נכה זכר 25
New member
מה...מה..איפה טעיתי?
היום... הייתי בהפנינג בעיר הסמוכה. היו אנשים, היו נשים, היו דוחנים, היו נשים, הייתה מוזיקה טובה, היו נשים, היה אוכל, היו נשים, היו חברים ו..אה כמעט שכחתי, היו נשים
(מצטער זה אצלי בדם) ליד הבמה, ליד הרמקולים הכי כיף... במיוחד כשיש מנגינות שגורמות לי לשכוח הכל וליהיות "מלך"... אין הרבה רגעים כאלו אבל כשיש..הכי סבבה. אני גם חייב לציין שבמקומות כאלו..רק במקומות כאלו, אני מרגיש שייך. מוזיקה זה דבר מדהים... פעמים מספר יצא לי ליצור קשר עין עם מישהי שם אבל אני ביישן ומהר מביט הצידה... הבעיה שאני לא לומד. זה קורה שוב ושוב... למה אני מטומטם? למה אני לא מגיב אחרת? אל תדאגו, כמלך הפסימיות אני מודע לכך שמבט הוא רק מבט ושהסיכויים לגרום לשרשרת ארועים קטנים יותר מהסיכויים לזכות בלוטו, טוטו וחיש גד באותו יום. אבל עדיין, הייתי רוצה ליהיות אמיץ קצת יותר ולהגיב בחיוך או לפחות לא לברוח בפעם הבאה שיווצר מצב כזה. אני לא מבקש הצלחה, אני מוכן אפילו לפדיחות..אבל לפחות ככה לומדים... מה דעתכם? אני דביל או דביל בריבוע?
ואם אתם שואלים מה לעזאזל זה קשור ל"להרגיש טוב" אז שוב... מוזיקה... ישנם קטעי האוס שגורמים לי להרגיש טוב.. יותר ממה שאי פעם הרגשתי... והיום היו כמה שניות כאלו... שניות נוספות שלא אשכח לעולם.
היום... הייתי בהפנינג בעיר הסמוכה. היו אנשים, היו נשים, היו דוחנים, היו נשים, הייתה מוזיקה טובה, היו נשים, היה אוכל, היו נשים, היו חברים ו..אה כמעט שכחתי, היו נשים