מה עובר על הבן שלי ???

[רוצהכברתינוק]

מה עובר על הבן שלי ???

הוא בן שנה וחצי, ילד מדהים ונוח גם בלילה מגיל צעיר מאוד נרדם בקלות ולבד. פתאום, בשבוע האחרון, הוא ממש נעשה היסטרי ובוכה בלי הפסקה שרק אומרים שהגיע הזמן לישון. הוא נרגע רק אם אני נשארת בחדר ואומרת לו "אמא כאן איתך". אני לא רוצה לשנות לו את ההרגלים הטובים שלו שהיה נרדם בכוחות עצמו, ולכן אני בכל זאת יוצאת מהחדר והוא בוכה במשך כמה דקות ואחרי זה נרדם לבד, אבל נקרע לי הלב מהבכי הזה כל לילה. יש לציין (ואני לא יודעת אם זה קשור בכלל) שזה התחיל שחזרנו משני לילות אצל הורים שלי בצפון בהם ישנו איתו בחדר באותה מיטה. משהי אולי נתקלה בתופעה הזו בסביבות הגיל הזה ? הילד לא עבר שום שינוי, הוא עם מטפלת מגיל חצי שנה בבית. אה, השינוי היחיד (שהוא אבל לא יודע עליו) זה שאני בתחילת הריון. אשמח לתובנות בנושא ממי שמבינה תודה

 

[אילתית 2]

היי

יש תקופות כאלו לא נראה לי קשור לתחילת ההריון

שיהיה קל תקין ובריא

זה עוד מוקדם לשינויים מצידו יש מצב שזה קשור לזה שישנתם כמה לילות יחד בחופשה...ואם כן כמה לילות ויחזור לשיגרה לדעתי האישית בימים אלו שבי לידו בחדר שלו במיטה לו שבי לידו וירדם כשאת לצידו ובכלל בגיל הזה יש כל מיני שלבים ותקופות של חלומות בלילה.. אם עייף מדי (עודף עייפות) או יום מלא פעילות יום מרגש ועמוס או נפל קיבל מכה וכו...כל דבר מתעצם להם בחלום גם אם זה משהו טוב או פחות טוב הם חולמים על הכל בלילה ולפעמים הלילה לא שקט בגלל חלומות - בכי מתוך שינה/דיבור מתוך שינה וכו.. מקווה שיעבור מהר ותחזרו לשגרה

 

[רוצהכברתינוק]

תודה

האם לשבת לידו זה הפתרון הטוב ? אני לא רוצה לשנות לו את ההרגלים של להירדם לבד. אוף, לא יודעת מה לעשות , יכול להיות אולי חרדת נטישה שהתחילה רק עכשיו ? אגב, אין לו בעיה להיפרד ממני או מבעלי ולהשאר עם בייבי סיטר. זה קורה רק לפני שינה המצב הזה

 

[אילתית 2]

תראי זה מה שאני עושה אז

לכן כתבתי אני יושבת ליד וככה בשקט ברוגע הוא יודע ומרגיש שאני לידו הוא נרדם יותר מהר מאשר שאני אצא מהחדר ואז יתחיל הסימפוזיון.. תראי אצלי יודעים להרדם לבד אבל עדין יש ימים שרוצים שאהיה לידם ולרב בלי קשר אני לידם אחרי מקלחת נכנסים למיטות כל אחד בוחר את הדובי/בובה וכו..שרוצה לישון איתו באותו לילה סיפור שקט וזהו הולכים לישון החדר חשוך ושקט ואני לידם (הם ישנים באותו חדר) אז ככה כמה דקות נרדמים אז אין לי בעיה לשבת איתם לא תמיד אנחנו יודעים את הסיבות והלוואי ונדע אבל מה לעשות לרב זה ניחושים...אז יכול להיות שזה שישנתם כמה לילות יחד "שיבש" לו את ההרגל להרדם לבד ואולי לא..אולי חלומות..אולי שלב החרדת נטישה...אולי שלב הפחדים...יכול להיות המון דברים מה שנשאר זה להיות איתו ולצידו עד שזה יעבור אני אף פעם מיום שנולדו לא חשבתי לרגע על הרגלים/פינוק אלא כצורך! ואם הוא צריך שתהיי איתו ולידו זה בסדר גמור אל תחשבי על הרגל לעתיד

 

[לימיצ]

מנסיוני האישי לא משנים הרגלים כ"כ מהר....

כשזה קורה לילדים שלי, וזה קורה בכל מיני גילאים ושלבים, גם בגיל 4, אני יושבת לידם או איתם בחדר, ומרגיעה אותם ככה. למדתי שלתת לבכות ולפחד לא עוזר לאף אחד ואם הם במקרה נרדמים אחרי בכי כזה של פחד נחמץ לי הלב שהם הלכו לישון בחוסר שקט כזה. שבי לידו , תרגיעי אותו, כמה ימים שזה יקח, עד יעבור זעם. גם מתן שמאד מאד מאאאאאאד צריך שישבו לידו לפני השינה התרגל שלא תמיד זה קורה, נרדם לפעמים לבד, פשוט יותר קשה לו. שבי לידו כמה ימים ואז אחרי שהוא נרגע ויודע שאת שם תגידי שאת יוצאת וכבר באה, ואל תחזרי מיד, אבל תחזרי, וככה עם הזמן הוא גם יירדם לפני שתחזרי.

 

[נורקס]

קודם כל בשעה טובה על ההריון ובהצלחה

ולגבי הבן שלך... זה יכול להיות כל מיני דברים, השינה המשותפת במשך יומיים (הוא ראה כי טוב...

),מה גם שיש התאמה בין התחלת הבכי לבין הביקור בצפון. וגם ההריון שלך ,שלמרות שבטח עוד לא מורגש, מאד יתכן שהוא קולט אותו בחיישני העל של הקטנטנים (הקטנה שלי היתה בת שנה וחודש כשנכנסתי להריון השני ומהרגע הראשון היא הרגישה. אולי הרגישה את השינוי שחל בי- העייפות, חוסר הריכוז...וזה בהחלט השפיע עליה). ואולי סתם תקופה כזו (גם זה קורה לקטנטנים שלנו). בעיני כל החלטה שאת מקבלת, בין אם לישון איתו יחד או שהוא ישן אתכם, לשבת לידו עד שנרדם או לתת לו לבכות עד שירדם לבד, עשי זאת בלב שלם. ככה זה יהיה יותר קל גם לך וגם לו. בהצלחה

 

[פלגיה]

נשמע לי כמו סוג של חרדת נטישה

כי זה באמת עובר כשאת נמצאת איתו ואומרת שאת שם. יש חרדת נטישה שחוזרת בסביבות גיל שנה וחצי. פשוט תהיי איתו.

 

[רוצהכברתינוק]

תודה לכולן ../images/Emo140.gif

בנתיים אתמול בעלי היה איתו בערב ועשה איתו "עבודת הכנה" לפני השינה שדי עזרה והוא כמעט לא בכה. תודה