נמאס כבר מהקיפאון בחיים.
נמאס מהערפל שלא יודעים מה יולד יום בעניין האישי, איני יודע למי אנשא אין סימן באופק, אין זכר די באמת זה הורס לי את החיים, הריקנות הזאת לחיות ללא אשה היא מציקה לי יום יום, לפחות ב-7 השנים האחרונות, השאיפה התחילה לפני 10 שנים. הבחורה שהציע לי נישואים זאת הייתה הזדמנות היא הייתה מוכנה ללכת לקראתי, ואני שתקתי ודחיתי את אושרי לזמן לא נודע עוד אחת רצתה אותי ומה עשיתי כלום בעניין, נמאס לי שתמיד מתקרב או קרוב לזה, זה בורח לי ברגע האחרון, קשה לי בלי להסתכל על בנות, זה הורג אותי, כמה אני אשרוד ברווקות, יש לי דוד בן 50 איך הוא חי עם זה, התבוננתי פעם אחת בחדרו וזה היה יותר מידיי בשבילי, לראות אדם שלא הקים משפחה, זה התחיל כבר אז להפחיד אותי, עד שלא יהיו נישואים באופק המועקה הזאת לא תפסיק להציק לי. ובכלל אני רוצה התחלה חדשה בעבודה שלי, 4 שנים ומעלה ולא קודמתי, מצידי שיפטרו אותי ויתנו לי פיצויים ואלך למצוא עבודה שתתאים לי, או במקצוע שלי, או נוחה יותר, הלוואי שמחר בבוקר יאמרו לי שזהו ב-31 זה יומי האחרון בעבודה ואוכל לצאת לדרך, כבר לפני 3 שנים הרגשתי שמיציתי את עבודתי במקום הנוכחי, די נמאס לי, לפחות העבודה חלקית חצי יום, אך זה קשה. לילה טוב וסליחה שאני קשקשן