ניסיתי להיות תמציתית, זה לא עובד לי
בגיל 24, התחייבתי לגבר בצורה מסויימת, לא בחתונה, אבל הפכנו לזוג ומשם הכל התחיל.
היום, במבט לאחור, אני חושבת שלא הייתי מוכנה באמת לבחירת בן זוג for life מה שנקרא.
היום, בגילי המופלג (לא, את צעירה, ולא נראית יום מעל 28...), אני עדיין לא לגמרי, אבל קרובה מאד, ללדעת מיהו הגבר הנכון איתו אני מסוגלת לחיות עוד 20 שנים באושר ורוגע.
מעבר לכך, דווקא היום, הנשיות שלי מתפרצת עד אין סוף, ואני מרגישה שאני לא ממצה אותה כשאני בתוך זוגיות מחייבת.
לכן אני אומרת, גיל 50 נראה לי הזמן הנכון למצוא בן זוג לחיים, מישהו ל20-30 שנים הבאות, אחרי שהספקנו למצות את כל שלבי החיים השונים, אלה שמצריכים יותר חופש מחייה ומרחב פעולה, וכמובן לסיים את תהליך הגדילה וההתפתחות שלנו, כמה שאפשר.
יותר ברורה? אני רעבה נורא, קשה לי להתרכז.