תוכון אהבה
New member
מה נשים רוצות
רבים מאיתנו עברו זוגיות או שניים בחייהם, זוגיות של חודשים ואף שנים של אהבה. אבל אף פעם לא באמת ידענו מה אנחנו רוצים אחד מהשני. כשאתה בתוך הקשר- אז יש לך את האומץ לשאול "מה את רוצה" אבל כשזה רק בהתחלה... אתה חסר אונים. כי נשים הן עם קשה. ולא נראה לי שמישהו יחלוק על זה. לא מזמן הכרתי בחורה מהממת, באמת. האמת היא, שאני מכיר אותה כבר שנה כאדם ווירטואלי ולפני כ-3 שבועות בערך החלטנו להיפגש. בכל הזמן הזה אף אחד מאיתנו לא שלל אפשרות למאיין קשר, אבל כל אחד גם היה במקום אחר. אני הייתי בזוגיות. והיא היתה רחוק מכאן, במזרח הרחוק. קבענו להיפגש, והיה מדהים. ברגע שראיתי אותה- ידעתי שאני רוצה אותה בשבילי. חברי מכנים אותי כאדם חסר רגשות ואדיש, אבל בראותה איני יכולתי שלא להחסיר פעימה. נפגשנו ולאחר שעתיים הלכה. הייתי בטוח שזה אני. שזה לא התאים. אבל לא עבר הרבה זמן והגיע ההודעה שהיא נורא נהנתה. חשבתי, אולי בכל זאת... ובדיוק כך היתה גם הפגישה השנייה. אני חושב לעצמי, מי שנהנת רוצה רק להישאר אבל, מילא... אבל הדברים חוזרים על עצמם. שוב ושוב. כ"כ הרבה מסרים אשר סותרים אחד את השני ואיני יודע למצוא את מקומי. בשלישי האחרון נפגשנו בשלישית והיא הלכה לאחר שעה בטענה הכי טיפשית בעולם. "אני צריכה לנקות את הבית" ליוותי אותה לאופנוע,והיא נישקה אותי את הנשיקה הכי קטנה שקיימת (שעשתה לי פרפרים כל הדרך) עלתה על האופנוע, אפילו לא הסתובבה לחייך, ונסעה הרחק. אח"כ שאלה אם אני כועס. באותו ערב אמרה שמתגעגעת. ואני ישר שאלתי למה היא משחקת. עשתה עצמה תמימה, ולא הבינה לפשר דברי. אמרתי לעצמי. נשחק אותה אדיש. ומאותו ערב לא שלחתי אף הודעה. למחרת בערב כתבה לי שצדקתי. שהיא באמת שולחת מסרים כפולים. אבל זה לא כי היא משחקת, זה כי היא חושבת שהיא במקום שקשה לה לתת לאנשים להתקרב אליה. שהיא חסומה ריגשית. למרות שהיא מאוד רוצה. התכתבנו מעט וסיכמנו את העניין שללא יכולת לתת לאנשים להתקרב אי אפשר לבנות יותר מדי, ואני לא בנוי לקשר "סתמי עכשיו". היא הבינה אותי. לאחר שעתיים שלחה שוב הודעה. "אני רוצה שתדע שאני באמת רוצה אותך.הרבה זמן לא נגעו בי כמו שאתה" (כמובן, ריגשית. מגע עדיין לא היה) ואני אומר לעצמי, וגם לה. אני לא מאמין בחסימה ריגשית. אני מאמין ברצון ובחוסר רצון. וכנראה שהיא נמצאת עכשיו בשלב של החוסר רצון. אמרתי לה, שברגע שבאמת תדע מה היא רוצה מעצמה, שתדבר איתי. לא עכשיו. מה נשים רוצות. זו שאלה ששוברת אותי כבר המון זמן ומיום שלישי האחרון השאלה רק גוברת. כרגע אני נשאר אדיש. אם היא תרצה באמת היא תחזור. אבל על מה כל המסרים הכפולים שלכן, נשים? אתן רוצות. או שאתן לא רוצות. משחקות כדי שנרדוף אחריכן? אין לכן מושג עד כמה שזה מתיש. אנחנו אולי חזקים יותר ריגשית (או לפחות כך הנורמה אומרת) אבל גם אנחנו זקוקים לפידבקים לפעמים.
