מה נכון יותר: לזרות אור או לזרוע אור?

[איתי שלר]

קודם כול

אודה ואתודה שאיני מכיר את הביטוי "לזרוע אור".
ובעניין "אור זרוע" שלמה מורג רצה לטעון שזרוע הוא זרוח. אור זרוח. ובכיוון ההפוך אזרח הוא השתיל הזרוע (ובהשאלה מ"אזרח הארץ" שתיל הארץ- האדם הקבוע בארץ).

 

[יאקים2]

הייתי משוכנע שהביטוי מוכר לך, אבל מילא...

לגבי פרשנותו של פרופ' מורג לאור זרוע, זה מעניין, אם כי עוד פרשנות שקרוב לוודאי לא הכול סומכים ידיהם עליה.
נראה לי שתמיהתי לגבי השימוש במבע "זריעת אור" במקום " זריית אור" מאוד במקומה...
ואולי כדאי שעובד האקדמיה או המזכירות המדעית יאירו את עינינו...

 

[אבל השם שרציתי תפו]

מעניין

אמנם אני מכיר בחילופי עי"ן-חי"ת (מן המפורסמים בלוח גזר "עצד פשתים" כנראה מקבילה לחצ"ד- קציר), אך לא הכרתי טענה זו

 

[chello20]

תשובה אפשרית

זו בהחלט נראית לי שאלה טובה.
יכול להיות יכול להיות שנוצר קשר בין לזרוע אור ללזרות בגלל הקרבה
של 'זרע' להפצה לא במובן של טמינה באדמה אלא במובן של רבייה, להפיץ את זרעו, להרבות את זרעו, וכד'.
כמובן שגם כאן יש משמעות פיזית של הטמנה, אבל במובן הכללי מדובר בפיזור, רבייה.
מה דעתכם?
וסליחה על הלשון כמו שאומרים, אבל זה מזכיר לי גם את הביטוי "לשפוך אור"

 

[יאקים2]

ערב טוב לך, צ'לו

תודה לך על תשובתך, אך בכל זאת הרשה לי להציג את עמדתי שכבר הסברתיה קודם לכן: זריעה אינה פיזור, גדילה וכד', אלא הטמנת זרע...
אשר על כן אין מנוס בראיית שתי פעולות אלה כנפרדות, ובוודאי לא כשמות נרדפים...

 

[מוגג]

לא נכון.

צורת הזריעה הקדומה היתה פיזור של גרעינים על גבי הקרקע ובכך דומה מאוד לפעולת הזרייה.

 

[יאקים2]

איני משוכנע שיש להסיק משיטת הזריעה

הזאת לגבי התגבשות השורש ז-ר-ע, שאילו היו הדברים כך, מדוע הורגש צורך להוסיף את השורש ז-ר-ה/י?
כל זאת תוך הסתמכות על אא"ש, שמדבר על הטמנה שך הזרע, ורק כאפשרות שנייה הוא מדבר על זרייה, פיזור,הפצה...

 

[chello20]

שני ההסברים סבירים

ההסבר של מגוג נראה פשוט ומשכנע, ואכן מחיפוש פשוט אפשר לגלות שפעולת הזריעה בעבר הייתה פעולה פשוטה יותר של פיזור והפצה, ולאו דווקא של הטמנה.
ההסבר שאני הצעתי גם סביר, כלומר, פעולת הזריעה גורמת להפצה, להתרבות, של אנשים, צמחים, ושיש כאן השאלה של המשמעות מתוצאת הפעולה.
לפי אבן שושן, לשורש זר"ע יש משמעות נפרדת של 'הפיץ', נוסף על הטמנה. הוא כותב לידו 'בהשאלה' (לא ברור אם השאלה מהפעולה החקלאית לפעולה כללית, או מתוצאת הפעולה למשמעות החדשה).
בקיצור, זריעה הייתה פעולה דומה או זהה לפעולה של הפצה, וגם לתוצאות פעולת הזריעה יש משמעות דומה לריבוי והפצה.
ייתכן ושני הדברים גם יחד הובילו לשימוש כמו 'לזרוע אור', שכבר מרגיש הרבה פחות מוזר עכשיו
יאקים, זה שיש שורשים דומים שיוצרים משמעויות דומות זו תופעה מוכרת בעברית, ונדמה לי שגם בשפות אחרות.
למשל פר"ד (להפריד) פר"ר (לפורר) ופר"ק (לפרק).

 

[יאקים2]

צ'לו, לא מן הנמנע שיש איזשהו שמץ

של היגיון בדבריך, אבל מי אני שאשפוט זאת?
שנית, לא מגוג, אלא מוגג...חחח
שלישית, השורש הדו-עיצורי שהזכרת פ-ר הוא דוגמה מצוינת לכך שמרכיב שורשי זה מציין משמעות כמעט זהה בתוספת אות שורש שלישית
מרוב אותיות הא"ב" פרא, פרג, פרד, פרה, פרז, פרח, פרט, פרי, פרך, פרמ, פרס, פרע, פרפ, פרצ, פרק, פרר, פרש, פרשֹ ואולי גםפרת (הנהר שמתפצל....)

 

[אבל השם שרציתי תפו]