מה עדיף לגיל 5

[ההורים של ארז]

מה עדיף לגיל 5

ילד בן 4.5 המאובחן כ-PDD בתפקוד גבוה בעל יכולות קוגנטיביות ושפתיות גבוהות ובעל לקויות תקשורתיות רבות. לקראת שנת הלימודים הבאה אנו מתלבטים בין: המשך לימודים בחינוך המיוחד או שילובו בגן פרטי + מתאמת מטעמינו נודה לתשובות מהורים שהתנסו בכך, ונשמח לקבל את המלצותיכם תודה.

 

[אמא של 56]

מהנסיון שהיה לנו:

אנחנו נשארנו בחינוך המיוחד עד לשלב בו הילדה הראתה סימנים של יכולת להתערות בחברה רגילה. כשראינו שהיא מחקה ילדים רגילים, מגלה מוטיבציה לאינטראקציה איתם, משתתפת איתם במשחק, ונהנית מחברתם, החלטנו להעביר אותה לחינוך הרגיל, בליווי משלבת, כמובן. זה קרה אצלינו בערך בגיל של הבן שלכם. לדעתי, מהשלב בו חברת ילדים היא מקור ללמידה ולהנאה עבור ילד, להשאיר אותו בחינוך המיוחד, יקדם אותו פחות. מניסיוני, מהרגע שהילדה שלי היתה מספיק פתוחה לסובב אותה, על מנת לקלוט מילדים אחרים, ולתקשר עמם, הרי שמאינטראקציה על בסיס יומיומי עם ילדים מתקשרים הילדה שלי למדה, ו"התנרמלה" הרבה יותר מאשר משהייה בחינוך המיוחד. צריך לזכור שמה שאנחנו שואפים אליו, סופו של דבר, הוא שהילד ישתלב בחיים הרגילים, ואת זה לא לומדים משהייה בתנאי מעבדה. אם הילד שלכם יכול להתרם מחברת ילדים מתקשרים, הייתי ממליצה לשלבו. יש מי שיחשוב על זה כעל "ויתור" על טיפולים שהילד יכול לקבל, ואני גורסת שההתנסות היומיומית והאינטנסיבית באינטראקציה עם ילדים "רגילים" היא לכל דבר ועניין "טיפול". מבחינתי, שעות שילוב, הן שעות תראפיה. שיהיה בהצלחה.

 

[דליה אבן]

מניסיוננו

שני בנינו התאומים אובחנו על הספקטרום בגיל שנתיים. הם היו שנה וקצת באלוטף באר שבע ואח"כ עברו לשילוב בגן טרום חובה עם סייעת צמודה. כיום אנחנו חיים בארה"ב והם ממשיכים להשתלב בגן חובה. צוות אלוטף היה הראשון להמליץ לנו לשלב את הבנים מהסיבות הבאות: 1. היתה להם (ועדיין יש) יכולת למידה ספונטנית והם לא הזדקקו למסגרת לימודית של אחד על אחד יותר. 2. צוות אלוטף ואנחנו התרשמנו כי הם ילמדו ויתקדמו יותר בחברת ילדים "רגילים", היות והתפתחה אצלם יכולת חיקוי וכד'. 3. הם השתעממו באלוטף ורצו להיות בחברת ילדין רגילים. הנקודה העיקרית היא, לדעתי, אחרי שגם עברתי בשנה שעברה קורס שילוב של אלוט, היכן הילד יתקדם יותר. היכן ירוויח יותר. היכן יש יותר "פלוסים". עוד נקודה חשובה, יש לקחת סייעת שיודעת את העבודה. לא כל אחת שהמועצה שלכם מצוותת לכם. כמו כן, יש להכין מראש תוכנית עבודה, לנסות ולצפות היכן יהיו קשיים ולנסות ולהעלות אפשרויות התמודדות עמם. למשל - אם לילד יש התפרצויות זעם, לאן הסייעת יכולה מייד להעביר אותו הרחק מעיני יתר הילדים. סתם דוגמא. המון הצלחה. דליה אבן