רבים מאיתנו עברו זוגיות או שניים בחייהם, זוגיות של חודשים ואף שנים של אהבה. אבל אף פעם לא באמת ידענו מה אנחנו רוצים אחד מהשני. כשאתה בתוך הקשר- אז יש לך את האומץ לשאול "מה את רוצה" אבל כשזה רק בהתחלה... אתה חסר אונים. כי נשים הן עם קשה. ולא נראה לי שמישהו יחלוק על זה. לא מזמן הכרתי בחורה מהממת, באמת. האמת היא, שאני מכיר אותה כבר שנה כאדם ווירטואלי ולפני כ-3 שבועות בערך החלטנו להיפגש. בכל הזמן הזה אף אחד מאיתנו לא שלל אפשרות למאיין קשר, אבל כל אחד גם היה במקום אחר. אני הייתי בזוגיות. והיא היתה רחוק מכאן, במזרח הרחוק. קבענו להיפגש, והיה מדהים. ברגע שראיתי אותה- ידעתי שאני רוצה אותה בשבילי. חברי מכנים אותי כאדם חסר רגשות ואדיש, אבל בראותה איני יכולתי שלא להחסיר פעימה. נפגשנו ולאחר שעתיים הלכה. הייתי בטוח שזה אני. שזה לא התאים. אבל לא עבר הרבה זמן והגיע ההודעה שהיא נורא נהנתה. חשבתי, אולי בכל זאת... ובדיוק כך היתה גם הפגישה השנייה. אני חושב לעצמי, מי שנהנת רוצה רק להישאר אבל, מילא... אבל הדברים חוזרים על עצמם. שוב ושוב. כ"כ הרבה מסרים אשר סותרים אחד את השני ואיני יודע למצוא את מקומי. בשלישי האחרון נפגשנו בשלישית והיא הלכה לאחר שעה בטענה הכי טיפשית בעולם. "אני צריכה לנקות את הבית" ליוותי אותה לאופנוע,והיא נישקה אותי את הנשיקה הכי קטנה שקיימת (שעשתה לי פרפרים כל הדרך) עלתה על האופנוע, אפילו לא הסתובבה לחייך, ונסעה הרחק. אח"כ שאלה אם אני כועס. באותו ערב אמרה שמתגעגעת. ואני ישר שאלתי למה היא משחקת. עשתה עצמה תמימה, ולא הבינה לפשר דברי. אמרתי לעצמי. נשחק אותה אדיש. ומאותו ערב לא שלחתי אף הודעה. למחרת בערב כתבה לי שצדקתי. שהיא באמת שולחת מסרים כפולים. אבל זה לא כי היא משחקת, זה כי היא חושבת שהיא במקום שקשה לה לתת לאנשים להתקרב אליה. שהיא חסומה ריגשית. למרות שהיא מאוד רוצה. התכתבנו מעט וסיכמנו את העניין שללא יכולת לתת לאנשים להתקרב אי אפשר לבנות יותר מדי, ואני לא בנוי לקשר "סתמי עכשיו". היא הבינה אותי. לאחר שעתיים שלחה שוב הודעה. "אני רוצה שתדע שאני באמת רוצה אותך.הרבה זמן לא נגעו בי כמו שאתה" (כמובן, ריגשית. מגע עדיין לא היה) ואני אומר לעצמי, וגם לה. אני לא מאמין בחסימה ריגשית. אני מאמין ברצון ובחוסר רצון. וכנראה שהיא נמצאת עכשיו בשלב של החוסר רצון. אמרתי לה, שברגע שבאמת תדע מה היא רוצה מעצמה, שתדבר איתי. לא עכשיו. מה נשים רוצות. זו שאלה ששוברת אותי כבר המון זמן ומיום שלישי האחרון השאלה רק גוברת. כרגע אני נשאר אדיש. אם היא תרצה באמת היא תחזור. אבל על מה כל המסרים הכפולים שלכן, נשים? אתן רוצות. או שאתן לא רוצות. משחקות כדי שנרדוף אחריכן? אין לכן מושג עד כמה שזה מתיש. אנחנו אולי חזקים יותר ריגשית (או לפחות כך הנורמה אומרת) אבל גם אנחנו זקוקים לפידבקים לפעמים.
