הזמן...
אני מרגישה שאנחנו חיים עם נכות. והזמן, הוא מלמד אותנו לחיות עם הנכות הזו. כמו להיות בלי יד, אצלי אני מרגישה בלי חצי לב. אתה מרגיש שהוא שם אבל יודע שהוא לא. אתה מרגיש את הכאב כל הזמן. אתה לומד לחיות עם הכאב ולומד לתפקד בלי האיבר החסר. אתה מסתובב כל היום עם הרגשה שמשהו חסר לך... אתה מרגיש אותו שם, אתה בטוח שהוא שם... אבל בעצם הוא לא... הוא לא... ואתה כן, חי בלי, מרגיש כל הזמן עם, מבין ומפנים עם הזמן... את הבלי?! תודה יעקב על מילים נכונות.
