מה מקור המילה של...

RonenYi

New member
מה מקור המילה של...

"מו"? של ב"במו עיניו". ניתן גם ב"מו ידיו"? מה משמעות המילה הזו? לא מצאתי אותה במילון משום מה... ואם אני כבר פה, הנה עוד שאלה שרירותית שהיום כתבתי לפניי: "זֵרְעוֹן" (צירי, שווא). משקל "קֵטְלון" (צירי, שווא)? קיים בכלל משקל כזה? כי לא נראה שהוא במשקל "קִטָּלוֹן" (חיריק, קמץ) או "קִטְלוֹן". האם זו מילה במשקל "קִטָּלוֹן" המנוקדת באופן יוצא-דופן? משום מה, בחוברת כללי נטיית השם המילה הזו מוזכרת בהערה ששייכת למשקל "קִטָּלוֹן" (חיריק, קמץ). מכאן נובע חוסר הביטחון שלי לגבי זהות משקלה. הם מציינים כיצד המילה הזו באה בנטייה, אבל, בצורתה הלא נוטה, "זֵרְעוֹן", היא לא נראית כשייכת למשקל "קִטָּלוֹן" (חיריק, קמץ), אלא אם כן הייתה "זֵרָעוֹן" (צירי, קמץ). איפה טעיתי? תודה רבה.
 

or99

New member
ראה...

כאן. במשמעות המקורית של המילה אין משמעות לביטוי "מו ידיי" בנפרד, ולכן הוא גם לא קיים במשמעות החדשה אפילו שלכאורה יש לו משמעות (ידיי עצמן).
 

RonenYi

New member
תודה, אור

ואני אשמח לקבל תשובה גם לשאלתי האחרת.
 
המילה "מו" היא גימטריה כלשהי שקשורה

לחכמת הקבלה(כמו כל העברית). התרצה שאברר לך את מקורה על פי חכמת הקבלה?
 
מקרה מיוחד

זֵרְעֹנִים (יחידאי בתנ"ך. דניאל א,טז) יש סברה שהסיומת ָן או ֹן היתה בעברית הקדומה (קדומה מאוד) סיומת של ריבוי. ולפי זה זרעון=זרעים. התוספת של צורן הריבוי הרגיל ִים התרחשה כנראה כשכבר לא הורגש שיש כאן ריבוי. (כמו שאומרים היום בורקסים. אע"פ שבמקור בורקס הוא כבר רבים) וכמו זרעֹנים כך גם נִצָּנִים. ייתכן שנִצָּן הוא מלכתחילה ריבוי של נִצָּה, ואח"כ נוסף לו צורן הריבוי המוכר. אבל למיטב ידיעתי זו סברה, הצעה. קשה להוכיח אותה כי אין הרבה דוגמאות כאלה במקרא, והיא נסמכת על מה שידוע לנו משפות שמיות אחרות. בכל אופן: זרעון אינו שייך למשקל קִטָּלוֹן. ובכלל כדאי לזכור שבכל מה שנוגע ללשון המקרא עניין השיוך למשקלים הוא רופף הרבה יותר מאשר בעברית החדשה. זה אנחנו שמחפשים כל הזמן את התבניות, וגם יוצרים את המילים לפיהן. קדמונינו לא ידעו את זה.
 

lahav4

New member
../images/Emo45.gif

אגב, שיבולת, תודה על תשובתך אליי בעניין תוכנת הכתר. שאלת מאיפה אני הבאתי את הנוסח. התשובה היא: בתחילת כל כרך של סדרת "דעת מקרא" יש כמה עמודים שנקראים "הנוסח ומקורותיו". זוהי רשימה משווה של כל הניקודים והטעמים באותו ספר על כתב יד לנינגרד, דפוס וניצה, כתר ארם צובא, וכן הערות מתוך חיבורי מסורה - מנחת שי וכו'. מאוד מאוד שימושי! (למי שמתעניין בזה, כמובן
.)
 

RonenYi

New member
לדעתי

הוא במשקל קִטְּלוֹן, כמו קִלְּשׁוֹן. עכשיו נותרת השאלה כיצד אבחין בין מילים במשקל קִטְּלוֹן (חיריק, ואחריו מכפל) לבין מילים במשקל קִטְלוֹן (חיריק, ולא בא מכפל אחריו)?
 
למעלה