מה נשתנה

[אור העצובה]

מה נשתנה

זהו, שהכל השתנה. נמאס לי מעצמי ומההשתפכויות שלי כאן אבל האמת היא שזה פסח שני בלי אמא ובלעדיה למדתי לשנוא את כל החגים ואת זה במיוחד. אז נכון שעושים כי צריך למען הילדים והכל, אבל אני מחכה שייגמר כבר. לא מסוגלת לשמוע את השירה בלי הקול של אמא, את המאכלים שכל כך אהבה, את אבא שחסר גם הוא בשולחן ומרותק למיטה, כל זה נשתנה.אין לי חג בלב. רק כלפי חוץ עולם כמנהגו נוהג. ובכל זאת מאחלת לכל הקוראות והכותבות כאן שיהיה חג שמח עד כמה שמתאפשר לכל אחת.

 

[אשבל1]

איך עבר עלייך ליל הסדר?

לרוב אני שמחה שהילדים "מושכים" אותנו מהמקומות אליהם העצב והגעגוע יכולים להביא אותנו, הרבה כוחות אפשר לשאוב מחיבוק שלהם

פסח שני שלך בלי אמא, ואבא מצבו אני מבינה מתדרדר, ואחיך לא קל, מובן הקושי, הכאב , הצורך באמא, מקווה שאת שואבת כוחות ממשפחתך שבנית לך ומסביבה תומכת

 

[נועָה]

אולי

אולי תעשי את הדברים גם בשביל אימא. היא רואה את הדברים מלמעלה, ואני יודעת שאת מאמינה בזה.
אולי גם בשבילה.

 

[אור העצובה]

תודה לכן על התגובות

הסדר עבר כמו כל שאר הדברים. חמי הקדיש דברים לאמא ואז סכר הדמעות החנוקות שחשבתי שיבש מזמן פרץ והרגשתי נסערת מאוד. לא מרגישה שייכת לצד המשפחתי של בעלי חוץ מגיסה אחת. משתדלת חמען המשפחה ולמען אמא שמלווה אותי מתוכי כל הזמן. רואה את הבנות החדשות שכאן באבדן הטרי..... עצוב לי. תאום נתקפתי יצר חיים. ללכת לים, לטייל, להספיק כמה שאפשר..... החיים קצרים ושבירים.

 

[נועָה]

אור ראשון

תודה ששיתפת בנוגע לסדר, ו... הפתעה! התרגשתי לקרוא שיצר החיים תקף אותך,
ושאת מתחילה גם לחיות. איזה יופי.

 

[אשבל1]

היי אור

מקווה שהצלחת למצוא שימחה ולהנות מהדברים הקטנים\גדולים שהחיים מציעים, היית בים? בשבילי הים הוא מרחב מרגיע