל זאת..). יש לנו שתי משפחות כאלו, שהחברות התחילה דרך חברות של אחד הילדים, והיום באים כמובן מאליו שני האחים. אנחנו הולכים הרבה לג'ימבורי בדרך כלל עם חבר של הגדול, וככה הגדולים משתוללים ולי יש זמן איכות עם עומר. בריכת כדורים, גלילים של פעלטון, הרבה דברים שאפשר להשתמש. וגם במשפחה המורחבת - יש לי אחות עם ילדים בגילאים מאד דומים, דבר שהופך את הפגישות לאירוע חברתי. ובשביל זמן איכות רק עם האחים - או ביביסיטר (זה לא חייב להיות אילוץ, זו יכולה להיות נערה נחמדה שתשחק איתו או תיקח אותו לטייל), והכי טוב זה כמובן סבתא או דודה, רצוי בלי ילדים משלה.. מה לעשות, אלו הכי משובחות מנסיוני.. אפשר גם לעשות הפרדת כוחות - אבא נשאר עם הקטן, ואמא והגדולה הולכות לקניות ביחד, לסידורים, העיקר הזמן ביחד.

 

[anidnd]

הצעה אחת מיני רבות

לקחת לילד חונך (רצוי ממינו הוא) שיעשה עימו אחה"צ פעילויות של תיווך חברתי, וימשיך את העבודה שנעשית בגן. חונך כזה שיבלה איתו פעם או פעמיים בשבוע גם ישחרר אותך לעצמך ולילדה הגדולה. אצלנו החונך מלווה את ע' לחוג כדורסל, ושם הוא מסייע לו להבין את ההוראות ולהשתלב עם הילדים האחרים. לפני שנתיים, הוא היה הולך איתו סתם לשחק עם כדור בפארק, ועוזר לו לשתף פעולה עם ילדים במפגשים אקראיים.